סיבת הגזרה בפורים
נכתב על ידי יניב, 7/3/2017
'שאלו
תלמידיו את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם:
אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם
כולו אל יהרגו? אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. אמרו לו: וכי משוא
פנים יש בדבר? אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים,
והיינו דכתיב (איכה ג, לג) "כי לא ענה מלבו"' (מגילה יב,א). והנה
רש"י על הפס': "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (אסתר ד,א)
מפרש: 'בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך. לפי שהשתחוו
לצלם בימי נבוכדנצר, ושנהנו מסעודת אחשורוש'. הרי שרש"י הבין שאמנם
רשב"י אמר הסבר אחר, אבל בעצם לא סתר את דברי תלמידיו אלא רק הוסיף תוספת
הסבר. וכנראה מקורו של רש"י באסתר רבה (ז,יח) שם מפורש שהתחייבו על שהיו
בסעודת אחשוורוש: '...מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ
שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּבַעֲבוּר זֹאת נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה לְכַלּוֹתָם מִן
הָעוֹלָם וּלְאַבֵּד אֶת זִכְרָם' ולכן חיבר את שתי הדעות. אלא שצריך להבין מה
הקשר בין שתי הסיבות, הרי אם שתיהן היו הסיבה להבאת גזרת המן לכאורה צריך שיהיה
קשר בניהם? ועוד, מניין שגזרת המן קשורה לסעודה ולהשתחוויה לצלם?- בפשטות למדו
שקשור לצלם ולסעודה כיון שאסתר היא זו שהצילה מהמן, והיא עלתה למלכות ממעשה
הסעודה (בעקבות הרג ושתי). והמן עצמו כעס על מרדכי שלא השתחווה, ולכן פעל לגזרת
השמד. והטעם שמרדכי לא השתחווה הוא משום: 'המן הרשע שעשה עצמו
ע"ז' (מגילה י,ב) או שעשה צלם על בגדיו (אסת"ר ז,ה) מימלא זה מזכיר
את ההשתחוויה לצלם של נבוכדנצר. לכן למדו שאלו הדברים שגרמו לגזרת המוות. אולם מה
הקשר בין שניהם (הסעודה וההשתחוויה לצלם)?- בפשטות בסעודה העלו את מידת הדין על
ששמחים על אי גאולתם, שלשם כך אחשורוש עשה את הסעודה: '"בימים
ההם כשבת המלך" וכתיב בתריה "בשנת שלש למלכו"? אמר רבא: מאי כשבת, לאחר
שנתיישבה דעתו... הא שבעים. אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו' וכו'
(מגילה יא,ב) או כלשון המדרש: 'רַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר:
סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לָהֶן' (אסת"ר ב,א) שניראה שמתכוון שהראה
להם בסעודה במקום א"י. ולכן גם כשמרדכי לא משתחווה להמן, הוא מסביר את טעמו:
'וּזְקֵנִי נוֹלַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל'
(אסת"ר ז,ח) שכוחו נגד המן והקשר לאי השתחוויה לע"ז זה קשור לא"י.
לכן בהקשר למידת הדין על אי גאולתם זה מזכיר את נבוכדנצר שהגלם, ומימלא גם את
הצלם. עוד אפשר, שכיון שבהקשר לסעודה הגיע העונש לנבוכדנצר, שימחה מהעולם ע"י
הריגת ושתי (אסת"ר פתיחתא, יב), אז זה הזכיר את מידת הדין על מעשה הצלם של
נבוכדנצר. לכן גם העלה עונש מחיה מהעולם על היהודים, כעין מחיית נבוכדנצר. ובפרט כיון
שסעודת אחשורוש היא על אי גאולת בנ"י, שזה מדגיש את גלות ישראל, לכן דווקא אז
עלה הזמן להביא את העונש על נבוכדנצר. וכהמשך לזה שעלה הדין בקשר לנבוכדנצר אז גם
עלה הדין על שהשתחוו לצלם אצלו. ואפשר עוד לומר, שהנה מה שהשתחוו לצלם אצל
נבוכדנצר, הצלם לא הוקם מלכתחילה כדי לעבוד ע"ז, אלא מטרתו היתה להביע את
שלטון בבל. שהרי דניאל פירש לו את חלומו, שזה מבטא את המלכויות שיהיו ויפלו עד
שלבסוף בנ"י יהיו המולכים, ובעקבות זה עשה את הצלם: '"עבד"
- עשה צורה של זהב קומתו היה ששים אמות ורחבו ו' אמות, והעמידו בבקעת דורא. וארז"ל
על כי שמע בפתרון חלומו אשר ישראל ינחלו המלכות בארץ ישראל עד עולם, לכן עשה הצורה
בחשבו להכשילם בעון עכו"ם למען לא ינחלו המלוכה' (מצודות דניאל ג,א). מימלא
הצלם נעשה כביטוי לשלטון בבל ואי גאולת ישראל. לכן עכשיו אצל סעודת אחשורוש שנעשתה
בכדי להראות שבנ"י לא ניגאלו ולא יגאלו, זה מזכיר את צלם נבוכדנצר שהיה על אותו
עקרון ממש. לכן סעודת אחשורוש הזכירה את חטא הצלם אצל נבוכדנצר. לכן גם
מובן שמי שנעשה לפעול לגזרה הוא המן שעשה על עצמו צלם, שזהו כנגד הצלם של נבוכדנצר.
וזה נעשה בשל מעלתו של המן שאחשורוש אמר להשתחוות לו, "אחר
הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים
אשר אתו. וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך"
(אסתר ג,א-ב) כך שמקורו הוא כבוד המלכות, כעין כבוד המלכות שאצל
נבוכדנצר שלכן עשה את הצלם.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
