"כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג)

לאחר יציאת עם ישראל ממצרים נפתחה תקופה והנהגה חד פעמית, שבה עם ישראל בהליכתו במדבר היה תלוי בהשגחה העליונה מבחינת הנהגה ניסית שהיתה לו במדבר. הנהגה זו באה לידי ביטוי בעמוד אש וענן, בענני כבוד הסוככים עליהם, בבאר מרים המעניקה מים, ונראה כי שיאה של הנהגה זו בא לידי ביטוי במָּן שירד לישראל מן השמים וליוותה את בני ישראל בכל תקופת המדבר, ומסמל יותר מכל את אופייה של הנהגה זו.

עם כניסתם של ישראל לארץ נאמר בספר יהושע (ה, יב) על הפסקת אכילת המן: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן".

בנאומי הפרידה של משה רבינו מבני ישראל בהכינו אותם לכניסה לארץ, הוא מתריע ומזכיר להם (דברים ח, ב-ג): "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר... וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".

במדבר, הַמָּן ירד לישראל יום יום, ללא צורך בשום עמל מצד בני ישראל. בכל יום נצטוו ישראל לסיים את מנתם ולא להותיר דבר למחרת היום, וזאת כדי לשמר, לחדד ולהדגיש את התלות המוחלטת בקב"ה.

בארץ ישראל הלחם בא בדרך של עמל מצדו של האדם: האדם חורש, זורע, משקה, קוצר, טוחן ואופה וכל הפעולות הללו הכרחיות בכדי לאכול לחם. מכאן גם הסכנה שמפניה מתריע משה רבינו. במציאות בה האדם שותף באופן כל כך משמעותי בהכנת הלחם, עלול האדם לשכוח כי גם כאן מדובר ב"מוֹצָא פִי ה' " ולשגות במחשבה כפי שנאמר בהמשך הפרשה (דברים ח, יז): "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".

העובדה שהתלות איננה יום יומית, ואסמיו של האדם מלאים בתבואה, המחסנים גדושים במזון, ומדפי החנויות צפופים במצרכים, מצמצמת את חווית התלות אותה חוו בני ישראל במדבר, וממילא התודעה כי מדובר ב"מוֹצָא פִי ה' " - איננה ברורה מאליה.

ארץ ישראל, על כל אוצרותיה, מאפשרת לבני ישראל ליטול יוזמה, וכשהיא נעשית מתוך עמדה רוחנית של "מוֹצָא פִי ה' ", הופכים ישראל להיות שותפים במעשה בראשית. זוהי ההזדמנות אך זוהי גם הסכנה – אמונה מול הכפירה!

הרב איתמר אלדר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי - ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home