"ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" (שמות יב,לז). כידוע מספרם המינימלי של בנ"י הוא שישים ריבוא, ולכן יצאו ממצרים כעם במספר זה. והנה מה המיוחד במספר זה?- כידוע יש שדרשו את המילה 'ישראל' כר"ת: 'יש שישים ריבוא אותיות לתורה'. שזה מסביר שיש קשר בין התורה ובנ"י, ולכן שניהם מאוחדים במספר זה, רק שבפועל בתורה אין כ"ך הרבה אותיות... כך שניראה שהלימוד הוא ממספר בנ"י לתורה, שכביכול כך הם אותיות התורה, ולא להיפך, מימלא מה המיוחד בבנ"י במספר זה?- אולי בנ"י יצאו מעבדות מצרים להיות עבדי ה' (שזה בעצם בן החורין האמיתי), וערכו של העבד הנכרי הוא שלושים שקל: “אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו" וגו' (שמות כא,לב). מימלא שלושים מרמז על עבד, וששים ריבוא מרמז על פי שנים (בלי חישוב הריבוא) כרמז שבבנ"י יש חשיבות לכפול, כמו במחצית השקל, שבנ"י שלמים בחיבורם, ולכן שלמות בנ"י נירמז עם כפל, ויוצא 60 (ריבוא). וכן, שש מאות (אלף) זה פי עשרים משלושים, ומימלא אולי מרמז על שני לוחות הברית שסה"כ יש עשרים דיברות כביכול (עשרה בשבורים ועשרה בשלמים) וזה מתחיל עם "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" שבזה רמוז יציאה מעבד למצרים, לעבדי ה'. לכן 600 אלף, אלף כעין כנגד א' של "אנכי", ובחיבור עם כלל הדברות, ועבדותנו לה' שנירמז בשש מאות. או בדומה, את שתי הדברות הראשונות שמענו מפי ה' בעצמו (ולא ע"י משה) [או ששמענו את כולם אבל שני אלו היו מובנים לנו, או שהם קשורים לקשר ישיר לה' בשל קשר לא"י (כמובא בראשונים)] ולכן יש בו לשון גוף ראשון, מימלא זה כעין קשר ישיר לה', ולכן שישים ריבוא נירמז כשלושים כפול שנים (שתי הדברות), שבהם הוכח הקשר הישיר שלנו לה'. או כנגד שניתנו לנו שתי לוחות הברית, ולכן המספר הזה מרמז על כלל התורה, כיון שבעשרת הדברות מרומז כל התורה כולה. ואולי בא המספר שישים ריבוא לרמז על בטל בשישים, שבנ"י צדיקים ולכן גם אם יש ח"ו גילוי רע בבנ"י, הוא בטל בשישים לקדושת בנ"י. ואולי רומז לתורתם של בנ"י, כיון ש'בן ששים לזקנה' (אבות ה,כא) ולכן רומז ל"זקנים", הם הת"ח שבבנ"י, ולכן מרמז על התורה בבנ"י. ואולי כרת זה בגיל בין חמישים לשישים (מו”ק כח,א), ולכן רומז שלא נכרתו בנ"י במצרים ח"ו, אלא נישמרו בקדושתם, ולא נפלו לשער הנ' בטומאה שהיו נכרתים בטומאת מצרים. ואולי אפשר ששש מאות אלף מרמז על תיקון העולם, כיון שהעולם הוא ששת אלפי שנה ('אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא' וכו'. סנהדרין צז,א) ויצחק נולד לאברהם בגיל מאה, כך שלידתו מרמז על בנ"י שמתגלים בעולם וזה בגיל מאה (מספר מאה כשלמות) ולכן יחד (6 אלף כפול מאה) זה מרמז על תיקון העולם ע"י בנ"י, ולכן זה גם מרמז על התורה שבה מתקנים את העולם, שהעולם ניברא ע"פ התורה, ובשביל התורה ובנ"י (רש”י. בראשית א,א), ולכן מרמז על תיקון העולם ע"י בנ"י עם התורה (ולכן מרמז כעין אותיות התורה שהם מגלים את רצון ה' בעולם, לתיקונו). עוד אפשר ששש מרמז על תושב"ע (כמשניות) והתורה שבכתב (תרי"ג מצוות) בתמציתה מופיע בעשרת הדברות, ולכן זה 6 כפול 10 זהו שישים, וריבוא מלשון ריבוי, שמרבים זה את זה, שע”י התושב”ע לומדים את הרמוז בלוחות, ובתורה בהמשכה. וראיתי שמביאים שבתורה יש כשלושים ריבוא אותיות, אולי ע”פ דברנו זה מובן, שמחשבים את התורה והתושב”ע כנגדה, ולכן כפול, שזהו כששים ריבוא (גם בנ”י לא היו בדיוק שישים ריבוא אלא כשישים ריבוא, שהמספר הגדול הוא הנחשב כעיקר). (אולי לכן 'ת"ר, הרואה אוכלוסי ישראל אומר: ברוך חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה' (ברכות נח,א) שבמספר זה בא לידי ביטוי ההתפרטות ע"י כל אחד מבנ"י בחיבורו לתורה). ואולי ששים ריבוא מרמז על כך שבבנ"י האחדות חשובה לקדושה, ולכן כעין חצי כל אחד, מימלא ששים ריבוא כעין מרמזים על 120 (כפול) שזהו כחיי משה, שהוא הביא לנו את התורה. ולכן מספר חיי משה מבטא את שליחותו בעולם שזה קשר התורה בבנ"י (ובזמן מתן תורה היו באחדות, "ויחן", ולכן רומזים לאחדות שזהו שנים כאחד) ולכן מספר זה מרמז על מהות בנ"י הקשורים בתורה, וכן אותיות התורה שמתפרשות על ידנו. ולכן במספר זה יצאו ממצרים, לקבלת התורה. ואולי שישים ריבוא מרמז על האות ס' (60 בגימטריה) שזהו 'סמך' כעין רמז שה' סמך אותנו לתקן את העולם, וזה נעשה ע"י לימוד וקיום התורה, ולכן מרמז לתורה (אותיות התורה). אולי אפשר ששישים מרמז על אברי האדם והקדושה ('יש לה ששים גבורים שומרים סביב הם איברי הגוף שהם רמ"ח איברים שנחלקים לששים ששים סביב.. מנצחים את הנפש האלהית "ויאמר לא אשלחך" ולא יעזבוה להפרד מהם'. מלבי"ם שה"ש ג,ז) שזהו כנגד אותיות התורה הקשור בבנ”י, שמתקנת אותנו בקדושה.