ימי השובבי"ם ת"ת

חלק ד'

בו יבוארו חשיבות ענייני הקדושה ומהות קדושת הברית והיסוד ודרכי התשובה

עוד כמה ענייני תיקון

א. והייתם קדושים עמ' 198 הרב ישראל הס

תיקון הברית תלוי בקיבוץ הניצוצות שהתפזרו. ותיקונו ע"י תקבצ"ם - ת'קע בשופר (ר"ת יח'ד מארב'ע כנפו'ת - חב"ו), ק'ריאת שמע, ב'כיה בדמע, צ'עקה, מ'קוה. וכן לתקן ילדי פשע - יתקנם בהרבה שפ"ע - הקפדה במצוות ש'בת, פ'זור צ'דקה, ע'נוה.

ב. הרב סטבסקי שליט"א

ארבעה עניינים לתקן בשובבי"ם: (א) כל דבר גשמי לעשות לשם יחוד קב"ה ושכינתיה - להבין שהדבר הגשמי בא מה'.

(ב) לשמור על ברית המעור - איך אני מדבר? מה אני אומר ומה לא?

(ג) הגישה ללימוד תורה - 'אם לא בריתי יומם ולילה' - אין את דעתי, איני יודע, לכן אבדוק מה התורה אומרת, כדברי החזו"א: למדוני רבותי להתייעץ תמיד בד' חלקי שו"ע.

(ד) א"י - חיזוק ברית בין הבתרים. 

תיקונים תפילות וסגולות נוספים מחז"ל

א. שער הכונות דרושי הלילה דרוש ז

צריך שתדע שעיק' כונה זו היא כדי לתקן ולכפר על עון א' חמור מאד אשר הוא המונע עליית הנשמה בלילה לאדוניה. וע"י כונה זו נתקן האדם מאד מאד ממה שחטא ואע"פ שכבר נת' תיקונו בשער השביעי הנקרא שער רוה"ק והוא תיקון המוציא שז"ל (=פ"ד תעניות) הנה התיקון ההוא יועיל לנקות לו עונו שלא יכנס לגהינם ושימחלו לו עונותיו אלו אבל עדיין צריך תיקון אחר גדול וחזק ממנו כמשי"ת עתה בכונת ק"ש זו והוא לתקן ולהחיות אותם הטיפות בעצמם שיצאו לבטלה ונכנסו בקלי' ולהחזירם אל הקדושה.

ב. ברכות ה.

אמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. מאי משמע? אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי: מרישא דענינא, דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, וכתיב בתריה: רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו - מזיקין בדילין הימנו, שנאמר ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא מזיקין, שנאמר מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי.

ג. ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין  (טו לג במהדורת הר ברכה)

ועל כל פנים נראה טעם סיגופי עוון זה לרוקח וסייעתו משום תשובת המשקל, וטעם תשובת המשקל עצמו שלא הראה לו רוקח מקור [כלתשובת הבאה שמביא מגמרא (יומא פ"ו ב) ותשובת הגדר הגם דהוא לא מייתי מגמרא הוא מבואר בפרק זה בורר (סנהדרין כ"ה ב) במשחקי בקוביא דאפילו בחנם לא עבדי ומלוה ברבית אפילו לגוי לא מלוה ומפריחי יונים אפילו במדבר לא עבדי עיין שם, ותשובת הכתוב הוא מדברים שצריך יסורין ממרקין לחייבי כרת וחייבי מיתת בית דין, אבל לתשובת המשקל לא נמצא שורש בגמרא] הוא מהא דעולה דורון, והאר"י אין מפרש הדורון כמשקל הנאה, ועל כן קבע תעניות הרבה גם לעבירות שאין כל כך הנאה, וכן למוציא זרע לבטלה הוסיף עד שמונים וארבע תעניות כי אין הדורון כפי משקל ההנאה דוקא ובודאי דאלו ואלו דברי אלקים חיים: ובשל"ה שם רמז גם כן לדברי הרוקח והאר"י בתיקון עוון זה [ותימה שכתב זה אחר מה שכתב דצריך יסורין כמיתה כנזכר לעיל והרי שניהם הרוקח והאר"י לא כתבו בזה אלא מספר תעניות ולא יסורין כמיתה כלל] ודאלו ואלו דברי אלקים חיים וכשרוצה לתקן הפגם ביותר ובעולם יותר עליון צריך תשובה ביותר עיין שם, והיינו כפי מה שכתבתי צריך דורון יותר להיות רצוי גם בעולמות העליונים ביותר וגבוה מעל גבוה, וכל אחד דיבר לפי מדריגת השגתו וכידוע מה שכתב הרמ"ע בהקדמת ספר פלח הרמון דקבלת ה"ר משה קורדיווארי והראשונים נגד קבלת האר"י כמדריגת הפשט נגד הסוד עיין שם.

ד. ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין  (טו לח במהדורת הר ברכה)

כפי מה שכתבתי לעיל בתשובה שסידרו רוקח והאר"י דאינם לעכב הכפרה רק לדורון וכל אחד כפי מדריגתו כנזכר לעיל נראה לי פשוט דגם הזוהר כוונתו לענין הריצוי דדורון שיתרצה לגמרי לעלות וליראות פני ה' במדריגות עליונות כצדיק גמור שומר הברית שלא חטא מעולם, ובכל העבירות הוא כן דבתשובה גמורה מאהבה זדונות נעשו כזכויות ועליהם חיה יחיה, והיינו אחר התשובה הראויה והבאת הדורון אחר כך חוזר להיות מקורב ובן בית כבתחילה בעוז יותר מאחר שגם העבירות עולים לחשבון מצוות, ועל זה אמרו בזוהר דבעבירה זו לא מהני תשובה להיות כזכויות וכמקדם לגמרי אפילו אחר כל הדורונות, והרוקח והאר"י דיברו כפי מדריגתם מהני תשובת כל אחד לאותה מדריגה שהשיג שיועיל:ומעלת ר' שמעון בן יוחאי בהשגתו ומה שגילה לחבריא שלו גבוהה מכולם כידוע מזוה"ק מה שאמר על עצמו וכן על כל בני דורו שאמר שלא יהיה כדרא דא ושלא יתגלה עוד כן עד ביאת משיח, וכפי השגת מדריגתם אמרו שבחטא זה אין תשובה מועיל שיוכל להגיע למדריגה גבוהה כזו שאין יכול להגיע לזה אלא צדיק גמור שומר הברית שלא פגם מעולם כלל.

ה. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קטז [ועי' לעיל בדברי שות יבי"ע אומר]

תשובה לחטא ניאוף ביד והושז"ל =והוצאת שכבת זרע לבטלה= ר"ח סיון תשל"ז. מע"כ החותם בשם א' ב' ג' שלום וברכה שיקבל השי"ת תשובתו ויכפר לו כפרה גמורה בתוך כל השבים באמת.

בדבר חטא ניאוף ביד ורגל והוצאת זרע לבטלה שהרבה פעמים שב וחזר לאולתו ועתה שב ממש ורוצה לידע סדר תשובה, הנה ממכתבך ניכר שתשובת המשקל הוא עיכוב בתשובה, וח"ו לחשוב זה כי אדרבה הרבה דברים מעיקרי התשובה כהא דהשבת גזל הקלו בכמה דברים מפני תקנת השבים עד שבזמן רבי תיקנו שלא יקבלו מהם כלל בהחזירו ולהרמב"ם פ"א מגזילה הי"ג הוא תקנה לדורות, וכ"ש שהוא אסור לומר שתשובת המשקל שהוזכר אפילו ברוקח יהיה עיכוב לתשובה דהיה זה מניעה לשבים שעל הרבה דברים מהם א"א לקיים כלל תשובת המשקל שנאמר שם. ומי לנו גדול מאלישע בן אבויה שהיה מתנאים הגדולים רבו של ר"מ ומהנכנסים לפרדס שבשביל הבת קול דאמר שובו בנים שובבים חוץ מאחר (חגי' ט"ו) לא חזר בו, ולכן ברור שהרוקח לא כתב זה אלא לצנועין ות"ח גדולים שיודעין שאין זה עיכוב בתשובה כלל אלא לאלו הרוצים להחמיר על עצמן למרק חטאם ושמין עצמן שלא ימנעו מתשובה בשביל זה וכשיראו שקשה עליהם יפסקו מזה. וגם ברור שהוא דוקא כשלא יפסידו בשביל זה מלמודם ומקיום מצות המצוין, וכדחזינן מראבר"ש בב"מ דף פ"ד שקביל עליה יסורין לכפרה על שאולי אירע דנהרג מי שלא מחוייב מיתה לא קביל עליה אלא באורתא ולא בצפרא מפני בטול תורה, וא"כ יש למילף מזה גם דאסור להתייסר עצמו בתשובת המשקל כשבשביל זה יתבטל מלמוד תורה ומקיום מצות. ועיין בנוב"ק סימן ל"ה שכתב שאף התענית שמפורש בקראי שלתשובה צריך להתענות אינו עיכוב בתשובה, וכ"ש הסיגופים מצד תשובת המשקל שלא הוזכר בקראי ולא בגמ' שאין זה עיכוב, וגם הביא ראיה גדולה, אבל לבד הראיות הוא דבר פשוט וברור שתשובה בעזיבת החטא בגמר דעת בלבו שלא יחטא לעולם וגם צריך להתחרט על מה שעבר, הוא התשובה שהצריכה תורה, אבל חייבה להשב בתשובה להתודות חטאו בשפתיו וגם לומר ששב בתשובה ועזב חטאו שלא יחטא יותר לעולם והתחרט על שעבר כדאיתא ברמב"ם פ"ב מתשובה ה"ב עיין שם, ומפורש בקידושין דף מ"ט ע"מ שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו אף שעדיין לא סיגף עצמו בכלום ואף לא התענה אף לא שעה אחת... אבל מ"מ מן הראוי וטוב לתשובה להתודות בכל לילה קודם שינתו על חטא זה ולומר בפה מלא איך שמתחרט על מה שחטא ומקבל שלא יחטא יותר כל ימיו וגם להתענות בשנה ראשונה פעם אחת בשני חדשים ובשנה שניה פעם אחת בג' חדשים ובשנה שלישית שני פעמים, ואין להחמיר בתעניות אלא תרבה בלמוד התורה שזהו העצה היותר גדולה שלא להביא לידי הרהור כדאיתא ברמב"ם בפכ"א מאי"ב הי"ט ובסוף פכ"ב עיין שם. וגם תראה לישא אשה בהקדם האפשרי אם כבר באת לשנים שייך לזה והשי"ת יקבל תשובתך ויכפר לך ויסייע לך שלא ליכשל שוב לא בחטא זה ולא בשום חטא. משה פיינשטיין.

ו. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית תקסח ב

רמ"א: יש אומרים שאם מצטער הרבה בתעניתו יכול לפדותו בממון, והוא הדין באונס אחר (הרא"ש כשם הראב"ד ורבי' ירוחם נ"ה ח"א).

ז. תניא אגרת התשובה (פ"ג)

מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיבוא לידי חולי או מיחוש ח"ו כמו בדורותינו אסור לו להרבות בתעניות אפי' על מיתות וכריתות בי"ד, ומכ"ש על מצוות עשה ול"ת שאין בהם כרת, אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל... אלא מאי תקנתיה, כדכתיב: וחטאיך בצדקה פרוק.

ח. בן איש חי שנה ראשונה פרשת בהר בחקתי אות י

ייטב לבו בסעודתו אם מעט ואם הרבה יאכל פיתו בשמחה ולא בכעס ודאגה, ויזהר לאכול הטוב והמועיל לו לרפואה ולא מה שערב לו לפי שעה, וישתדל לכבוש תאותו באכילה ושתיה תמיד. וכתבו חכמי המוסרדבהיות המאכל או המשקה לפני האדם והוא מתוק לחיכו וחביב עליו ביותר וימשוך ידו בשביל סיגוף לכפרת עונות, הרי זה נחשב תיקון גדול בתיקוני התשובה ויש בו תועלת כמו התענית

ט. כף החיים או"ח רמ ס"ק ו

עיי"ש בשער רוה"ק דף ו' שהמתענה ג' ימים רצופים לילה ויום עולים לארבעים יום וב' ימים רצופים לז"ך יום יעו"ש... ועל כן:

(א) יש הרבה חסידים ואנשי מעשה שמתענים פ"ד בכל שנה בימי שובבי"ם כדי לכפר על עון הנ"ז.

(ב)ומי שאינו יכול לעשות תיקון התענית הנ"ז מפני שהוא כחוש יש להתענות שני וחמישי בפ' שמות מפני ששם נזכר עיקר השעבוד ויפדה הפ"ד תעניות בממון מפני שי"א שמועיל פדיון לתענית למי שאינו יכול כמ"ש לקמן סי' תקס"ח ב' בהגה יעו"ש. והיינו שביום התענית בשעת מנחה יתן דמי פ"ד סעודות לעניים כמספר פ"ד ימים דמי סעודה אחת לכל יום...

(ג) ואם גם זאת אינו יכול לעשות שהוא כחוש שאינו יכול להתענות פ"ד ימים הנ"ז וגם שהוא עני שאינו יכול לפדות תעניתו אז לפחות יש להתענות שני וחמישי בכל ימי השובבי"ם או יום חמישי בלבד אם לא יכול להתענות שני ימים בשבוע וכו'.

י. לשון חכמים ח"ב א תיקון היסוד

א. תיקון היסוד נכון לאומרו ביום תשעה לחודש תשרי, גם בכל ליל ששי של ששה שבועות שובבי"ם באשמורת הבוקר, וגם בכל שבוע ששי של שבעה שבועות ימי העומר וכן יזהר ללמוד לימוד זה ביום שיראה קרי ח"ו אחר הטבילה, וזה תוארו: קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב נשלמה פרים שפתינו. ונאמר לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון: ונאמר אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתיך: [ועי' התיקון באריכות בספר עצמו].

יא. להרחבה בענין תיקוני האריז"ל והרש"ש זצוק"ל, עי' עוד בהקדמה לבניהו בן יהוידע (דף א' וכן בדף סו)לתלמידי השד"ה מבואר ענין התיקונים בהרחבה. וכן בשער רוה"ק דף יז שם מבואר ה' אופנים של הפגם והיכן הם פוגמים בעולמות העליונים. וכן עי' בתפילת עננו הגדול לרבנו הרש"ש זיע"א. ועיין במאה קשיטה לרמ"ע מפאנו תיקוני תשובה פרק ד. ומגיד מישרים פרשת בשלח מהדורא קמא. ועי' בקרנות צדיק לר' אליהו סאלימאן מאני בפרק ג. וכן בספר יסוד יוסף לר' יוסף פוזנא.

יב. כתר מלכות (הרב בן איש חי) אות קמו

כשאוכל זית יכון בשמות א"ל אלהי"ם מצפ"ץ שעולים בגימטריה זית. ואף על פי שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (הוריות יג:) זית קשה לשכחה, כתבו גורי האר"י ז"ל (שער המצוות ואתחנן), אם יכון בשמות הנזכרים לא יזיק לו, ואדרבה יועיל. כי זית הוא ביסוד, לכן, לתקן היסוד טוב לאכול זית ולברך עליו בכונה גדולה, ויכון בשמות הנזכרים בכל אחד ואחד.

יג. כתר מלכות (הרב בן איש חי) אות קנח

איתא בזהר פרשת האזינו (רצט:) אמר רבי אלעזר ההוא ספרא הוה בידי תריסר ירחי, ואשכחנא ביה נהורין עילעין ויקירין וכו', אבל כמה זיני אסותא אשכחנא ביה... הוה אמר רזין דאוריתא ועל ההוא רזא אפיק רזין דאסותא דלא חמינא כההוא גוונא לעלמין... וכתב המפרש על הזהר (מקדש מלך) אפיק רזין דאסותא - פירוש: כגון אזוב הוא ביסוד, ומי שפגם ביסוד רפואתו באזוב שהוא יסוד וכן כיוצא בזה, עד כאן. והנה מכאן יש ללמוד שטוב לאדם לאכול אזוב, דהיינו יערב האזוב עם הדבש ויאכלנו ויברך עליו שהכל. וכבר ידעת כונת הברכה של שהכל, כי היסוד נקרא "כל", והמלכות נקראת "דבר". גם יזהר תמיד להניח אזוב על שולחנו וכמו שכתב רבנו האר"י זצ"ל (שער המצוות עקב) וכל זה יועיל לתיקון פגם היסוד.גם יבשל האזוב במים וירחץ באותם המים פניו ידיו ורגליו בערב שבת ויותר יזהר בכל זה בימי השובבי"ם.

יד. ליקוטי תפילות - עליית ניצוצות קדושה והכנעת הקליפות: ח"א כד, כה, כו, כח; ברית: ח"א ב, ז, יא, יט, כ, כג, כז, כט, לא, לד, לו, לח, לט, מג, נ, נח, ס, סג, סט, קיד, קכב, קנב. ח"ב א, ה, ח, כו, לד, לה, מב, מד, מו.

עוד עניינים מהספה"ק

היכל הברכה - אוצר החיים דברים כא מצוה תק"ל תקל"א (עגלה ערופה) ד"ה משרשי המצוה

משורשי המצוות עיין בלק"ת, שענין מצוה זאת הוא עצמו ענין תיקון זרע לבטלה, שנשפכו דמים כמים לארץ. וכבר ידעת מסוד עשרה טיפין שיצאו מיוסף הצדיק, שכן גם בשורש יצאו המלכים דין חזק. כי הנה ביטול המלכים היה, לפי שלא נתקן עדיין כחדא אדם דכר ונוקבא והם עצמן סוד הטיפות זרע של יוסף והם עשרה הרוגי מלכות. והבן מילת מלוכה כי הוא ממש בסוד המלכים שנשברו כליהם ומתו, והסיבה היה גם כן לפי שהיו בלתי מתוקן דכר ונוקבא, וסוד המלכות שנשברו הם נקודות, כי המלכות של נה"י וחג"ת נשברו כי היו מפורדים וגם לא היו בדרך קוין ולכן נשברו ומתו. ואחר התיקון יצא קו המידה ונקשרו זה בזה וגם בדרך קוין. ומתחילה יצאו העיגולים, כי המלכות נקבה תסובב גבר ואח"ח יצא אדם ישר. וכל פרשה זאת סובבת על קוטב אחד, לתקן זין מלכים חלל באדמה ממלכי ארץ אדום שנשברו ומתו. וסיבת מיתתן לא נודע מי זה הכהו הכה בחינות ה"ו, שבהסתלקות הדעת והבינה יצאו בלתי מתוקנים. וכן סובב לתקן כל בחינות הקריין והוצאת זרע לבטלה בסוד דור המבול והפלגה ודור המדבר, וכן עד היום, כי הוא ממש שפיכות דמים, מחדש שבירות ומיתות הכלים ופוגם בדעת העליון, בסוד "לא נודע", כמו בגלות מצרים שהיה הסתלקות הדעת ולא נודע "מי", שהרי פרעה כפר ואמר "מי יהו"ה". ודע שהתחזקות המינות והכפירה של טומאת שער החמישים הוא ע"י עוון זה, כי זה עוון מר ולפעמים נשלח אף לגדול איזה אונס בלי שום מחשבה פסולה קודמת, והיה זה לפדות אותו ממות, כי היה בו ניצוץ רע נוטה למינות, והפורש ממינות מיית. ולכן יצא זה הניצוץ רע לחוץ ונתפרש ממילא ממנו, וכל זה באונס גמור פעם אחת בכמה שנים.

אבל כל הדברים מעניין זה צריכין תיקון גדול להמית אותם הקליפות ולהוציא אותם הניצוצים. בסוד שם אבגית"ץ (506) שהוא סוד שור (506) וסוד ל"א נוד"ע  שם אל"ף ה"י יו"ד ה"י מ"י הכה"ו שם אלהי"ם כי יצאו הנקודות מבינה בשדה לא נודע מי הכהו במספר יו"ד ה"י וא"ו ה"י שם ס"ג עם אחד עשר פעם אדם הנודע, מסוד הקטורת בסוד מחיה המתים (558) שנעשה לאחר התיקון ששה פעם מגן (558), חי פעמים אל(558), ושם נפל שם מע"ב שמות שנפלו הניצוצין ותיקונים בסוד פ"זר נ"תן ל"אביונים והכל מובן ליודעי בינה בסוד יתומים היינו ואין אב, שם אבגית"ץ המתקן כמו שהארכנו בסוד ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. תיקון הניצוצין אלו שיעלה אותם לצרור החיים יסוד דנוקבא היכל קודש הקדשים בשלוש כלים שלה ע"ש בסוד אלפים י"ג יאורין. ובאמת לא נודע מי הוא הקליפה שאין בהם דעת ולא בינה, הכהו לניצוצין אלו ויצאו בלתי מתוקנים, והתיקון יצאו זקניך בסוד התגלות שלושה עשר מידות דאריך ושופטיך דא או"א ומדדו בקו המידה, שזה סוד עולם התיקון שיהיה הכל במידה תחת אמה מודדת כנודע למשכילים אל הערי"ם (325) סוד שכ"ה (325) מזין מלכים שהם סביבות החלל, כי המדידה הוא לאותן שכבר ניתקנו, ומידה זאת של התיקון נעשה בסוד אמה בינה דעת הוי"ה אהי"ה בסוד נון שערי בינה חמשין אתוון דק"ש לתקן חטא לא נודע מי, עיין ליקוטי ישעיהו. והיה העיר (285) בסוד רפה (285)הקרבה לשורש של ניצוץ זה, שכן ידעת אחי שעיקר התיקון והבירור ע"י ב"ן שביסוד הנוקבא, שכבר נתברר לטוב ועל ידו מתבררין כל הרוגים אלו. ושם ביסוד יש סוד מנצפך שנתברר כבר לתכלית הטוב והוא העיר הקרובה אל החלל ששייך לשורש זה. ולקחו זקני העיר ההוא, בסוד שלוש עשרה מידות הנמשכין לנקודת ציון כלת משה עגלת בקר, בסוד עיגולא וריבועא המובא בהקדמות הזוהר, ופירש רבינו, שעיגולא - יסוד הפנימי של מלכות והוא עגלת בקר (805) ששם נכנוס סוד הזכר הנקרא בקר, בחמישה חסדים בסוד עגל שבת (805) ע"ש בסוד מחלליה למאן דעאל לגו חלל דילה מות יומת, ובסוד לולא חרשתם בעגלתי. ודעו שהמלכות אילה ורחמה צר וחביבה על בעלה, כי כמו שבבינה נאמר עליה, כי את חנה אהב והוי"ה סגר רחמה, כי לעולם הבינה סוד בתולה אסתר אילת השחר ורחמה צר בכל שעה דומה לבעלה מלכה טעם בתולה טעם, כן ביסוד מלכות יש נקודה של בינה בסוד כלת משה עטרת בעלה, שע"י נקודה זאת נעשית בתולה ואיש לא ידעה והיא בתולה, ובפרט בגלות עיין שער ק"ש שעה"מ. וזהו עגלת בקר אשר לא עבד בה בעלה ולא משכה בעל כי"ן למ"ד צדי"ק כי יש שם נקודה שהיא עטרת בעלה ועל ידה ניסתמת ונעשית בתולה ולא עבד בה ולא משכה בעל. ועיין היטב שער ק"ש שעה"מ ותבין מתוקים מדבש. וכבר בארנו לך כי הטיפות היוצאות מזרע לבטלה הם נשמות אורות גדולות מאוד, יותר מהנשמות הבאים ע"י זכר ונקבה ולכל החיצונים שולטין בהם הרבה מאוד כי הם גדולים ומעולים כי הם נמשכים מדעת עליון וזיווג זכר ונקבה מדעת תחתון.

ועיין שער ק"ש שעה"מ, ונבאר סוד גדול ונפלא, לתקן נשמתו של אדם כדי שיצא נקי וטהור מעוון זה של זרע לבטלה. דע כי כמו שהוא מוציא זרע הוא פוגם במחשבה כי אינו משתמש בשום כלי בסוד כ'פר ל'עמך י'שראל ר"ת כלי, להמשיך כלי לצורך תיקון הנשמות, ופגם זה פוגם בדעת עליון והחזיר נשמת בניו והטוב אל הרע, והנה תיקון חטא זה להמית אותן הגופים כדי שיברחו אותן נשמות למקומן, וגם בחינות מלכין קדמאין יצאו מדעת עליון וכשיבוא התיקון אמיתי לעתיד יחזירו למקומם לדעת עליון בסוד עליות מלכות, לסוד עטרת בעלה. וגם זה דע, אף שבכללות עדיין המלכות אין לה עלייה, אבל בפרטות בכל יום וזמן ניתקן ניצוצין למדרגה זאת, כטעם צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. והנה מיתות אלו הקליפות ההורגין בלא דעת ומכין בסוד דעת עליון בסוד לא נודע מי כנודע, והוא ע"י הורדת חרב פיפיות, ואנו צריכין להוריד השפע ממזלא דדיקנא דעת עליון החופף על או"א נחל איתן קשה ושוטף ואז יורד שפע גדול משם ואין יכולת בקליפות להתגבר ולקבל אור זה ואז מתים, טרף נתן ליראיו שחוזרים וטורפין הטיפות מן הקליפות, וזה נעשה כאשר יזכור לעולם בריתו הרית עליון, המשך הדעת עליון הנקרא מזלא עד יסוד התחתון כשמקבל אור גדול כזה נקרא נחל איתן ולא ישכב עד יאכל טרף, וכל ההמשכות אלו הם מדעת דרדל"א שם עתידה המלכות להתעלות ובכל יום נעשין שני זיווגים, אחד על ידי ידיים דבינה ועל ידי המשכות נחל אית"ן מדעת עליון העושה כלי הפנימי בסוד רי"ו ( ג' ע"ב) וחרב והורג המזיקין ומעלה הנשמות, ובכל יום מסתלקין אלו הבחינות ונעשית המלכות בתולה אטומה. ודע שבבחינות ידיים דבינה וסוד המשכו תרי"ו מדעת עליון הוא הכל לעשותה כלי, אבל אין אשה מתעברת מביאה ראשונה ולכן נמשך הורדת השני מזיווג שני מסוד דעת התחתון להוליד נשמות ומתעברת ויולדת. ודע שהמשכה זאת שלדבינה ובחינות רי"ו דדעת עליון חוזרין בכל יום עם הרבה בחינות ניצוצי של מלכות ונעשין עטרת בעלה, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם וזה בעולם הבא עולם הבינה, ובכל יום עולין שם בחינות נשמות, והמתקן בחינות ניצוצי קרי לבטלה צריך לתקנם העלותם למקומם לדעת עליון דבינה בסוד אשת חיל עטרת בעלה ולעתיד תתעלה המלכות למלכות דא"ק רדל"א, ועיין היטב שער מ"נ ומ"ד דרוש עשירי כי בלילה נעשית הכלי ששורשה מסוד לילה מלכות שעומדת בסוד עולם הבא עטרת בעלה, וביום נעשה הזיווג מדעת התחתון שמתעברת ויולדת, אשה כי תזריע וילדה זכר. ודע שעשיות כלי זה הוא פרצוף גמור בבחינות מוחין עילאין פנימיות דהארת בינה עטרת בעלה ועל ידה עולין כל המלכות וכל ניצוצי זרע למעלה, ואם יש זכות עולין עד בחינה זאת עטרת בעלה, וזהו גמר תיקונם, כי כשמסתלק אותו הכלי והמוחין נעשית בתולה סתום, אשר לא עבד בת, כי בכל יום נמשך כלי חדשה. ודע שגם בסוד זיווג שני שהוא להוליד יש בחינות כלי ורוחא בסוד ס"ג מ"ה ב"ן ונמשך מסוד ששה קצוות הנקראין רוחא, עיין שער הנסירה ושער מ"נ ומ"ד דרוש י"א, ובזיווג שני נותן מסוד המוחין להוליד נשמות. וכל ולד צריך שני זיווגים בסוד רוחא (216 עם הכולל) רי"ו וע"ב, והכל מסוד זעיר, וכן יש מבחינות בינה ודעת עליון שעל ידם עולין הנשמות לתכלית התיקון. ובעת שמסתלקין ונעשית בתולה בחינות רוחא של זעיר חוזר לזעיר ומעט נשאר לצורך חיותה שאין יוצא משם לעולם, והורידו זקני העיר ההוא, כי זה ירידה לבחינות יסודה ששורשה מסוד עטרת בעלה שתקבל מן יסוד דזכר, את העגלה אל נחל איתן תקיף וקשה שערין דדיקנא תקיפין וקשין יסוד חסד גניז בפום אימה ויסוד זה נמשך מן החסד משכיל לאיתן דעת עליון וסוד זה מסוד רוממות אל ההורג המזיקים ואל קשה ותקיף נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע, כי סוד נחל איתן משורש דעת עליון שם לא יעבד ולא יזרע, כי אין מעשינו מגיעין עד שם ולכן לא יעבד בו ולא יזרע כי אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, והוא מסתלק למעלה ולא נשאר אלא הרשימו שיהיה בכח הנשמות להעלות עד שורש זה דעת עליון כמו משה רבינו, ובאמת בחינות אלו מסתלקין למעלה למקום המנוחה והשבתות הקליפה עטרת בעלה וזה תכלית וגמר התיקון שלהם והם כמו יובל שאמר שם לא תזרעו שהרי מצוות בטילות לעתיד לבוא ולכן בחינה זאת שנמשכת לפי שעה להרוג המזיקין והקליפות מרוב התגלות אור לא נעבד בו ולא יזרע מהיום והלאה כי שב למקומו בסוד זכר עטרת בעלה עם תיקון הניצוצין הכל שב למקומם הראשון לבינה עטרת בעלה ואין בה עבודה בזיווג ולא זריעה בזיווג שני כי בחינות אלו הם ממקןם גבוה דעת עליון ארץ לא זרועה וערפו שם את העגלה בסוד שבירות הבתולים ויוצא דם בתולים בנחל של יסוד, ועל ידי זיווג זה ממקום גבוה מתים הקליפות והרוצחין כי יוצא תולע (506) שכוחו בפה מי"א אדם כנודע והורג את הרוצח, ומחמת עליה זו לסוד עטרת בעלה נאמר ונגשו הכהנים בני לוי כנודע, וסוד רחיצות הידיים כן ראוי בסיבות העגלה הערופה בנחל כי כן נכון לרחוץ אחר הזיווג, וענו ואמרו לא שפכנו הדם בידיים ועינינו לא ראו כפר לעמך ישראל המשכות כלי רוחא דשביק בה בעלה בסוד זיווג שני הנמשך מדעת התחתון ושם הוא חיה חדא דשלטא על אלף מפתחאין כי כן כלי ורוחא נמשך מתרין כתפין דעת התחתון משם נמשך בנימין ובין כתיפיו שכן כנודע.

ועיין בקול ברמה בסוד אלף עלמין בעזקא רבא בסוד אחורים דשם אלף אלף למד אלף למד הה אלף למד הה יוד אלף למד הה יוד מם סוד אלף, אלף של נהר דינור ונמשך ממוחא סתימא גבורה דעתיק ובמחשבה זאת אתברירו, וזה תיקון של פגם המחשבה שלא יצטרך שישרוף בנהר דינור. ובאמת מבחינות מוחא דאריך נמשך הדיקנא ולכן שלושה עשר פעם מזל יעלה אלף אלף, כי בעוון זרע לבטלה נכרות מזלו ר"ל ובעת תיקון נתקן סוד המזל וזהו כפ"ר לעמ"ך ישרא"ל שעולה אלף אלף שלושה עשר פעם מזל דדיקנא הנמשך ממוחא סתימאה שעל ידו נתבררין כל הברורין בסוד דעת עליון, ע"ש בקול בקמה דריש רחב על סוד אלף אלף של מוחא סתימאה ודעת עליון שורש העליון כפר לעמך ישראל כפ"ר סודו מצפ"ץ לעמ"ך ק"ס בסוד פדיון נפש הידוע יפ"ה הפ"י ופ"ה הפ"ו ישרא"ל סודו י"ה יהו"ה צבאו"ת ע"ה כפר לעמך סוד עשר פעם ודי יוי מלוי חסד, כפר לעצך ישראל ששם הנ"ל של אחוריים יתמתק בסוד הפנים וס"ת נר יהו"ה אהי"ה יהו"ה אלהי"ם יהו"ה אדנ"י אשר פדית יהו"ה ר"ת פא"י שם המעלה נשמות, פדי"ת יהו"ה עשרה בנים אש"ר נצ"ר ונק"ה תרין מזלין קדישין המתקן בחינות מצולת ים כנודע. ועיין בשער הייחודים בענין תיקון קרי כי יש אלף י"ג יאורין בנו"ה דדכורא וביאר שם כי יש תצ"ט ופלגא מכאן ותצ"ט ופלגא מכאן תצרף הי"ג יאורין יהיה תק"ה ופלגא מכאן ותק"ה ופלגא מכאן, כי העיקר שם צבאו"ת תצ"ט תצ"ט י"ג נעשה תק"ה ופלגא מכאן ותק"ה ופלגא מכאן, וכן בנה"י שלה מנין כזה ונמצא שכולם אלפים שנים ועשרים עם השרשים מספר כפ"ר לעמ"ך ישרא"ל אש"ר פדי"ת יהו"ה, וזה תיקון כל הניצוצין בסוד ד"פ אבגית"ץ אז ירדו לשערים עם יהו"ה הוא ענין נפלא שמסר יעקב אל יוסף בסוד עגלות כמו שביאר מרן ואל תיתן יחוד ס"ג קס"א דר"ך בדרך זה יפ"ה ופ"ל דפ"ף הפ"ה יפ"י ופ"י אפ"ו ופ"ד הפ"ה יפ"י המתקן דרך רשעים המשחיתים דרכם על הארץ וסוד וא"ל הב"ל ו"פ אל מקו"ם ליתן להם מקום שלא יהיו נ"ע ונד ד"ם ריבוע אהיה נק"י ע"ה קס"א דם נקי יב פעם אהו"ה לתקן הדעת עם י"ב שרשים שלו כנודע עמ"ך ישרא"ל אלף דלת נון יוד שורש התיקון בסודאז ירדו לשערים עם יהו"ה כנודע דם נקי בקרב שורש התיקון של המשכות דם רבוע אהיה תמלאהו באלפין שכן עיקר המשכה שיהיה אדם באלף וסוד אלף אלף הא אלף הא יוד טלף הא יוד הא עולה דם נקי בקרב סוד רביע א אה אהי אהיה העולה דם ונכנוס בתוך זעיר להחיותו בקרב דייקא, והבן ענין נפלא הזה בסוד תיקון של שופך דם אדם ונכפר להם הדם ס"ת מנצפ"ך דם טהור ושאר אותיות אלהי"ם ברבוע עיין לק"ת היטב. ורמיזות מצוות אלו בסוד ת"ן כי סוד תי"ו סוד מלכות ששם היה השבירה והביטול בסוד תי"ו רשים רשימו לעתיקא יומיא דביה תליא תמים דעים שלום מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקוט כחמר טב דיתיב על דורדייה בסוד חכמה סתימאה דאריך שמשם התחלת הבירור של מלכות שנפלו ונשברו בסוד תיו, ותכלית תיקונם כשחוזרים לשם בסוד ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, תי"ו חיים המתקן תיו תמות של כלים הנשברים ומתים. ודע שאות תי"ו עומדת במצח סוד דעת עליון שורש התיקון ואות תיו מורה על כלי יסוד דנוקבא ששם תיקון מלכין וניצוצין בסוד רי"ו תי"ו ואין להאריך. וסוד ל"ת לא יזרע באות נו"ן פשוטה שכבר בארנו משם מרן בזוהרקי"ע אות זי"ן, שהנו"ן פשוטה מורה על אשת חיל עטרת בעלה בת יורשת מקום שאין בן שנתבטל שם מ"ה ולכן משפטן בנו"ן פשוטה וגדולה ושם לא יעבד ולא יזרע, והבן מתוק מדבש סודות נפלאים שקבלה נפשי מהר סיני מפה שוכן עד מרום וקדוש שמו:

הנהגות צדיקים מספר מעין הברכה [ישיבת שער השמים]

הסיבות הגורמות לבא לידי חטא הידוע

(א) מחלל שבת (ב) אוכל בלי נטילת ידים (ג) זורק ומפרר פירורי לחם לארץ (ד) פה דובר נבלה (ה) עין רואה והלב מהרהר וחומד (ו) אוזן שומעת ניבול פה (ז) מדבר לשון הרע ורכילות (ח) מרבה שיחה עם האשה (ט)הזכרת שם שמים לבטלה (י) שינה בלא דברי תורה (יא) גאוה (יב) כעס (יג) מלבין פני חבירו ברבים (יד)פורץ גדר של חכמים (טו) מבזה צדיקים ותלמידי חכמים (טז) שכרות (יז) משקר במשקלות ובמדות (יח)קורא בספרים החיצונים (יט) תאות אכילה ושתיה (כ) רוממות ונצחון (כא) חנופה שקר מסירות ליצנות (כב)תורה שלא לשמה (כג) עזות מצח (כד) שוכב פרקדן (כה) ישן יחידי בבית (כו) מנעלים או מכנסיים סמוך למראשותיו או סביב למטתו. כלים צואים בלא כיסוי או אם יהיה עליו מפתחות ברזל (כז) עצבות ודאגה ומרה שחורה (כח) חירופים וגידופים (כט) מגלה סודות התורה למי שאינו ראוי (ל) מעכב את חבירו מלעשות מצוה (לא) החושד את חבירו ואין בו (לב) מתרשל בעבודת ה' ובמצותיה (לג) נודר ואינו מקיים (לד)מי שמזכה לחייביא (לה) משא וקפיצה וטורח הדרך:

עונשי החטא

(א) מי שפוגם בריתו נטמא כל גופו מבית ומחוץ (ב) ומטמאין אותו מלמעלה בעולם הזה ואחר המיתה (ג) והוא מטונף בכל מיני טינופת ומזוהם ומלוכלך ומרגישים ממנו ריח רע ונבאש (ד) וכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו נפגמים (ה) ותפלתו חוזרות ריקם ולא תתקבל וטורפין לו תפלתו בפניו וכל השערים ננעלים לפניו (ו) ובא לידי חסרון פרנסה ולידי עניות ודלות (ז) ונכרתו ימיו ושנותיו (ח) ולא נין ולא נכד (ט) אם כהן הוא לא יהא לו בן מגיש מנחה ואם ישראל הוא לא יהא לו בן ער בחכמים ולא עונה בתלמידים (י) ובניו יהיו רשעים ומשם באים האפיקורסים המינים והכופרים. נדרים פ"ב (יא) וגורם לו ולבניו העבדות (יב) וראוי לעקרו מן העולם (יג) וכל הבריות וחיות רעות שולטין עליו (יד) וכל מיני חולאים ונגעים ופגעים רעים באים עליו (טו) ונופל במלחמה ואין מגין עליו (טז) ואין לו טעם בפירות ובמאכל ואין לו חוש הריח (יז) ושוכח תלמודו (יח) ונסתמו ממנו השגות התורה וסודות התורה ואפילו הפשט אינו מבין (יט) ומצודה זו פרושה על כל הכפירות (כ) ומוריקין פניו וחשך משחור תארו (כא) וחייב גלות וכל הגליות היו עבור חטא זה וגורם אריכת הגלות (כב) ונחשב כבהמה (כג) ונולד ממנו דמות חזיר וכלב (כד) והוא בנידוי וחרם ולשונו סרוח (כה) ונקרא מומר (כו) ונוקמין ממנו בחרב נוקמת נקם ברית (כז) וגורם חרב ורעב ודבר ומגפה ומיתות משונות בעולם (כח) וגורם שנאות האומות עלינו (כט) וגורם שיתגברו האומות עלינו (ל) וגורם סילוק שכינה (לא) וגורם גלות שכינה (לב) ומשקר בשמא קדישא (לג) וכאלו משקר בכל התורה (לד) וגורם לרחק אותיות השם ונרגן מפריד אלוף (לה) ופוגם בכל אותיות הוי"ה (לו) וגורם פירוד בין ישראל לאביהם שבשמים (לז) וגורם למיהדר עלמא לתהו ובהו (לח) וממעט את הדמות (לט) ואין לו צלם אלהים על פניו וכל המקטריגין שולטין עליו (מ) ושורה עליו השטן ואל אחר ומטמא מקדש ה' (מא) ומתים בניו ובנותיו הקטנים (מב) וכאלו שופך דמים (מג) ונקרא חלל רשע (מד) וגורם לאשתו שתהא זבה ולא תוכל ליטהר לבעלה (מה) וגורם שיתמעט בני אדם (מו) ומצותיו אין מצות ותורתו אינן תורה (מז) ואין לו חלק באלהי ישראל (מח) ועובר על לא תעשה לך פסל ואלהי מסכה לא תעשה לך (מט) ומחשבה הרי הוא כמעשה (נ) והוא עלול לשבעה עבירות. לשון הרע. שפיכת דמים. שבועות שוא. גילוי עריות. גסות הרוח. צרות עין. וגם נכשל במאכלות אסורות (נא) ואין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה (נב) וחייב מיתה בידי שמים (נג) ואין לו חלק לעולם הבא (נד) ושתי קליפות קשות שולטין עליו, ס"מ ולילית (נה) ואינו זוכה לראות פני השכינה (נו) ונמשכה ערלתו (נז) ויורד לגיהנם ואינו עולה משם לעולם (נח) ואינו עומד לתחית המתים (נט) ואסור להתחבר עמו ולדבר עמו (ס) ואין מספיקין בידו לעשות תשובה (סא) על הכל הקב"ה מוחל ומאריך אפו חוץ ממי שמפר ברית (סב) כל ריבוי התורה והמצות ומעשים טובים שעשה אינן מועילים לו עד שיקבל עונשו (סג) אין בכל העבירות שנקרא רע לפני המקום והקב"ה כועס עליו כפגם הברית (סד) ומיתתו קשה מאוד כפיטורי בפי ושט (סה) ומתבייש בפני הצדיקים בפמליא של מעלה (סו) ולאחר מיתתו מצערין אותו הקליפות:

התיקונים למי שנכשל ח"ו בחטא זה וכן שמירות וסגולות שלא לבא לידי זה

(א) לימוד תורה לשמה (ב) לימוד תורה בעיון (ג) לימוד משניות סדר טהרות (ד) לחדש חידושי תורה (ה) לשמוע דרשת הרב (ו) שמירת שבת (ז) תפלה וק"ש שחרית וערבית בזמנה ובכונה (ח) תפלה בדמעות ובכי (ט) לשמור ציצית ותפילין וימים טובים (י) עניית אמן ויהא שמיה רבא (יא) דמעות על אדם כשר (יב) השכמת בית הכנסת בכל יום בקר וערב (יג) לכוין בתפלת י"ח בברכת תקע בשופר ובימים טובים ובימים נוראים בשעת אמירת ומפני חטאינו תפלה על חטא זה (יד) לכוין בכל יום בתפלת ובא לציון כשאומר למען לא ניגע לרי"ק וכו' (טו) ברכת המזון בכוונה (טז) לכוין בסוכות בנטילת ארבעה מינים (יז) לימוד תורה על השלחן ולתקן תאות אכילה ולאכול שירי פרוסת המוציא (יח) לימוד רזין דאורייתא (יט) תיקון חצות (כ) לרוץ לדבר מצוה (כא) לחמם את עצמו ולהזיע בדבר מצוה (כב) ימי העומר (כג) ימי שובבי"ם ת"ת ובפרט בשנת העיבור (כד) ימי טבת ושבט (כה) נטילת ידים כראוי (כו) לכת לבית אבל (כז) עניים על שלחנו (כח) ראיות נרות של חנוכה (כט) תענית ד"פ בשנה (ל) עשרה קפיטלך בתהלים (לא) להדר אחר סנדקאות (לב) ענוה ולהזהר מץ כעס (לג) גמילות חסדים (לד) שלא לדבר בבית הכנסת (לה) שלא לדבר ולהפסיק בתפלתו (לו) שלא לדבר דברים בטלים ושלא לטמא את הלשון בשאר דיבורים האסורים (לז) להיות נזהר בפירורי הפת (לח) ללמד סנוגריא על ישראל (לט) לצייר לפניו קודם השינה דיוקנו של אביו (מ) טבילת מקוה תיכף ומיד (מא) צדקה לעניים (מב) שימסור את עצמו למיתה (מג) להאמין באמונה שלימה שאין שום מקרה בעולם (מד) לזכות לחייביא ולהוציא יקר מזולל (מה) פריה ורביה בכונת לשם ה' (מו) תשובה מעליא ויתירה (מז) לסמוך גאולה לתפלה (מח) לימוד קודם שכיבה ולשכוב על צדו השמאלית עם ארבע כנפות (מט) לעשות שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו (נ) להשלים בכל יום מדת צדי"ק צ' אמנים ד' קדושות י' קרישים ק' ברכות (נא) לעלות לתורה פעם אחת בכל חודש ולומר בריך שמיה (נב) לצייר לפניו שם המיוחד (נג) לקרות ק"ש של האריז"ל עם ווידוי קודם השינה (נד) לאהוב תלמידי חכמים (נה) לגדל יתומים בתוך ביתו (נו) לשמוע ממחרפיו ולא יענה (נז) הדלקת נרות ועונג יום טוב (נח) מתינות (נט) ישוב ארץ ישראל (ס) שמירת המועדות. ועיין פסחים קי"ח כל המבזה את המועדות כאלו עובד ע"ז שנאמר אלהי מסכה לא תעשה לך וסמיך ליה את חג המצות תשמור. ואיתא בזוהר שהמוציא ז"ל ומשקר ברית הרי הוא כאלו עושה פסל ומסכה וכתיב בתריה את חג המצות תשמור והוא תיקון לחטא זה.