מובא בשם היהודי הקדוש שעמלק בגימטריה "רם" שכיום כשאי אפשר להלחם בעמלק נלחמים בו על ידי המלחמה בגאווה (וזה מיוסד על פי הקבלה) ונראה להוסיף שלכן הרים משה את ידיו כשנלחמו בעמלק ודרשו חז"ל וכי ידיו של משה עושות מלחמה ... אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים היו מתגברים וכו' שמה מיוחד כאן משאר המלחמות ? אלא שעל פי העניין של המלחמה בגאווה מובן שצריך במיוחד כל הזמן לכוון לה' שבזכותו מנצחים שלא יהיה כלל מקום לעניין של "כוחי ועוצם ידי", וכן על המלחמה בעמלק נאמר "אשר קרך בדרך" בלשון "מקרה" להדגיש את גאוותו שכל האומות פחדו מישראל וה', עמלק בגאוותו לא פחד שנלחם כמו במקרה כלאחר יד וכן בשאול אומר לו שמואל:"אם קטן אתה בעיניך" (שמואל א'. טו', יז') שמעבר לפשט זה בא לרמז על ענווה כללית שכך צריך להיות אבל מול עמלק צריך להיות בגאווה לה' כמלחמה בעמלק, וכן בהמן שכל הזמן מופיע גאוותו ואף כל התנהלותו היתה בגאוה שהיה בזוי בעיניו לפגוע רק במרדכי ואף עשה פור במקום לבדוק מתי הזמן הכי טוב לילחם ביהודים (כעין מה שעושים הילדים 'כל היוצא אני מרוצה')שהוא מזרע עמלק ומולו מרדכי שיש בו עניין ענווה שלדוגמא: לא דרש מהמלך פרס על הצלתו מבגתן ותרש וגם כשנלקח על הסוס מיד כשירד חזר לשקו ותעניתו ולא נהנה מהכבוד הרב שניתן לו, ובפורים קבלו את התורה מרצון (חז"ל) שזה כנגד מתן תורה ומימלא דומה מרדכי למשה ובשורשם גם בענוותנותם.

לעילוי נשמת העניו סבי אברהם בן ישראל שנפטר ביום פטירת משה רבינו ז' אדר ב תשע"א.