בס"ד

מעבר לכך שהמוסיקאים היקרים והכשרוניים בישראל מרגשים אותנו ביצירותיהם המשובחות הם גם מלמדים אותנו בצורה מעניינת על גדולת הנשמה שנפח ד' יתברך בכל יהודי ויהודיה. על הרמה הרוחנית הגבוהה של המוסיקה אנו למדים מדברי הגאון מוילנא שכתב שאם לא היתה ניתנת תורה לישראל היינו לומדים את חכמת המוסיקה, היינו שעולם המוסיקה מדורג מיד אחרי התורה מבחינת החשיבות והקדושה.

ואעפ"כ עדים אנו לתופעה שהיא כלל לא מובנת מאליה מחד ומאידך משמחת ומבורכת, שבין כל החוזרים בתשובה בשנים האחרונות נמנים גם מוסיקאים רבים, שהרי ניתן היה לסבור שאמנם הם לא נמצאים בהיכלות העליונים והקדושים ביותר אך עדיין הם כבר נמצאים בעולם רוחני גבוה מאוד ויש להם תחושה של סיפוק רב מפעילותם החיובית שמזכה את הרבים ומזכה אף אותם בשמחה, רגש, התלהבות, הנאה, מימוש עצמי, תחושת שליחות, כבוד, פרסום, פרנסה מכובדת ויכולת השפעה מתוך זה שהם נחשבים למובילי דעת קהל.

אלא שמהעובדה שאפילו הם אינם מסתפקים בכל הדברים הרבים והמגוונים שיש לעולם המוסיקה להציע ובסופו של דבר רבים מהם מוצאים את האמת ומנוחת הנפש שהם חיפשו מאז ומעולם רק לאחר שהם חוזרים בתשובה, ניתן ללמוד על מעלתה וגדולתה של הנשמה האינסופית שיש בקרב כל אחד ואחת מעם הקודש ישראל, שנפשם לעולם לא תהיה רגועה ושמחה עד שיזינו את עצמם במזון והדלק הרוחניים ברמה הגבוהה ביותר שנשמתם זקוקה לו - התורה הקדושה, המצוות היקרות, המעשים הטובים והדבקות ב-ד' יתברך שרק הם עומדים בדרישותיה הגבוהות של הנשמה. אתם מבינים שמשלב מסוים אפילו המוסיקה כבר לא עושה להם את זה? ובצדק! אתה יכול להיות המוסיקאי הכשרוני ביותר בעולם ועדיין להרגיש אבוד לפני שסיפקת לנשמתך הקדושה את כל מאוויה ורצונותיה הטהורים והקדושים, אך כשתמצא את האמת ותצליח להתאים את אורחות חייך על פיה רק אז תרגיש שהגעת בדיוק לאן שתמיד חיפשת, לאותו גן עדן עליו תמיד חלמת, כדאיתא בגמרא: "ניכרין דברי אמת" (סוטה ט, ב), ואז גם כל יצירותיך יתעלו מכל הבחינות ובמקום לצער את ד', לצבור עבירות ולהחטיא את הרבים, תתחיל לשמח אותו ולגרום לו נחת רוח, תזכה את הרבים ותצבור מצוות, יש לך זכות גדולה יותר מזאת בתור אמן ויוצר מוסיקלי?

"וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹקֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּ-ד'" (תהילים מ, ד).

"שִׁירוּ לַ-ד' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַ-ד' כָּל הָאָרֶץ" (תהילים צו, א).

"אמר רב: לא נברא העולם אלא לדוד. ושמואל אמר: למשה. ורבי יוחנן אמר: למשיח". פירש"י: אלא לדוד - בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות. למשה - בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה, שנאמר: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, יט) ואין שירה אלא תורה. ורבי יוחנן אמר: למשיח - שִׁירוּ לַ-ד' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַ-ד' כָּל הָאָרֶץ (תהילים צו, א), וזהו שאמר רבי יוחנן עצמו במסכת סנהדרין צא: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר: 'קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ'".

"אמר הקב"ה אפתח לשון של כל בני בשר ודם כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם. שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום ויום לא בראתי את עולמי. ומנין שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה, שנאמר: 'הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ' (תהלים צו, ו). 'הוד והדר לפניו' בשמים ו'עוז ותפארת במקדשו' בארץ" (אלפא ביתא דרבי עקיבא, נוסחא א).

"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַ-ד' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַ-ד'" (שמות טו, א). פירש רבי עקיבא: "אז שר" לא נאמר אלא "אז ישיר" הוי כל מי שאומר שירה בעה"ז זוכה לומר שירה לעה"ב" (מדרש תנחומא, פרשת צו סימן ז, ורשא).

"וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ד'" (מלכים ב, ג, טו).

"על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינים" (רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן י, א).

"אומרים שהיכל הנגינה סמוך לעולם התשובה (בשמים) ואני אומר, שהיכל הנגינה עצמו הוא היכל התשובה" (האדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ).

"רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזהר אי אפשר לידע בלעדיה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה" (רבי ישראל משקלוב בהקדמה ל'פאת השולחן' בשם הגר"א).

"אם לא לומדים מוסר יבוא הניגון ויעורר למעט יראת שמים" (הרב יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלר).