בס"ד

בהירות וישוב הדעת

בימינו מתרבה כל כך המידע הנגיש לכל אדם והכל גלוי וניתן לצפייה ולעיון. האפשרויות שעומדות בפני האדם הולכות וגדלות, הולכות ומתרבות. אלא שיחד עם התופעה של ריבוי האפשרויות, מתרבה גם פיזור הדעת, בלבול וחוסר מיקוד. כמה חסרה היא דעה מיושבת, ישוב הדעת.

לא סוד הוא שאנשים רבים מרגישים עייפות, עייפות רגשית ונפשית לא מוסברת, שלאו דוקא באה מעבודה קשה ומאומצת. אחד הסיבות לעייפות נפשית זו היא פיזור הדעת, חוסר מיקוד וישוב הדעת, חוסר בהירות של המחשבה. כל אדם מנסה להשלים את הפער הזה בדרכים שונות, בתענוג זה או אחר, בקריאת חדשות וכדומה. אילו רק היו יודעים שהדבר אותו הם מחפשים וצריכים אינו נמצא בחוץ אלא בפנים, אילו רק היו עוצרים וחושבים... אלא שכבר אמר מורי ורבי הרב יהושע שפירא שליט"א באחד השיעורים: אנשים רבים מוכנים לעבוד קשה, קשה מאוד, רק לא מוכנים לחשוב.

כותב ה"נתיבות שלום" (חלק א, נתיבי דעת אות א):

בספר הקדוש 'יסוד העבודה' מביא בשם האריז"ל וזה לשונו: "שכל יום ויום ושעה ושעה אינו דומה כל אחת לחברתה מיום בריאת העולם והלאה. וכן אינו דומה אדם לאדם מיום בריאת העולם והלאה, ואין אדם אחד יכול לתקן מה שחברו מתקן... ושייך הבירור לפי השנה ולפי היום ולפי השעה...". דברים אלו מהווים יסוד גדול בחובת האדם העולמו, שצריך שתהיה לו בהירות אמיתית לדעת את אשר ה' אלוקיך דורש מעמך – "מעמך" דייקא, ומה המה הדרכים בעדו, כפי שורש נשמתו ותכונותיו, וכפי התקופה והיום, שעל ידם יתקרב אל ה' יתברך.

ואם חסרה לו הבהירות בחובתו הפרטית בעולמו שלו, על תפקידיו ויעודיו, דומה הוא למהלך בדרכים ואינו יודע להיכן מחוז חפצו, שאף פעם לא יגיע אל מטרתו. הבהירות הזאת... היא העומדת לו לשומרו בכל דרכיו שיצעד, דרכו בטוחה בדרך העולה בית אל".

הבהירות וישוב הדעת היא כלי אדיר שיכול לסייע לאדם, אולי אפשר לומר הכלי (בה"א הידיעה). אכן, בהירות היא דבר חשוב בכל תחום, אך בעיקר היא חשובה בתחום של עולמו הפנימי של האדם, 'מה חובתו בעולמו', מה הם כוחותיו וחוזקותיו ומה חולשותיו, מה ריבונו של עולם שואל ממני בעת ובזמן הזה ובתנאים המסוימים בהם אני נתון.

כמה דוגמאות:

1.    הבעל חוזר הביתה מאוחר מתפילת ערבית כיון שדיבר עם חבר או קרא עלונים. אם היתה לו בהירות הדעת שמשימתו כעת היא לשוב לביתו ולשמח את אשתו, כמו שהתחייב בכתובה, לא היה נמשך לכל אלו.

2.    אדם הולך לישון מאוד מאוחר. כתוצאה מכך היו שלו התחיל באיחור לשחרית ובתפילה חפוזה. כך גם המשכו של אותו היום. אילו היה בהיר לו שרצון ה' יתברך הוא שיהדר בשינה, ושאין זה ביטול תורה וגם אין זה מראה על חולשה כלשהיא, היה רוצה למהר לישון.

יש המון סיבות מדוע הבהירות נעדרת מהאדם ופיזור וערפל אופפים אותו. אך הסיבה העיקרית היא מפני שאינו יודע שבזה, בבהירות המחשבה, בזה הכל תלוי. כשיש בהירות והשקפה נכונה, אז העולם, עולמו הפנימי של האדם וכל הליכותיו, הם בדרך ישרה, מוארת ובהירה. כך אמרו חז"ל (נדרים מא.) "דדא ביה כולא ביה" (ופירש רש"י, מי שיש בו דעת כמי שיש בו הכל שאינו נחסר כלום)ש. נפרש על פי דרכנו שמדובר בבהירות המחשבה על מה חובתו בעולמו. כאשר יודע אדם בבהירות מה תפקידו ומה יעודו, יש בו הכל.