"זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב,ז) '"זכור ימות עולם" - מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו. "בינו שנות דור ודור" - דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. ד"א לא נתתם לבבכם על שעבר בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא. "שאל אביך" - אלו הנביאים שנקראו אבות כמו שנאמר באליהו אבי אבי רכב ישראל. "זקניך" - אלו החכמים. "ויאמרו לך" – הראשונות' (רש"י). זהו פשט הפס' (וכן מובא בספרי). בספרי מובא: 'ד"א זכור ימות עולם - אמר להם: כל זמן שהמקום מביא יסורים עליכם - הזכרו כמה טובות ונחמות עתיד ליתן לכם לעולם הבא. בינו שנות דור ודור - זה דורו של משיח, שיש בו ג' דורות, שנאמר (תהלים עב) "יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים". שאל אביך ויגדך - למחר עתידים ישראל להיות רואים ושומעים כשומעים מפי הקודש, שנאמר (ישעיה ל) "ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר". ואומר "לא יכנף עוד מוריך". זקניך ויאמרו לך - מה שהראיתי לזקנים בהר, כענין שנאמר (שמות כד) "ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל"'. נראה לומר בנוסף שיש כאן רמז לדורנו, שהפס' מדבר על ימות המשיח (כמו שמובא) והנה בימות המשיח יש הסתר פנים גדול, שהמציאות נעשית קשה: 'בעקבות משיחא חוצפא יסגא' וכו' (סוטה מט,ב). יש הרבה עיוות גדול בעולם עד שאפילו 'וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו' יש ויכוחים קשים. אנשים יוצאים נגד דעת תורה, והאמת נעדרת. לא יודעים מה האמת ומה שקר. באה התורה ומדריכה איך לדעת מיהו הצדיק האמיתי הדבוק ברצון ה' באמת, כיון שכולם באים כביכול בשם ה' והאנשים לא יודעים מהי האמת, שהאמת נעדרת. לכן בהקשר לימות המשיח אומרת התורה "בינו שנות דור ודור" (שזה מדבר על דורו של משיח כמו שאומר הספרי) עניין בינה. איפה מצאנו הקשר שמדורות קודמים הקשור בבינה? על הנשים נאמר שיש להם בינה יתרה: 'א"ר חסדא:.. דכתיב (בראשית ב) "ויבן ה' אלקים את הצלע" מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש' (נדה מה,ב). ובדורות מצאנו ביחס לנשים: "ותקרבנה בנות צלפחד". אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים, שכן את מוצא שאמר להן אהרן: (שמות לב) "פרקו נזמי הזהב אשר באנזי נשיכם" ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן, שנאמר: "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב" וגו' והנשים לא נשתתפו עימהן במעשה העגל. וכן במרגלים שהוציאו דיבה: (במדבר יד) "וישובו וילינו עליו את כל העדה", ועליהם נגזרה גזירה שאמרו: לא נוכל לעלות, אבל הנשים לא היו עימהם בעצה שכתוב למעלה מן הפרשה (שם כו) "כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר, ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה". איש, ולא אשה, על מה שלא רצו ליכנס לארץ, אבל הנשים קרבו לבקש נחלה בארץ, לכך נכתבה פרשה זו סמוך למיתת דור המדבר שמשם פרצו האנשים וגדרו הנשים' (במדבר רבה כז,י). זהו "בינו שנות דור ודור" תתבוננו מה שפעלו בבינה בדורות הקודמים, שזהו בזמן המדבר, שבו שני דורות, דור המדבר ודור הכניסה לארץ, שהנשים היו בשניהם, שעליהם לא נגזר שלא ליכנס לארץ, ולכן היו ב"דור ודור" בשני הדורות. זה הדבר שבו בוחנים את היחס לגאולה, הקשר באהבה ליישוב הארץ. וכן "זכר ימות עולם" כמו שמפרש רש"י שתזכור מה שהכעיסו הראשונים ונעשה בהם. שגם זה קשור לא"י, תזכור מה עשו המרגלים, שהכעיסו את ה' ונענשו שלא נכנסו לארץ. זה קשור לגאולה שקשורה לא"י, שמי שמתנגד ליישוב א"י, ולא משנה מה סיבתו, מוכח שאין הוא הולך ע"פ רצון ה' כראוי, אלא יצה"ר מטעהו. ונראה "שאל אביך ויגדך" שזהו הנביא (ע"פ רש"י) או כלל ישראל (ע"פ הספרי), נראה שבא לומר שיש להתייחס לכלל ישראל, כיון ש"ויגידו לך זקניך" הת"ח, אלו אומרים ככה ואלו אומרים ככה, לכן קודם שאל את אביך, את כלל ישראל, עליהם נאמר: '... אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן' (פסחים סו,א). שכך כלל ישראל כעין נביאים, ובמקום שיש בעיה מה לקבוע, יש לקיים 'פוק חזי מאי עמא דבר' (עירובין יד,ב) שכלל ישראל מגלים את האמת. וכן בימנו שיש רבנים גדולים המתנגדים לראות את תהליכי הגאולה ויש שכן רואים, וזה גורם לאנשים להתלבט, יש להביט לכלל ישראל, שרוב הציבור רואה במדינה תהליך היסטורי שקשור לגאולה (גם אותם המכונים חילונים), וכך ראו זאת גם רוב רבני דור הכרזת המדינה, שזהו אתחלתא דגאולה, ולכן יש בזה עוד משמעות של "זכור ימות עולם" לא לשכוח מה ראו אז, להבדיל מכיום שבמשך הזמן כבר שכחנו מהי מעלת המדינה מול הקיום בגלות, וכיצד ניצלנו ממוות בתש"ח, שהערבים רצו להשמידנו, והמציאות באו"ם ששני הגושים (מערבי ומזרחי) היו בעד המדינה, דבר שהיה קשה לקלוט, ששני הגושים תמיד אמרו ההפך. מעניין שיש שרואים בכל פרט קטן השגחה משמים, אבל כשנוגע לדברים באמת גדולים, כמו מה שהיה באו"ם, הם אומרים שזה רק אינטרסים של הגושים. וכי כך מדבר אדם מאמין באמת? וכי גם על פורים יעזו לומר שאין שום השגחה אלא זה אינטרס של מלך רודף נשים? איזה חוצפה וחוסר אמונה לומר כך, ממש 'חוצפא יסגא'. עוד נראה שעניין "בינו שנות דור ודור" בא לומר שלא לקפוץ למסקנות מהירות, כמו שיש רבנים שחזרו בהם מהאמת בעקבות ההתנתקות וכדו', מלמדת התורה שיש להביט על הכלל, על כל המציאות ולא רק על נקודת נפילה כזו ואחרת, ובהבטה כללית של דורותינו (ובפרט ביחס לחסרון בעצמאות שהיה פעם) בולטת יד ה' הפועלת לגאולתנו.