פסח ניסים ואמונה
21/3/2018
תשובה שנשלחה
שלום לך,
מצטער על העיכוב בתשובה.
ראשית מעט סדר מבחינה היסטורית.
יציאת מצרים התרחשה לפני כ-3300.
סיפור פורים לפני כ-2400 שנים.
ז"א מדובר על אירוע המאוחר כמעט ב-1000 שנים מיציאת מצרים.
ראשית נחדד את מה שנכתב – בני ישראל במדבר, מחויבים כבר במצוות (לאחר מתן תורה). אחת מהמצוות הינה קרבן הפסח. קרבן שהיו מקריבים בערב פסח – י"ד ניסן, והחיוב היה להקריבו בטהרה, דהיינו כאשר טהורים מהטומאה הקשה ביותר – טומאת מת. בפעם הראשונה שהקרבן הוקרב במדבר, משה מסביר לעם מה קורה עם האנשים שאינם טהורים מטומאת מת בי"ד ניסן, שהרי אסור להם להיות חלק מקרבן הפסח כל עוד טמאים. והפתרון המוצג הוא "פסח שני".
ז"א הקרבת קרבן פסח לאחר חודש בדיוק, בי"ד אייר, לכל אותם אנשים שמסיבה זו או אחרת לא יכלו להשתתף בקרבן פסח ראשון. ומכאן רואים שמשה מסביר לעם ישראל במדבר ומלמד אותם הלכות הקשורות לפסח שני, 30 יום קודם זמנו. ועל סמך זה נלמד הדין של לימוד הלכות החג והמועד 30 יום קודם שמתחיל. יש בכך גם הרבה הגיון, כיון שכך מגיעים לחג מוכנים מבחינת הידע ההלכתי. ובנוסף כפי שכתבנו באחד הימים, יש עניין לא רק בחג עצמו, בשורה התחתונה, בסופו של יום, וכל אותם ביטויים המייצגים את ההסתכלות אך ורק על קצה הדרך. אותנו מעניין גם התהליך, ההכנה, ההתכוננות וההשתוקקות לקראת החג, שהינם שלבים בלתי נפרדים מהחג עצמו.
לגבי השוני בסיפור הדברים: הגדה – עם ישראל. מגילה- יהודים.
באופן פשוט, לכאורה מדובר על שני אירועי הצלה. אולם האמת היא אחרת. כל עניין יציאת מצרים מוגדרת כלידתו של עם ישראל. עד אז בני ישראל – כפי שמכונים – היו אוסף של שבטים הנפרדים זה מזה (אמנם כולם בני אותו עם) אבל עדיין לא היה ביטוי למשמעות היותנו לעם. יציאת מצרים ומיד לאחריה קבלת התורה (לאחר 49 ימים), הפכה את בני ישראל לעם ישראל. משמעות העניין בקיצור – עם שתפקידו לייצג את העניין האלוקי בעולם, לא כפרטים או כקבוצות, אלא כעם. שכל מהותו היא לחיות חיי תורה ורוח. אמנם ניתן לעשות זאת גם כבודדים, אולם עיקר גילוי האלוקות בעולם הינו כאשר עם שלם חי ומתנהג על פי דרך האלוקות.
לכן כל עניין ההגדה הינו להגיד. והגדת לבנך!! כל מטרת ליל הסדר, וקריאת ההגדה, וכל העניינים הלכאורה מוזרים שנוהגים בלילה זה , תכליתם למען דור ההמשך. עניינם להעביר את סיפור לידת העם לבנים, למען הם יעבירו לילדיהם, וכך המסורת תמשיך הלאה, כפי שהיגיעה עד אלינו. זהו הנרטיב של עם ישראל. עם של עבדים, שנגאל מהשעבוד ע"י ה' בכבודו ובעצמו, ומאותו רגע נושא על גבו תפקיד של חיי אומה על פי תורה ומצוות.
פורים – הינו נס הצלה של קהילת יהודים שחייתה בגלות, ונגזר עליה כליה.
עד כאן הרובד הראשון של ההבחנה.
רובד שני הינו עמוק הרבה יותר ונוגע בשורש ההנהגה האלוקית בעולם.
פסח – מייצג את ההנהגה הנסית. את ההנהגה השוברת את כל מגבלות הטבע. ניסים גלויים. קריעת הים, מכות מצרים, מעמד הר סיני, דברים ואירועים מופלאים שברור מתוכם שרק מנהיג העולם מסוגל לבצעם.
פורים לעומת זאת – מייצג את ההנהגה הנסתרת. את הנהגת ה' בעולם מבלי לייצר ניסים גלויים השוברים ויוצאים חוץ לגבולות הטבע. ולכן במגילה לא מופיע אפילו פעם אחת שם ה'. היהודים נושעו מבלי ששום נס גלוי מופיע בסיפור המגילה. לכאורה אוסף של אירועים, מקריים, שרק צרוף של כולם למקשה אחת, בדיעבד ולאחר מעשה, מגלה את ההנהגה הנסתרת של ה' שעל ידה הציל את עם ישראל. לכן המגילה נקראת מגילה. לשון גילוי. כל תכליתה להראות כיצד רצף של אירועים לכאורה מקריים ולא קשורים, ע"י המחשבה האלוקית מובילים לגאולת עם ישראל.
אם נתבונן בשני סוגי ההנהגה וננסה להחליט מי מהם נעלה וגבוה יותר, לכאורה אנו עלולים להגיע למסקנה שההנהגה של הניסים הגלויים הינה מעולה יותר. אולם האמת, והיא מובאת וכתובה בכל ספרי המחשבה היהודים לאורך הדורות, הינה הפוכה. דווקא ההנהגה הנסתרת הינה גבוהה יותר.
כיוון שזוהי ההנהגה הטבעית, שאותה ה' מעוניין להוליך בעולם ולפעול לפיה.
לא חוכמה להאמין בבורא עולם כאשר אתה רואה ניסים מופלאים וגלויים, כל מי שיראה פלאות מעין אלו – ודאי יאמין בה'.
החוכמה היא להכיר בהנהגת ה' בעולם, דווקא כאשר היא נסתרת. דווקא כאשר הדברים נראים מקריים, טבעיים ובלתי קשורים. זוהי מדרגת האמונה הגבוהה יותר.
כאשר עם ישראל "תינוק" באמונתו ובהכרתו בהנהגת ה', אזי יש צורך בהנהגה הנסית, כביכול ה' מראה כוחו בעולם למען ביסוס האמונה בלב העם.
אולם כאשר העם "גדל" באמונתו ובהכרת ה' בעולם, אזי אפשר לעבור להנהגה נסתרת, שבה כביכול ה' לא צריך להוכיח את כוחו ופעולותיו בעולם ע"י ניסים גלויים.(הרב קוק)
ספר הכוזרי מסביר זאת : שכאשר הספק מתעורר בלב העם אז יש צורך בהנהגה ניסית, כדי להסיר מליבם הספק.
אולם כאשר האמונה מושרשת בלב העם, ניתן לעבור להנהגה הנסתרת והמעולה יותר.
בגדול ניתן להמשיל זאת כתוכנה שנכתבה. כל עוד אין באגים והכל עובד בצורה תקינה, אזי אין צורך בהתערבות המתכנת. אולם כאשר מתגלות תקלות, אז יש צורך במעורבות חיצונית של יוצר התוכנה. אלו בעצם הניסים הגלויים שה' פעל בתחילת דרכו של העם.
מקווה שעניתי על כלל השאלות.
מוזמנת תמיד לשאול עוד.
חג פסח מלא שמחה ואביב פורח.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
