chiddush logo

פרשת השבוע - צו

נכתב על ידי אלון, 3/4/2017

 

"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹורֹותֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹותֵיכֶם כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ג, יז)

ספר "החינוך" מונה שמונה עשרה מצוות בפרשתנו. כולן עוסקות בעבודת הקרבנות והמקדש למעט שתי מצוות שהשתרבבו ביניהן: איסור אכילת החֵלֶב ואיסור אכילת הדם. ותמוה הדבר: מדוע נכללו שתי מצוות אלו בין מצוות המקדש והקרבנות, האם לא היה ראוי להזכירן בין יתר דיני המאכלות האסורות בפרשת "שמיני"?

התשובה לשאלה זו מחייבת לעיין בטעמי המצוות הללו. להלן שני פירושים:

הרמב"ם ב"מורה נבוכים" מפרש שהחֵלֶב נאסר באכילה כיוון שהוא מזיק לבריאות. אין להתפלא על כך שהתורה מדריכה אותנו בענייני בריאות, מפני שהתורה לא באה רק לעצב את עולמו הרוחני של האדם אלא לבנות ולעצב את כל אישיותו. עם ישראל איננו כת של סגפנים המביטים בזלזול ובבוז על הגוף ואף התורה איננה מתעלמת מהגוף אלא פועלת לתיקון הכל, תיקון הנפש ותיקון הגוף, וה' ברוב חסדיו מדריך אותנו הן בנתיבות הרוח והן בנתיבות החומר והגוף.

טעמו של הרמב"ם לאיסור אכילת החֵלֶב הינו עקרוני ויסודי ומלמד על מגמת התורה, אבל עדיין אין בו תשובה מספקת מדוע איסור זה העוסק בענייני בריאות נכלל בפרשת הקרבנות.

הראי"ה קוק מפרש את איסור אכילת החֵלֶב בדרך אחרת. איסור זה הוא ביטוי אחד מתוך שיטה חינוכית אלוקית מקיפה. לאדם ניתנה רשות ליטול את נפשם של בעלי החיים, אבל לא ניתנה לו יד חופשית לעשות בהם ככל העולה על רוחו. האדם נצטווה לנהוג בכבוד כלפי העולם הסובב אותו ובמיוחד כלפי בעלי החיים שהם בעלי נפש. על האדם לפעול על פי צלם האלוקים שה' נפח בו. מותר לאדם לנצל את בעלי החיים לצרכיו ואף לקחת את נפשם. אך גבול יש לדבר!! לדוגמא: אסור לאכול "אבר מן החי", אסור לשחוט "אותו ואת בנו" ביום אחד.

מותר להשתמש בבעלי חיים לצרכים תזונתיים בסיסיים, אבל אכילת החֵלֶב היא ביטוי ל"התאוה הפחותה של הזלילה התאוותנית הבוחרת במשמן" (מתוך "מאמרי הראי"ה"), ולכן היא נאסרה.

איסור זה נועד להחזיר את הכבוד המתבקש כלפי עולם החי ולבנות את האיזון העדין בין האדם לבין עולם הטבע הסובב אותו. אין מקומם של החֵלֶב ושל הדם במעיו של האדם אלא על גבי המזבח!! נפשו של בעל החיים ("כי הדם הוא הנפש") וחֵלֶבו מוחזרים אל האלוקים שבראם. לכן יאה לאיסורים אלו להיכלל בין דיני הקרבנות.

למרות ההבדלים הבולטים בין טעמו של הרמב"ם לזה של הרב קוק, מצוי עיקרון המשותף לשני הטעמים והוא: המגמה החינוכית של התורה. בין אם מצוות אלו מחנכות לבריאות גופנית בין אם הן מחנכות ליחס הנכון כלפי עולם החי - הרי שתוכנן המרכזי הוא חינוכו של האדם.

הרב אלישע אבינר, מתוך האתר: "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" www.ybm.org.il

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע