פרשה מחייכת דברים
נכתב על ידי אבי_טאוב, 15/9/2017
#פרשה_מחייכת #13 ניצבים ה'תשע"ז
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד (דב, פ"ל, יא)
פעם אחת, בחודש אלול, לפני באמת המון שנים, אדם נֶיַאנדֶרטָלי פגש חבר שלו ביער ושאל: סליחה, מה השעה? אמר חברו: שתהיה בן אדם. נזדעזע הנֶיַאנדֶרטָלי השואל: וואו, נכון… באמת הגיע הזמן! איך פספסתי! אמר חברו לא נורא חבר ישנן צרות גדולות יותר. ככה התחילה האבולוציה.
בדיחת הקלישאה הזו מעוררת בעדינות להרהור תשובה. אולי הגיע הזמן שאהיה סופסוף בנאדם? אולי הַיּוֹם נַעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי נִשְׁכַּח שֶׁיַּשְׁאִיר זִכָּרוֹן שֶׁל שִׂמְחָה מְבֹרָךְ? (אהוד בנאי, 2004)
דרשת התשובה של משה היא פרשייה אהובה. אינספור פירושים מדהימים. ב1796, מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן, מחבר את הספר המרכזי שלו, של החסידות שלו ואולי של כל החסידויות בכלל כפירוש לפסוק הזה. הספר הודפס בעשרות אלפי מהדורות. ועדיין הפירוש הפשוט כובש: הדברים החשובים ביותר בעבודת השם אינם דברים עתיקים ומסורות ארכאיות: כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ *הַיּוֹם* לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא.
לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה - אומר משה שעלה לשמיים להוריד את התורה - כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
שבת שלום לכולם
אבי ואילת טאוב
("🙃")
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
