"דיינו"

 הרמז 

קדש

הוציאנו ממצרים

קדש לי כל בכור

ורחץ

עשה בהם שפטים

שפטים גדולים באלוהי מצרים שפרעה עשה  עצמו אלוה והלך לרחוץ ביאור

כרפס

עשה באלוהיהם

 "ובאלוהיהם שפט "גמטריה  תפח גימטריה כרפס מי מלח

יחץ

הרג את בכוריהם

מכת בכורות הייתה בחצות לילה

מגיד

נתן לנו את ממונם

וישאלו

רוחצה

קרע לנו את הים

קריעת ים סוף "רוחצה"

מוציא

העבירנו בו בחרבה

הקב"ה הוציא לנו מעדנים מן הים בשעת המעבר

מצה

שיקע צרנו בתוכו

המצרים שקעו בים ולא עלו מיתוכו

מרור

סיפק צורכינו במדבר

לא פסק מעל שולחננו במדבר לא צנון ולא חזרת

כורך

נתן לנו את המן

המן היה כרוך בין שכבת טל מלמטה ושכבת טל מלמעלה

שולחן עורך

נתן לנו את התורה

התורה היא שעורכת את שולחנם של ישראל

צפון

נתן לנו את השבת

השבת הייתה צפונה אצל הקב"ה ונתנה לישראל

ברך

קרבנו לפני הר סיני

כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו

הלל

הכניסנו ארץ ישראל

הללי אלוקיך ציון

נרצה

בנה לנו את בית הבחירה

ע"י הקרבת הקורבנות  בבית המקדש מתכפרים העוונות ו"נרצה לנו"

ההנהגות בחג הפסח

קדש

קדש עצמך וטהר

ורחץ

ספרך יחץ  חציו לכם וחציו לה'

כרפס

רך פס - הזמן עניים לשולחנך בדרכי נועם רכים ופיוסים

יחץ

פרוס לרעב לחמך ואל תשכח לתת קמחא דפסחא

מגיד

שיש לשאול שאלות רק בעיניני החג ולא בהלכות אחרות

רוחצה

מוציא

שלא תהיה בליבו דאגה ובמקומה עליו להכניס שמחה

מצה

מרור

מכיוון שאוכל בשר לא יבא לידי גאווה

כורך

שולחן עורך

שיישב באימה ליד שולחן הסדר ויכרוך את ייצר הרע במידת הכעס

צפון

שיכריע את המלאך הרע לענות אמן

ברך

הלל

 להודות ולהלל את הקב"ה עד שיעיד עליו ה' ,הרי זה משובח

נרצה

הנהגת האדם בדרך ארץ

קדש

את עצמך בדיבור

ורחץ

שלא יצא דבר לא טהור מפיך

כרפס

ר"ת כלל ראשון פה סגור

יחץ

לא לשבת במושב לצים

מגיד

שפיו תמיד יהגה בדברי תורה

רוחצה

שלא יוציא דבר שקר מפיו

מוציא

שיכלכל את דבריו קודם שמוציא מפיו

מצה

מרור

בולם את פיו בשעת מריבה

כורך

שולחן עורך

גדול השלום - והשולחן מקרב את האהבה בין החברים

צפון

יתפלל שתמיד יהיה שלום בין בני אדם

ברך

הלל

ידון את חברו תמיד לכף זכות

נרצה

הנהגת האדם בעולמו

קדש

יקדש האדם את עצמו

ורחץ

ירחץ עצמו מהעוונות

כרפס

כר פס שלא יפסיד את עולמו בשינה

יחץ

שתמיד יחשוב עצמו מחצה על מחצה ומצווה אחת  נוספת מכריע

מגיד

דיבורו תמיד יהיה בתורה

רוחצה

דבש וחלב תחת לשונך לא לגלות את סודות התורה

מוציא

שינצל את הזמן לתורה ומצוות

מצה

מרור

שכל הצער והייסורים הם רק למחילת העוונות שלו

כורך

שולחן עורך

כל מעשיו של האדם  רשומים וחתומים בידו בשמים

צפון

אם יצא זכאי מהעולם יזכה להיות בעולם הצפון לצדיקים

ברך

שנפטר בשם טוב מהעולם ואומרים דברי תורה משמו

הלל

שמברכים אותו "אשרי יולדתו"

נרצה

שזוכה ליהנות בנועם זיו העליון ולא יחזור שוב בגלגול

     הפסוק מהתהילים וכנגד 15 מעלות שהיו בבית המקדש

קדש

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭דוָד בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃

ורחץ

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְדוָ֣ד נֵלֵֽךְ׃

כרפס

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃

יחץ

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּידוָ֑ד כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃

מגיד

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭דוָד אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃

רוחצה

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְדוָ֤ד ׀ לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא ׀ עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְדוָ֥ד לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא ׀ שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃

מוציא

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְדוָ֑ד הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃

מצה

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃

מרור

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְדוָֽד׃

כורך

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְדוָ֤ד ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃

שולחן עורך

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְדוָ֥ד לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃

צפון

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד׃

ברך

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְ֭דוָד כָּל־עַבְדֵ֣י יְדוָ֑ד הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝דוָ֗ד בַּלֵּילֽוֹת׃

הלל

 שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃

נרצה

הלוליה הללו אל בקודשו