"כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצוא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּול לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב... וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה... וּמְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה... וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה'. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמ"ו): 'אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי' - הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת הָעוֹד שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, רפב)

רבי נחמן בתורה זו מלמד אותנו לדון כל אדם לכף זכות, ומוסיף עוד רבי נחמן ואומר, שכשם שצריך האדם לדון את חברו לכף זכות, כך צריך הוא לנהוג כלפי עצמו ולדון גם את עצמו לכף זכות.

גם כשמעשיו של האדם מעורבים בפניות ואינם נקיים משיקולים זרים, לא יתכן שלא תמצֵא בו נקודת זכות, המניעה את התהליך כולו. והחכמה הגדולה, קובע רבי נחמן, היא לזהות את אותה הנקודה ולברור אותה מבין כל אותן הנקודות הרעות המקיפות אותה.

"וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם-כֵּן מְערָב בִּפְסלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה... וּמְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה" - האדם המביט על עצמו או על חברו ורואה שהכל שלילי ללא דבר טוב, צריך לחפש בנרות את אותה הנקודה הטובה החבויה ולהתמקד בה. עליו להביט בה כאילו היתה חזות הכל, לחלץ אותה מתוך הרפש ולשמוח בה. וזהו "אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי", באותו ה'עוד' שנותר בי - אותה הנקודה שאיננה שלילית, היא זו המחזירה לי את הצבע לפנים, את החיוך לשפתיים, את השמחה ללב, וממילא את הניגון לאלוקים.

רבי נחמן מסביר כי שמחה זו נרכשת על ידי יכולתו של האדם לברור ולדלות מתוך הרוח הרעה את הרוח הטובה.

"מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה בְּכָל כּחוֹ" (ליקוטי מוהר"ן תנינא כד).

הרב איתמר אלדר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home