בס"ד

פרשת כי תשא

פרשת המקדש

שקלים: – מעם עבדים – לממלכת כהנים

הרב ישראל אריאל שליט"א

חמש פרשיות עוסקות בהקמת המשכן, ובמרכזן פרשת 'כי תשא'. שאלה היא, מדוע נכתבו כולן, הרי המשכן במדבר נעשה לזמנו, מדוע, מתואר לפרטיו, כשהיה ראוי שתיכתב תכניתו של המקדש בירושלים, כמתואר ב'מלכים' אודות מקדש שלמה!

לכשנעיין ניווכח, שתפקיד הפרשיות להראות, כיצד עם עבדים היוצא ממצרים, הופך תוך שנה ל'עם המקדש'.

מדברי חז"ל והפרשנים מתברר, שהפרשיות שלפנינו נאמרו כשירד משה מסיני והלוחות בידו. ביום הכיפורים ירד, ובישר לישראל כי חטא העגל נסלח. הכפרה מבוארת בירושלמי (שקלים א, א): "יבוא זהב של כפורת - ויכפר על זהבו של עגל", כלומר, הכפורת והכרובים, משם תתגלה שכינה למשה, מציאות זו תכפר על זהב העגל. זה תוכן יום הכיפורים יום הכפרה הניצחי. ביום זה יכנס כהן גדול לקודש הקדשים, יקטיר קטורת, ויזה דם אל פני הכפורת, ובתשובת העם יתכפרו חטאי ישראל.

פרשת תרומה אף היא נאמרה ביום הכיפורים: המצוה "ויקחו לי תרומה" - עניינה, יציאה מיידית של שבעים הזקנים ושלוחיהם לקצות המחנה לגבות מחצית השקל מישראל. מכסף זה יצקו את האדנים, ככתוב (שמות לח, כו): "מחצית השקל... לשש מאות אלף... לצקת את אדני הקדש".

בכך יכול היה כל אחד מישראל עשיר עני להצביע על יסודות המשכן, ולומר: יש לי חלק במשכן ובהשראת השכינה. במסכת יומא נד, א; מתוארת המציאות הרוחנית בהדגמה ממשית: "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים [שהיו להם פני זכר ונקבה]... ואומרים להן: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה".

זה גם עניינה של פרשת 'כי תשא': "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל... מבן עשרים שנה ומעלה", ובאותו מיפקד עצמו, נימנה גם כל יוצא צבא בישראל, לקראת הכניסה ארצה, וכהכנה להתנחלות השבטים בנחלתם. ומתואר ב'סדר עולם': "ירד משה בעשירי בתשרי... ביום הכיפורים, ובישרם שנתרצה לפני המקום... והתחילו לעסוק במלאכת המשכן... אמר להם: אשריכם ישראל שזכיתם לעבודת המשכן!... באחד בניסן השלימו... ובו ביום עמדו אהרן ובניו... ועבדו את כל העבודות... נמצאו עושין במדבר סיני שנים עשר חודש". בעקבות המיפקד ובאמצעות מחצית השקל, סודר מחנה ישראל במבנה חדש: המשכן - שנקרא 'מחנה שכינה' – במרכז. סביבו שבט לוי – 'מחנה לויה', וסביבם הסתדר 'מחנה ישראל' על דגליו. כך  הפכה מצות מחצית השקל של ישראל, ליצירת מחנה שלם שהשכינה בתוכו. כך הפך עם עבדים תוך שנה ל'ממלכת כהנים'. מעתה ברור מדוע נפרשה בפנינו בניית המשכן לפרטיה, ללמדנו את כוחה של מצות מחצית השקל בעבר וכוחה השמור עמה לדורות כמצוה ניצחית.

אכן, בבית שני עלו ישראל מועטים ודלים מגלות בבל, ובזכות מצות מחצית השקל, העמידו בית לתפארת למרות קשיים מבית ומבחוץ. עברו שנים ועל הבית הדל אמרו חכמים: "מי שלא ראה בית המקדש בבניינו - לא ראה בנין מפואר מעולם!" (סוכה נא, ב).

מכאן לימוד לדורנו, כי קיום מצות מחצית השקל - כיום הזה! – כוחו רב ועצום, להקים מעפר עם עבדים, השב לארצו לאחר גלות של אש ודם בת אלפיים שנה. מכוח מצוה זו יקום המקדש! יקום עם מלא זוהר שכינה, ותקום "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

   שבת שלום