נסיון להסביר איך בני ישראל חצו את ים סוף בדרך הטבע.[1]  

העובדות הידועות הן:  

בני ישראל חנו לפני ים סוף (שמות יג יח).  
פרעה רדף אחרי בני ישראל עם שש מאות מרכבות (שמות יד ז).  
אלוהים הביא רוח קדים עזה כל הלילה (שמות יד כא).  
הרוח יצרה מעבר יבש בתוך הים (שמות יד כא).  
בני ישראל חצו את הים כאשר המים חומה מימינם ומשמאלם (שמות יד כב).  
המצרים רדפו אחרי בני ישראל והם נהגו בכבדות בתוך המעבר (שמות יד כה).  
המים חזרו והציפו את המצרים (שמות יד כח).  
אין רמז לרעידת אדמה, התפרצות געש, טורנדו, צונאמי או מטאור.
בני ישראל חנו ליד ים-סוף, גוף מים מתוקים, יותר מיום אחד ואין תאור של מחזור של גאות ושפל. 

אלוהים הוביל את בני ישראל מהדלתה של הנילוס (ארץ גושן) לכיוון מדבר סיני, מזרחה, והם הגיעו לים-סוף והיו נבוכים כי המדבר סגר עליהם (שמות יד ג). יתכן שהם חנו על חצי-אי שחדר לים ולכן פרעה חשב שיהיה לו קל ללכוד אותם ולהשיבם למצרים (שמות יד ה). סביר שבאזור של חצי-האי הים היה צר ברוחבו ורדוד כך שהסוף גדל לכל רוחב הים.

ניתן להבין שבים-סוף גדלו צמחי הסוף, הקנה והגומא, ומימיו לא היו מלוחים אלא טובים לשתיה. ידוע שהמצרים הקדמונים והפרעונים בנו סירות מאגודות של גומא, קנה וסוף קשורים לחבילות ומכופפים למבנה של סירה. ייתכן שבאזור ההוא, הסוף היה גבוה, עבה וצפוף במיוחד. אלוהים הביא רוח חזקה שדחפה את המים לתוך החול מסביב, או הוסיפה חול לים, והים נעשה רדוד. בנוסף הרוח המזרחית החזקה, שהחליפה כיוונים, כופפה וטוותה את צמחי הסוף לרקמה לכיוון מערב כדי שיהיה קל לבני ישראל לעלות על הסוף מהמערב, או שבני ישראל ארגו את הסוף לגשר צף. אלפי בני ישראל עלו, צעדו, דרכו והשכיבו את סבך הסוף, וכך נוצר גשר רחב שצף על המים והבוץ, ובני ישראל חצו עליו את הים. במרחק רב, מימינם ומשמאלם, הסוף נשאר לעמוד בכל גובהו ונע ברוח כמו חומה של מים עומדים. 

כל המצרים עלו בבטחה על המעבר בצידו המערבי. לאחר שהם התקדמו הגלגלים של מרכבות פרעה הפרידו וקרעו את רקמת הסוף. המרכבות שקעו במים ובבוץ ונעו בכבדות, כשם שקרה למרכבות סיסרא בנחל קישון ליד הר תבור (שופטים ד יג-טו). כאשר הרוח חדלה, המים, שהרוח דחפה, חזרו והציפו את האזור, והמצרים, שנשאו כלי מלחמה כבדים, טבעו במים הגואים. המצרים השחיתו את הגשר הצף וכך בני ישראל לא יכלו לחזור למצרים ונשארו מוגנים וכלואים במדבר תלויים בחסדי אלוהים.

לא בטוח שההסבר הזה הוא באמת מה שקרה בים סוף, אבל בכל אופן זה פתרון אפשרי שניתן להשתמש בו, בתנאים מתאימים של תנועה באזור של ביצות קנה וסוף.

[1] הפילוסוף ברוך שפינוזה בספרו "מאמר תאולוגי-מדיני" טוען שאלוהים עושה ניסים בדרך הטבע, ובעתיד נדע איך הוא עשה זאת.