חשבתי לומר בעה"י שכאשר יוסף הצדיק סיפר לאחיו את חלומו ממנו משתמע שימלוך עליהם, הם חשבו בתת מודע שלהם שמלך אמיתי הוא כזה שקודם כל מסוגל למשול ביצרו וללכת בדרך המל"ך (מח, לב, כבד), היינו להשליט את המח (נשמה, חכמה, בינה ודעת) על הלב (דיבור, נפש ורוח) ואת שניהם על הכבד (תאוות, דחפים ויצרים), ולצורך זה הם חשבו לשלוח אותו להיבחן במקום הטמא ביותר בעולם ולבדוק אם גם שם יצליח לשלוט ביצרו וללכת בדרך המל"ך, וראשית כל למלוך על עצמו בהצלחה במשך תקופה ארוכה, ובמידה ויצליח אכן ראוי הוא למלוך גם עליהם, מאחר ומי שרוצה למלוך על שבטי ישראל צריך להיות בעל יכולת לעמוד בכל הנסיונות בהצלחה, שנאמר בגמרא: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב.), והיצר הרע כידוע התמקד תמיד בעם ישראל וניסה אותם בכל החזיתות האפשריות כדי לבדוק עד כמה ראויים הם לזכות הנדירה ולתואר הנכסף של בני מלכים. עובדה ידועה היא שבכח הסביבה להשפיע על האדם שנמצא בה ואת הנושא הזה צריך למקם בראש סדר העדיפויות כשמחפשים דירה, מקום לימודים ועבודה. וזה אולי גם אחד ההסברים לכך שהאחים ראו את יוסף כמלך במצרים ולא זיהו אותו אע"פ שהיה דומה מאוד לאביהם יעקב, מאחר ולא העלו על דעתם שאפשר לחיות במקום טמא כמו מצרים ועדיין להישאר יוסף הצדיק, יוסף המלך!