ד,ו: כי היא חכמתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו: רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה: מה נוכל ללמוד מכך שהאומות יחשבו אותנו לעם חכם ונבון? שד"ל: "א. שאין מצוות משה גנובות מתורות שאר אומות, שאם היה הדבר כן, יהיו מלעיגים עלינו שהוצרכנו ללמוד מהם. ב. שטעמי המצוות לא בשמים הנה, כי (אחרת) לא יבינום העמים ולא ישבחון". מקוריות היא חכמה, פשטות היא יתרון ומושא להערכה.

ה,ג: לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת: לאיזה ברית התכוון כאן משה, ומה תוקף הברית? שד"ל: "הברית אינה י' הדברות ולא שאר המצוות, אבל היא הבטחת ירושת הארץ וקיומם עליה על ידי שמירת המצוות, והנה הברית הזאת, אף על פי שנכרתה לאבותינו, הנה כשחטאו במרגלים ומאסו בארץ החמדה, נתבטלה הברית למפרע ולא היה לה קיום בהם". מכאן מובן מדוע הברית לא נכרתה עם האבות אלא "אתנו אנחנו אלה פה היום", העתידים להיכנס לארץ, והברית תקפה לגבי אלה שנכנסים לארץ, בטרם יחטאו.

ו,ה: ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך: כיצד ניתן לאהוב את ה' בכל הלב? שד"ל: "מי שישווה את ה' לנגדו תמיד ועיקר מחשבות לבו הוא לעשות נחת לפניו לשמור חוקיו ומשפטיו ומצוותיו – זה ייקרא אוהב ה' ... ואין אהבת ה' מצווה פרטית, אבל היא כוללת כל המצוות, אבל האהבה בעצמה לא יכול עליה ציווי". שנזכה לשוותו לנגדנו תמיד.