בס"ד

הרי לכם סיפור אמיתי עם מוסר משמעותי ויסוד חשוב בחינוך הילדים. שני אברכים ניסו להוריד ספסל זוגי במדרגות שנמצאות בין קירות משני הצדדים עד שהגיעו לקטע בו היו צריכים להסתובב 90 מעלות, ואז האברך שהיה למטה אמר שלפני שיוכל לסובב את הספסל הוא בעצמו צריך להסתובב תחילה ורק אז יתאפשר לשניהם לסובב גם את הספסל ולהמשיך איתו הלאה.

והנמשל נוגע לנושא החשוב של חינוך הילדים - לפני שהמסוֹבב רוצה לסובב את המסוּבב הוא עצמו צריך להסתובב ורק אז המסוּבב יסתובב בקלות ובצורה הרצויה. במה דברים אמורים? אבא ואמא שאוהבים מאוד את ילדיהם ורוצים להעניק להם את החינוך הטוב ביותר צריכים להיות צדיקים, ישרים, בעלי יראת שמים ומידות טובות בעצמם ומתוך כך ההשראה שילדיהם יקבלו מהם תעשה כבר את שלה בהתאם, שנאמר: "תמונה אחת שוה יותר מאלף מילים", שהרי הנטיה הטבעית של הילדים היא לחקות את הוריהם ולכן ככל שדרגת ההורים תהיה גבוהה ורוחנית יותר בכל שלבי החינוך כך גם הסיכוי של ילדיהם להיות כאלה בעצמם גבוה יותר. וכל זאת בנוסף לכל שאר הדברים שצריך להעניק להם הן ברוחניות והן בגשמיות.

אלא שההורים לא יכולים לדרוש מילדיהם דברים שהם בעצמם לא מקיימים אותם, מאחר ואם האדם שמוכיחים אותו מבחין שבצד המוכיח יש את אותו פגם, פגם דומה או אחר, במקום לקבל את התוכחה הוא עלול להגיב בתוכחה משלו כלפי המוכיח, ואז כל הערך של אותה תוכחה ירד לטמיון ולכן ע"פ ההלכה לאדם שאינו מתוקן בענין מסוים אסור להוכיח את חברו באותו נושא, כדאיתא בגמרא: "א"ר טרפון (תמיהני) אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך" (ערכין טז:).

חשוב לציין שהדרך הטובה ביותר בה התאפשר להוריד את הספסלים היתה ע"י אחיזתם מלמטה, וגם מכאן ניתן ללמוד בעה"י שצריך לדאוג לכל ילד ולחנכו מכף רגל ועד ראש מהצרכים הזניחים ועד לצרכים הנעלים ביותר, מצרכיו הגשמיים ועד לאלו הרוחניים, מענייני העוה"ז ועד לענייני העוה"ב מבלי להחסיר ממנו דבר, שהרי הקב"ה אמנם רוצה מאוד שנלמד תורה ונעשה מצוות אך לא ברא אותנו כמלאכים ללא צרכים חומריים אלא ברא לנו גוף שצריך לדאוג לכל צרכיו, ועל כל אדם לאכול, לשתות, לישון ולדאוג לנקיון גופו בצורה שמכבדת את עצם היותו נברא בצלם אלוקים מחד ומאידך אסור להגזים בכך תוך מתן חשיבות מופרזת לצד החיצוני שלו, ולכן ישתדל כל אדם לאכול אוכל כשר, בריא ומזין, לישון 6 או 8 שעות בכל לילה, ולהתקלח ולצחצח שינים ובכך יקיים גם את מצות "ואהבת לרעך כמוך", שהרי גם תלמיד חכם גדול שקשה לו להניח את התורה מידיו זוכר את חבריו ויודע שזה לא צריך לבוא על חשבונם, כשהם לא צריכים לסבול ממסירות הנפש שלו לתורה הקדושה ולהריח אדם שלא התקלח תקופה ארוכה, ובכך הוא זוכה לא רק ללמוד אלא גם לחיות את התורה.

אחד הדברים החשובים שמשפיעים באופן סמוי על חינוך הילדים עוד בזמן היותם עוברים הוא היחס הנפשי של הוריהם לכל דבר וענין בעולם, וכך מסופר על זוג הורים צדיקים שהתאכזבו לגלות שבמקום שבנם יהיה תלמיד חכם כמו שתמיד קיוו הוא הפך להיות איש צבא, ובנסיון להבין את הסיבה לכך, האמא נזכרה שבאחת התהלוכות הצבאיות היא ראתה חיל שהיה לבוש בצורה מהודרת והדבר הרשים אותה מאוד, ואז הם הבינו שהרושם הזה היה עד כדי כך חזק ומשמעותי שזה נחרט עמוק ולא רק בנפשה אלא אף בנפשו העדינה והיקרה של העובר שנשאה בתוכה.

גם בשלבים המאוחרים יותר שלאחר הלידה עוד בעודו תינוק, אף שזה לא נראה ככה, הוא קולט היטב ממה אבא ואמא מתלהבים ומתרגשים - מאנשי אקדמיה, צבא ופוליטיקה, דוקטורים ופרופסורים, ספורט, אוכל, בילויים, חו"ל וכו' או להבדיל מבורא עולם והתורה הקדושה, גדולי הדור ותלמידי חכמים, מצוות ומעשים טובים, שבת וחגים, בית המדרש ובית הכנסת וכו', והוא בעצמו בונה את היחס הנפשי שלו לכל דבר וענין ע"פ מה שהוא קולט בחושיו, שהרי באותה נקודה אין הוא יודע כלום חוץ ממה שהוא סופג ולומד ולהורים יש את ההשפעה הגבוהה ביותר עליו במיוחד בשלבים הראשונים ולכן יש חשיבות גדולה לתת על כך את הדעת ולפעול בהתאם.

יש הרבה בע"ח שזמן ההריון של הנקבה ארוך בעירך פי 2 משל בני האדם, אלא שלמעשה יש שלב בהתפתחות האדם שהוא לא יכול לעבור אותו אלא מחוץ לרחם, והשלב הזה נקרא "הריון חברתי" ולשם כך צריך העובר לצאת לאויר העולם ולקלוט כתינוק את המציאות שסביבו שמעצבת את עולמו הפנימי, שהרי האדם הוא יצור הרבה יותר משוכלל ומפואר מכל בעה"ח, שהרי הוא נזר הבריאה, ומתוך כך גם שלבי ההריון שלו והדרך בה הוא נחשף לעולם שונים בתכלית ביחס לכל בעה"ח.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל הם שתי דוגמאות טובות לכך וניתן לראות שהתפוחים שלהם לא נפלו רחוק מהעץ, כשלצורך ההמחשה לחשיבות הגדולה שכל גדולי ישראל יחסו לחינוך הילדים מספרים על הרב עובדיה יוסף זצ"ל שרק מהדמעות שזלגו מעיניו בזמן שהתפלל על חינוך ילדיו שיהיו לומדי תורה, צדיקים ובעלי מידות טובות אפשר היה למלא דלי שלם.

ולדוגמא נספר על אישה שלאחר שזכתה ללדת ניגשה לרב ושאלה אותו מתי הזמן הנכון ביותר ללמוד על חינוך הילדים והרב ענה לה: "איחרת בתשעה חודשים", כשהמסר מהתשובה הזאת הוא שכאשר אתם בעצמכם טובי לב, צדיקים וחכמים מטבע הדברים תצליחו להעביר לילדיכם את העושר הפנימי שלכם בצורה שלא דומה לאלו שחסרים את הדברים האלה, כמו שאף אחד לא יצפה שמעץ רקוב יגדלו פירות טובים מחד, ומאידך ככל שהעץ יהיה מוצלח ומפואר יותר שהשקיעו וטיפחו אותו יותר גם הפירות שהוא יניב יהיו טובים יותר.