בס"ד

הרב אלישיב קנוהל ז"ל

(דברים שנאמרו בשבעה)

הוא גדל כחבר קיבוץולכן בקיבוץ כולם קוראים לו עד היום אלישיב, ולא הרב. אחרי לימודיו בישיבההתיכונית (בפרט אצל הרב אריה בינה והרב אליהו ...) היתה דרכו ברורה לו: מה שלא יעשהבחיים הוא יהיה עבד ה'. מה שה' רוצה - הוא יעשה (מילים ששמענו ממרים, אשת הרב).

אחרי הצבא היה ברורלו שהוא ילמד בישיבת מרכז הרב. היתה זו התקופה שאחרי שחרור גוש עציון, בה חזרולהקים את קיבוץ כפר עציון (על חורבות הקיבוץ שננטש במלחמת העצמאות). היו צריכיםהרבה ידיים עובדות ולא רצו לשחרר אותו ללמוד בישיבה שרצה. אבל הוא לא שאל ולא חיכהלאישורים. הוא עבר ללמוד ולגור בירושלים, באומרו שהוא הולך ללמוד והוא עוד יחזור. אחרי3 שנים חזר לקיבוץ ולקח על עצמו להיות מעין 'קצין דת' של הקיבוץ.

במשך השנים דאג לרףהלכתי גבוה מאוד בקיבוץ: מזוזות- שיהיה לכל משפחה (במימון של הקיבוץ) מזוזות מהודרותביותר, במחירים הגבוהים שיש בשוק. תפילין- כל נער בר מצוה יקבל מהקיבוץ תפילין עםכל ההידורים (בהמה גסה ועוד), ארבעת המינים מהודרים- בין יוה"כ לסוכות היה כלחדרו מתמלא באתרוגים ולולבים שאותם היה בודק אחד אחד (וכן בדק את כל הערבותוההדסים). אחרי יומיים מלאים של עבודה- היו באים חברי הקיבוץ לקחת (ותוך שעה הכלהיה נלקח...).

את העבודות השונותשהוטלו עליו כחבר קיבוץ דחה לתחילת הבוקר ולערב, וכך המשיך ללמוד בישיבת הר עציון.במשך השנים הוא הביא את החברותא שלו, הרב זאב ויטמן (לעתיד הרב של תנובה) להיות רבהקיבוץ. לאחר שהרב ויטמן יצא לשליחות, הרב אלישיב הפך לממלא מקום, והתגלגל הדברשלבסוף ביקשוהו להמשיך כרב ממש.

למרות ששימש כרב הקיבוץכ-25 שנה, כל השנים סרב לקבל קביעות בתפקיד והעמיד את הדבר לדיון האם הציבור רוצהשימשיך כרב או מעדיף מישהו צעיר יותר.  

הוא פעל ודאג לכך שישיבתהר עציון, בשנותיה הראשונות תהיה בקיבוץ כפר עציון (לפני שעברה לאלון שבות),באומרו: כל ישוב צריך ישיבה.

צדקה- היה חשוב לומאוד שהקיבוץ יתן מעשר כספים מכל הרווחים של המשק באופן מסודר. כיום, בזכותו,הפרשת מעשר הכספים נכנסה לחישובים השנתיים של הקיבוץ והדבר נעשה בצורה קבועהואוטומטית.

קופת צדקה יישובית-הוא דאג לחלק את הצדקה למשפחות וכן לעניים שבאים מחוץ לקיבוץ. היה נוהל כמה כל ענימזדמן מקבל, ופעם אחת אמר אחד מהם שהוא צריך יותר כסף. הרב בנעימות ובסבלנות ענה: ישנםכללים וזהו הנוהל הקבוע. העני התעקש פעם אחר פעם אך הרב ענה לא כל פעם בסבלנותובנעימות שאלו הכללים.

חסיד קרלין שהיה מגיעבקביעות לאסוף עבור משפחות נזקקות (והיה עובד עם קבלות מסודרות לכל משפחה ומשפחה),הרב לא רק היה נותן לו את כל הכסף הקטן שלו (שקית מלאה מטבעות שהיו בה   בד"כ מאות שקלים) אלא  היה מושיבו, מתענין בשלומו ומאיר לו פנים. גםבשבוע האחרון, כשאותו אדם התקשר לומר שהוא רוצה לבוא, הרב אלישיב, בהיותו עלמיטתו, שלח את בנו לרוקן את קופת הצדקה מבית הכנסת ולהכין אותה בבית "בשבילמישהו שיבוא השבוע". בזמן השבעה הוא בא וסיפר על אצילותו של הרב ואיך הרב היהעוזר לו בסכומים גדולים באופן קבוע.    

בנייה בקיבוץ- היהדוחף ופועל בנחרצות למען הרחבת הבנייה בקיבוץ. הוא הרבה להתקשר לחבר כנסת הרב בןדהן, כדי שיכניס את קיבוץ כפר עציון לרשימה של הבקשות לקבלת אישורי בנייה.כשהממונה ראה את כפר עציון ברשימה, התפלא ואמר: מי הכניס את כפר עציון לכאן. כשהרבכן דהן אמר שהרב של הקיבוץ ביקש זאת, אמר הממונה: אם הרב בעצמו ביקש בשביל הבנייה,יש אישור.

בנו מספר: למדתי ממנושגם בגיל שישים אפשר לעבור תהליכים. דוגמא קטנטנה הוא מספר שבשנה האחרונה כשהיהשואל אותי "מה שלומך", היתה לשאלה זו הרבה משמעות, היה שואל מהלב יותרמבעבר.

נעימות וגם נחרצות -כך היתה דרכו: היה מקשיב קשב רב לכל אדם. גם לדרשנים צעירים שהיו נותנים דבר תורה בביתהכנסת בליל שבת היה מאזין בקשב רב (גם למדריכים מהסניף שהיו עולים לדבר), ואף נותןלהם את הכבוד והיה מצטט את דבריהם בדרשת שבת בבוקר ואומר: "... כמו שאמרפלוני אתמול". עם זאת, כאשר היה חושב אחרת (בהלכה או בהנהגת הקיבוץ), אחריהקשבתו היה אומר בבירור את דעתו בלי פשרות. היה בו שילוב מדהים של כבוד לזולת, עםאמירת קו הלכתי ברור.

את הדברים הבאים כתבהרב מאיר נהוראי, רב מושב משואות יצחק.

בהיותי תלמיד צעירבישיבת הר עציון למדנו הלכות שבת ובבית המדרש בשורה לידי ישב הרב אלישיב קנוהל שאזהיה כבן 40 ולמד אתנו הלכות שבת.

כבר אז התרשמתימענוותנותו הגדולה, הזקן שבחבורה יושב כאחד הבחורים בבית המדרש. עסקנו בהלכות שבתוכאשר למדתי עם החברותא שלי מלאכת דש ונסינו לפצח את מחלוקת רש"יותוספות הוא סובב את ראשו ופנה אלינו בחיוך כובש: "אתם מבינים אתהמציאות החקלאית"?

בבושתנו הרבהכתלמידים הבאים מהעיר אכן המציאות לא הייתה מובנת, הערתו הקצרה טלטלה אתלימוד ההלכה שלי. משפט קצר המלווה בחיוך היה שיעור גדול לחיים.  אמת מארץתצמח, הלכה יוצאת רק מתוך הבנה מעמיקה של המציאות. 

חלפו מספר שניםופגשתי את הרב אלישיב בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. הגעתי כר"מ צעיר לישיבהוהרב אלישיב היה אחראי על תכנית ההלכה. נושא טהרת המשפחה היה קרוב ללבו. הוא היהמצד אחד בקשר עם גדולי ישראל ומצד שני יצר קשרים הדוקים עם גניקולוגיים על מנתללמוד את התחום המעשי של הסוגיה. הרב אלישיב היה פוסק מושלם, ביד אחד אחז בהבנהעמוקה של המציאות וביד השנייה שלט בהלכה ובמיוחד במסורות פסיקה של גדולי ירושלים. 

הרב אלישיב היה לילמורה ויועץ בעיקר בתחומי החקלאות וטהרת המשפחה וכמובן באתגר המורכב של רבנותקהילה שיתופית. הייתה לו חכמת חיים שאותה קבל בעיקר בזכות תפקידיו הציבוריים בכפרעציון.

הייתה לו יכולת יוצאתדופן לפשר במחלוקות. הוא הבין לעומק מהי קהילה ועצותיו המחכימות היו לעזר גדולעבורי. היה צעיר ברוחו ובנפשו אהב את ארץ ישראל, הייתה לו גם אהבת אדם ותמיד פניוהיו מאירות.

תודה לך רבנו אלישיבעל עצותיך, על זמינותך, על חכמתך ועל מאור פניך.