בס"ד

נח - פרשת המקדש

מתן 'שבע מצוות' לנח ובניו בהר המוריה

הרב ישראל אריאל שליט"א

המעיין בכתובים ימצא, שמשהביא נח קרבנות אשר העלו ריח ניחוח לפני ה', באה בעקבות הקרבה זו הוראה שמימית לנח ובניו, לקיים סידרת מצוות ההכרחית להמשך קיומו של העולם. באותה שעה ניתנו 'שבע מצוות בני נח' שנקבעו כחובה לכל צאצאי נח, שהן שבעים אומות העולם. בדברי חכמינו ז"ל מבואר, ששבע המצוות הן: איסור עבודה זרה, איסור 'ברכת ה'', איסור שפיכות דמים, גילוי עריות, איסור גזל, איסור אכילת 'אבר מן החי', וכך גם מצות 'דינים', היינו, חובת קיום סדרי דין ומשפט בארץ (ראה רמב"ם מלכים ט, א). אלה הן המצוות שבלעדיהן לא יתכן ישוב תקין של העולם.

היתה, אפוא, סיבה נוספת למסעו של נח לארץ ישראל ולהר המוריה, זאת, כדי לקבל שם מצוות וחוקים לעולם המתחדש. בכך החל הר המוריה ומקום המקדש לקבל את משמעותו כמרכז רוחני לעולם. זוהי, למעשה, משמעותו של המושג 'מוריה' בתורה, וכדברי המדרש בבראשית רבה (נה) על הפסוק: "קח נא את בנך... ולך לך אל ארץ המוריה ומסבירים חז"ל שם, שענינו של מושג זה הוא - "למקום שהוראה יוצאת לעולם, כלומר, כשנאמר לאברהם ללכת אל 'ארץ המוריה', הכוונה היתה, שילך אל המקום שממנו יוצאת 'הוראה' - כלומר, שבע המצוות -שניתנו לאומות העולם.

לאור האמור, מובן המאמר המובא בסנהדרין (צז, א) המגדיר שלש תקופות בעולם, וכלשון חז"ל שם: "ששת אלפים שנה הוי עלמא: "שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח". כלומר, התקופה שלפני המבול (שהיא כאלפיים שנה) היא תקופת ה'תוהו' והריקנות מתורה ומצוות. ואילו 'שני אלפים תורה', תחילתם משניתנו 'שבע מצוות בני נח', שם החלה תקופה חדשה, שכן, הקרבת הקרבנות בהר המוריה וקבלת 'שבע מצוות בני נח' מבשרים על פתיחת תקופה של תוכן בחיי העולם.

עיין רש"י בסנהדרין שם, המאריך להסביר, כיצד יש למנות אלפיים שנה במספר מדויק, באופן שאלפיים שנה ראשונות מסתיימות באמצע חיי אברהם. אולם דומה שחכמינו ז"ל התכוונו לחלוקה כוללנית של שנות העולם לשלשה חלקים, כשה'שליש' השני מתחיל במתן שבע המצוות לבני נח בתום המבול, כנ"ל).

עלה הזית שבפי היונה מבשר על תקופה חדשה בעולם - על אור התורה העומד להופיע

סיום המבול קשור בדרך נוספת להר המוריה. שכן, לפי המבואר בדברי חז"ל בצאת היונה מן התיבה לראות 'הקלו פני המים' הביאה עלה זית לנח מהר המשחה בירושלים.

ראה בראשית (ח, יא) שם נאמר: "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, וידע נח כי קלו המים מעל הארץ". ומוסבר בתרגום יונתן שם, שהיונה באה אל התיבה, כשעלה הזית שבפיה קטוע, שבור וכתוש. התרגום מציין את המקום ממנו הביאה היונה את העלה - מהר המשחה, כך גם מובא בבראשית רבה (לג) בשם רבי לוי, שעלה הזית מקורו מהר המשחה.

שבת שלום