מסרתי הרצאה שלמה בנושא, תוכל לשמוע כאן.

כמו כן כתבתי בספרי 'משנת החלומות' [עמ' 557 בהערה] דברים בענין, ויש בהם תשובה לשאלתך.

הסטייפלר זלה"ה היה מרבה לצווח על קילקולם של המקובלים המזוייפים, ועי' במש"כ משמו בספר'תולדות יעקב' [עמ' קלב]: 'הם מקלקלים יותר ממה שמועילים, והיום אין בכלל 'מקובלים', קבלה צריך ללמוד מפי 'רב' והם אינם יודעים כלום'. וסיפר ש'מקובל' אחד אמר לאחד לעשות גורל הגר"א ויצא שאין לעשות השידוך, ואף שהבחור רצה נהרס השידוך. [א.ה. עי' עלינו לשבח ח"ד עמ' תקיא] 'הם מחריבים ואסור ללכת אליהם. וממה שהם מצליחים לפעמים, אין להביא ראיה, כל אחד היה מצליח פעם. הם אומרים כל כך הרבה פעמים וממילא מצליחין פעם… בא לכאן אחד בן עשרים וחמש ואמר שהיה אצל 'מקובל' שאמר לו שכפי ראות עינו הוא לא ינשא לעולם… הם רק הורסים משפחות כו' וגם מה שלפעמים אומרים אמת- זה מכוחות הטומאה'. עכ"ל.
ובאו הדברים בארוכה בספרו של הרה"ג ר' יעקב הלל שליט"א- 'תמים תהיה'. ובהסכמות לספרו הובאו דבריהם של גדולי ישראל, ואצטט בקצרה מדבריהם:
הגרא"מ שך זלה"ה כותב: "להווי ידוע שכל אלו הם רמאים ועמי הארץ ובשביל בצע כסף עושים כן, ונותנים קמיעות ועצות שונות, ואסור לסמוך עליהם ואין להם שום ידיעה באלו העניינים".
הגאון ר' בן ציון אבא שאול זלה"ה: "הנני להודיע בזה אודות שערוריה שהרבה אנשים הדיוטות מתחזים כרבנים ועושי מופתים למיניהם, ונותנים קמיעות או ברכות וסגולות, וישנם אנשים תמימים המתפתים להאמין בהם כו' ולכן יש להיזהר מאד שלא לסמוך על ברכות וסגולות של אנשים אלו, אלא אם מוחזקים לתלמידי חכמים צדיקים ושלמים שאין כוונתם לבצע כסף ח"ו. והוא רחום יכפר לאותם שאינם מהוגניםשלוקחין ממון ישראל שלא כדין והרי הוא כגזל הרבים שאין להם תשובה מעליא". ועיין עוד שם בדברי הביד"צ ובדברי הגר"ש ואזנר שליט"א.
וע"ע במש"כ הרה"ג ר' מרדכי גרוס שליט"א בספרו 'תורת הדרך' [פ"א הל' כב סקל"ב] שאסור לשאול את אותם המתחזים לצדיקים ומקובלים 'שדעתם אינה דעה, ודעתם היפך מדעת תורה, ולא שיח ולא שיג להם, והם מטעים את השואלים אותם ולפעמים הם מטילים עליהם פחד שוא שמקורו הוא בדמיונם ובכזביהם': וע"ע בדבריו בקונטרס 'שמא גרים' [פ"ב סע' ה'].
פעמים רבות נשאלתי כיצד נדע מי הוא צדיק אמיתי ומי מתחזה? [עצם השאלה מוכיחה שאנו ב'עקבתא דמשיחא' שזהו אחד מסממניו 'ותהי האמת נעדרת, וסר מרע משתולל' (סנהד' צז.)].
כדי לענות על שאלה זו בצורה מוחלטת צריך להיות בעל רוח הקדש.
אולם ישנם סימנים שניתן להעזר בהם: 
א. אם אדם זה ידוע מצעירותו כאדם צדיק פרוש וירא אלוקים שכל ימיו בעבודת ה', ולא 'פרץ' לפתע לתודעת ההמונים.
ב. אם הלה נחשב לבר סמכא גם אצל גדולי ישראל, ציבור האברכים ובני התורה.
ג. אם הלה ספון וצנוע בביתו ועוסק בעבודת ה', ולא עוסק ב'יחסי ציבור' בתכניות תקשורתיות, או יוזם פרסומת ל'ישועותיו'… [ויש שהרחיקו עד לתקשורת הממוחשבת…] ה'בבא סאלי' מן הסתם היה מסרב לעשות כן…
ד. עי' בספר אור הנר [לרה"ק מפרשיסחא] שכתב שפעם אחת עת הלך הבעש"ט עם תלמידיו בדרך והיו שם אילנות רבי עלים והכה הבעש"ט את ראשו באילנות, ולתמיהת תלמידיו הסביר שבעקבתא דמשחא יהיו הרבה המכנים עצמם 'רבי' ויהיו מטעים ומרמים את הבריות, והם יהיו מרובים כעלים הללו.
והבעש"ט נתן סימן לידע האם הלה צדיק באמת: "אם אחר בדיקה יתוודע לך שהוא נזהר משקר עד קצה האחרון אזי תדע שהוא צדיק, ובאם תשמע ממנו איזה דבור שקר אזי -למען ה'- הרחק עצמך ממנו כי הוא מצד ה'סיטרא אחרא' ו'צא טמא' תאמר לו, ואל תשמע אליו כלל, כי אין לו חלק באלקי ישראל ואף אם יראה לך אותות ומופתים אל תאבה לו!": עכ"ל.
ובאמת כל המכיר יודע, שדרכם של כל המתחזים למיניהם לאחוז בשקר ביד חזקה ולהונות הפונים אליהם, ואתן לך סימן להכיר אותם, אם תראה שהלה מתאמץ להוכיח לך שהוא יודע עליך דברים אישיים שלא סיפרת לו, ומנסה להרשים אותך ב'כוחותיו', דע לך שעליו דיבר הבעש"ט זלה"ה, שדרך זו היא דרך השקר לצוד לב התמימים הנפתים על נקלה ואינם נותנים ליבם שתוך כדי שיחתם לפני ה'מקובל' הם הם בעצמם חשפו בפניו את הפרטים שה'רב' כעת מגלה להם… שהרי די במעט אינטואיציה כדי 'לשלוף' כל מיני אמירות כוללניות עליך ['אתה אוהב לעזור לאנשים'… 'אתה אדם רגיש'… 'המצב הכלכלי שלך לא כ"כ טוב בזמן האחרון'… (של מי כן טוב?…) 'בזמן האחרון אתה נתון ללחצים ומועקות, אתה לא רגוע'… (אם מאומה לא היה מעיק עלי- הייתי בא אליך?…)] בתקווה ש'ידיעותיו' שירשימו אותך כאילו ה'מקובל' 'ראה ברוח הקדש' את הדברים הללו.
ואתן דוגמא שהייתי עד לה, באחד שמציג עצמו ל'מקובל' ובעל מופתים וסגולות, ופנתה אליו אשה ואמרה ל'רב' שיש בעיה עם אבא שלה. עוד בטרם שמע ה'בבא' את הבעיה הוא שלף בטון סמכותי גדוש בטחון עצמי 'מצבו הבריאותי של אבא שלך לקוי'! היא מיד אישרה- נכון הרב! והחלה לספר על בעייתו. אדם ששומע מן הצד מיד מתרשם שהלה ידע ב'רוח הקודש' על בעיית האב, אולם מי שמעט שכל בקדקדו מבין שאם אשה שאינה צעירה פונה בקשר לבעיה עם אביה, היא וודאי לא מתכוונת לכך שהוא מפריע בבית הספר… קרוב לוודאי שהבעיה היא רפואית. וכך היא דרכם של כל אותם שרלטנים.
וחשוב להתריע כנגד כל אותם מתחזים, הן משום 'חסרון כיס' של הפונים אליהם [יש מהם שתעריפיהם לא היו מביישים 'רופאים פרטיים'…], והן משום הקלקול והנזק שגורמים בחוסר דעתם, והן משום שלצערינו לפעמים מתגלה קלונם ברבים [בענינים שהשתיקה יפה להם] ואז מפרסמים בתקשורת בקול תרועה 'רב פלוני נתפס כו"… והחילול ה' שנגרם הוא נורא. ולך כעת ותשכנע שהלה אינו רב אלא 'ערב רב'… ושכיום "גם תבן גם מספוא 'רב'"…
ועל זה אמרו משמו של הרב כהנמן ששאל על דברי המדרש [רו"ר פר' א] האומר 'עשרה רעבון באו לעולם' והרעב העשירי שהמדרש מונה שם הוא [עמוס ח-יא] 'הנה ימים באים נאם ה"א, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. והקשה הרב, והרי אין רעב זה דומה לשאר, שהרי רעב זה חיובי הוא!?
ותירץ, שגם רעב זה יש בו מן השלילה, שהרי הרעֵב אוכל מכל הבא ליד מבלי לברור, הצמֵא ישתה גם מים מעופשים וסרוחים, וכך גם כן יהיה ברעבון לרוחניות שבעקבתא דמשיחא, כל דבר שיהיה 'דומה' לדבר ה' אנשים 'יאכלו' מבלי להבחין בין אוכל לפסולת, ומבלי להבחין בין מקובל לבין 'מקבל' שלמונים… בין 'עובד אלוקים' ל'עובד' על בני אדם… יחיש ה' גאולתינו.