פסח וחסד
כשהיתי אצל מו"ר הגאון האדיר הרב חיים דרוקמן שליט"א (בעליה לרגל לרב) שאל אחד התלמידים מה העניין לומר בליל הסדר "כל דכפין ייתי ויכל" כשהדלת בכלל סגורה... וענה הרב שיש לזה 2 הסברים-האחד הוא שבגלות בבל היו אומרים זאת בליל הסדר כדי שמי שאין לו יבוא ויאכל ואח"כ בבית שני הוסיפו בבוקר שיבואו לימנות על הפסח וכיום אנו אומרים זאת כמו שאמרו פעם.. הסבר שני (של הרב קוק)שכשמתחילים "מגיד" אז קודם כל מכריזים מי אנו בכלל ומה מיוחד בנו וזהו שאנו גומלי חסדים ולכן אומרים "כל דכפין" וכו'. .
וניראה להוסיף שזה מעלה מיוחדת במיוחד בפסח-ענייננו כגומלי חסדים-שהרי הפסח נאכל בחבורה כך שכל עניינו רומז על הקשר בין בנ"י,והנה נאמר במלכים ב' (כג,כב) על הפסח בימי יאשיהו המלך "כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה" ובדה"י ב' (לה,יח)"ולא נעשה פסח כמוהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו" וכי לא עשו פסחים עד יאשיהו?-ורש"י כבר התייחס לזה וענה בשני המקומות אולם בדה"י מסיים רש"י 'אך כך פתרונו וכך פתר לי ר' אליעזר בר' משלם זצ"ל:ולא נעשה פסח כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו' (והסביר זאת ניפלא מו"ר גדול הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א ב"תורת המועדים"-"פסח דורות" ששאול נתן את הקרבנות פסח כמו אצל יאשיהו והשרים-ראה שם) ולכאורה מדוע נאמר בצורה שניראית כאילו לא עשו פסח עד אז?ומה ההתלהבות הגדולה?-ואולי כיון שפסח בשורשו קשור לחסד אז כשניתן קרבנות פסח כחסד זה נותן לו מעלה גדולה כמו משהו אחר לגמרי בקרבן הפסח.. ,ומפסח עד שבועות עולים בחיבור בין בנ"י עד שבמתן תורה היו "ויחן שם ישראל" באחדות גמורה-וזה מתחיל בפסח..ולכן מתו תלמידי ר"ע בתחילת ספירת העומר (לג' יום) על שלא נהגו כבוד זה בזה-שהיתה להם בעיה בחסד..(ובספירת העומר בפסח זה "_שבחסד"),ובדומה לליל הסדר גם בשאר השנה זכרון יציאת מצרים קשור לזה להבין שאנו מיועדים לקדושה וטהרה שבסיסו זה בין אדם לחברו כמו שאמר הלל לגר שכל התורה זה פירוש לזה.. שכל התורה מלאה חסד (כמו ששמעתי הרבה פעמים מהגר"ח דרוקמן שליט"א שמה שאומרים חז"ל שהתורה תחילתה וסופה חסד פירושו מתחילתה ועד סופה)שזה בסיס המצוות בשורשם העמוק(כמו שכל התורה כנגד ע"ז שבעבודה זרה היו משחיתים את המידות המוסריות)ולכן התורה מתאימה לישראל שיש בהם 3 סימנים של מידות טובות..ולכן הגלות באה על בין אדם לחברו(חורבן בית שני)ואין לך ביטול תורה גדול מזה של עצם הגלות..ולכן מזכירים כל יום יציאת מצרים בקריאת ציצית ב"אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים" שבא אחרי "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלקיכם" שכל המצוות קשורות ליציאת מצרים שהייתה להבדילנו לקדושה להיפך ממצרים הטמאים והמושחתים-שזה בא יחד..ובפסח זה עוד יותר מודגש-ואולי לכן אומרים "ארמי אבד אבי" וכו' מדוע לא מתחילים מ"וירד מצרימה"?-אלא אולי שבאים להראות את הניגודיות ולכן מתחילים מלבן הארמי ש"ארמי" זה אותיות 'רמאי' שהמושחת זה ההפך מאיתנו ולכן רצה לאבדו וכך מצרים רצו לאבדנו בשל היותם מושחתים ולכן היו ההפך מאיתנו..