וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם: (שמות י' כ"ב - כ"ג).

   "מכות מצרים" ידועות ומפורסמות, הפלאות הנפלאות הטמונות בהם - כל כך מיוחדות, ואין ספק שאפשר לדבר על כל "מכה" עד בלי די - ואף מעבר לכך, ועדיין ישאר עוד מה לדבר.

   הפעם נתעמק במכת "חושך" הנפלאה והמתוקה, אלא שנתמקד במה שקשור אלינו, החיים בדור הצ'יפ והצ'יפס והג'ינס, ונשאב ממכת "חושך" זו הרבה "אור" ועידוד רוחני בעזרת ה'.

   כמו תמיד - גם הפעם, נדפדף בלוח השנה ונעשה רברס להיסטוריה, ונעצור במאורע של "ברית בין הבתרים", אשר היה לפני רבות בשנים.

   ובכן, עוד הרבה לפני שפרעה הננס בא לעולם, נגלה הבורא לאבינו אברהם, וגילה לו את ההיסטוריה שתעבור על בניו - וזו לשון התורה: וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה אֵימָה - חֲשֵׁכָה - גְדֹלָה - נֹפֶלֶת עָלָיו (בראשית ט"ו י"ב).

  ומבארים רבותינו, שבמילים "אֵימָה - חֲשֵׁכָה - גְדֹלָה - נֹפֶלֶת", רמז ה' לאברהם את ארבעת הגלויות שיעברו על עם ישראל (ב"ר מ"ד י"ז). כמובן שארבעת הגלויות הללו הם חוץ מגלות מצרים - אשר נמסרה לאברהם בהודעה נפרדת, בפסוק "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו י"ד).

   כאן המקום לציין, שכבר הודיעונו רבותינו שארבעת הגלויות הללו ילכו ויעמיקו ויחמירו בהדרגה, כאשר הגלות השניה - תהא עזה מהראשונה, והשלישית עוד יותר חזקה, והרביעית תהא הגלות הקשה מכולם (רמב"ן בראשית ט"ו י"ב).

   אכן היום אנו נמצאים בגלות הרביעית - המכונה "גלות אדום", ואנו חשים את עוצמתה הקשה - הן ברוחניות והן בגשמיות, וכפי שמעידים הממצאים הבאים:

   גלות בגשמיות - בני דודנו אנשי "אדום" מתכננים עלינו השכם והערב, כמו אחמד ג'ינ'י הפרסי וחבר מרעיו - ימח שמם וכל שכמותם, אשר אינם מתביישים להצהיר קבל עם ועולם - שלשונאי ישראל אין זכות קיום בכל היקום, בנוסף לכך הפרנסה שוחקת ואת הגוף מפרכת, היוקר מאמיר - ומחירי העגבניות והדירות עברו את כל הציפיות (והסדינים והסמיכות), "תאונות הדרכים" הפכו למגיפה ולדבר שבשגרה, הבריאות רעועה, "חינוך הילדים" הפך אצל רבים למושג היסטורי אשר פג תוקפו, את המילה "שלום בית" פוגשים בעיקר "באגדות", כאשר הסטטיסטיקה מראה - שמכל ארבעה זוגות, אחד מתגרש, השני מתכנן להתגרש, השליש מתבייש להתגרש, הרביעי לא מתגרש מפני שהוא לא מאמין באלטרנטיבה, וכולם מחפשים עדיין את החמישי המאושר, (יש בכלל דבר כזה?).

   גלות ברוחניות - אנו חיים בדור שיש בו תערובת מלאה של האור והחושך, האמונה והכפירה, היהדות וההתבוללות, שנאת התורה ולומדיה, הכרזת מלחמה על ה' ותורתו - ועל הערכים המקודשים, הגענו למצב שאנשי החוק נסעו רחוק ועשו מעצמם צחוק, כאשר בכוח הזרוע והשוק - הם מנסים לייצר "גֵרִים" שלא על פי תורת אלוקים, במילים אחרות... זה בדיוק כמו להתעקש שהמקרר יפעל מבלי לחברו לחשמל. וכי "העקשנות" תגרום לו להתחיל לפעול? היש שטות וטיפשות גדולה מזו? (כן, לקחת "גוי" - ולהתחיל לקרוא לו "יהודי", למרות שהוא לא התגייר "תורנית").

   היום גם קשה מאוד להבין ולהבחין בין הקודש והחול, הטמא והטהור, הלבן והשחור, ומדובר ברמות הכי גבוהות! רוצים דוגמאות?

     דוגמא מספר 1: זכה דורנו והתפרסמה בו חכמת הקבלה, מה שלא

היה מאז ומעולם. נתרבו הספרים, השיעורים, סידורי המכוונים, בדורנו נתפרסמו לראשונה כתבים נדירים מחכמה זו... מצד שני, הטומאה נאחזה מאוד חזק בעניין - והיום כל ליצן ומצונן (ביראת שמים) פותח לו קליניקה בנושא נשגב וטמיר זה, בתערובת נשים וגברים ויהודים וגויים וכבשים ועיזים, כאשר לומדים שם גלויי ראש וזנב, רח"ל מֵמִסכנים ומסוכנים אלו, אשר משחקים באש אלוקים - ולא חוששים מכך שהם עוברים על שבועתו החמורה של המהרח"ו... ועל אזהרת האר"י הקדוש אשר זו לשונה: מי שאוותה נפשו לבא בחדרי החכמה הזו, יקבל עליו... לקיים... "ולא יבוא לו היזק בגופו ובנפשו ובכל אשר לו" (הובא גם בשומר אמונים, פתיחה שניה הצעה שלישית).

   דוגמא מספר 2: בשנים האחרונות זכינו שאדם שאמור להיות מורם מעם (עם האף למעלה), איש הצדק והיושר (לפחות מול המצלמות), נתפס בשפל כל כך גדול, עיין ערך הנשיא קצב...

   האמת שהוא לא אשם, בסך הכל הוא הלך בעקבות הנשיא שלפניו, עיין ערך הנשיא וייצמן וסיבת פיטוריו... אלא שהסרט לא תם ולא נדם, והתברר שגם אחר כך "בית הנשיא" לא היה מושלם בלשון המעטה, כאשר מבקר המדינה פתח ומתח ביקורת על ראשית כהונתו של שמעון פרס - וגילה שגם הוא לא טלית שכולה תכלת... זה פלא שאנשי מעונו של פרס ניסו למנוע את כניסת מבקר המדינה לתחומם - מהנימוק "שאין זה בסמכותו לבדוק את בית הנשיא"? (מקור הכתבה והפרטים המדויקים שמורים במערכת עלון הוד השבת).

   אין ספק שעל כך נאמר: אם בארזים (אנשים המרגישים גדולים ומיוחסים), נסגרו הברזים (של המידות והיושר), מה מצפים ממגדלי הברווזים (דלי העם)?

   לאור נתונים אלו, ולאור העובדה שהנתונים המדוייקים קשים שבעתיים - ותהום הגלות רק הולכת ומעמיקה, נשאלת השאלה: כיצד ניתן להמתיק את הנתונים הנ"ל ולשרוד את הגלות בשלום?

   התשובה נמצאת אצלנו בפרשה "במכת חושך", אשר מהווה ממש "משל ונמשל" לארבעת הגלויות של בני ישראל. בואו ונראה כיצד:

   כאשר ה' נגלה לאברהם והודיע לו על הגלויות העתידיות שיעברו על בניו, הוא השתמש במילים "אֵימָה - חֲשֵׁכָה - גְדֹלָה - נֹפֶלֶת", תיאור מקביל מאוד למכת חושך - אשר החלה בהדרגה.

   בתחילה הייתה אפילה מוחלטת "בעין", ולאחר מכן התעצמה המכה יותר ויותר - עד שהחושך היה ניתן למימוש ומישוש (רש"י) - והיה נוקשה כמו מטבע (שמות רבה י"ד א'), וגרם למצריים חוסר תנועה ותזוזה "בכל הגוף".

   גם בארבעת הגלויות שבאו על עם ישראל "החשכה" באה בהדרגה, וזו לשון הרמב"ן (בראשית ט"ו י"ב) ... אימה, ואחר כך בא בחשכה, ואחר כך גדלה החשכה, ואחר כך הרגיש כאילו [החשכה] נופלת עליו, כמשא כבד תכבד ממנו. עכ"ל.

   ולאור זאת שאנו יודעים שכל ענייני התורה מכוונים ומדוייקים, ולאחר שהוברר לנו שיש מכנה משותף בין הגלויות למכת "חושך", עלינו לברר מה עומד מאחרי המילה "חושך", שהרי יש כלל ידוע שאומר "שידיעת שורש המחלה - זה כבר חצי תרופה".

   משום כך נצא כעת למסע רחוק "ועמוק", [אשר צריך להשקיע בו מעט ריכוז].

   אומנם מדובר בנושא צדדי, אך חובתנו לדעת אותו - משום שהוא בסיסי ביהדות, ומשום כך בחרנו להרחיב בו מעט את הדיבור.

   אך בטרם נמשיך, מחמת רגישות הדברים שנכתוב - ולמען הסר מכשול וכל נחשול מאלו שרוצים לשאול או לשלול - וכדי למנוע מהם לכפור וליפול, לשם כך נכתוב את הקטע הבא:

   יתכן והדברים יראו תמוהים ולא הגיוניים, יתכן אף שהם יהוו סתירה לידיעות קודמות של אנשים מסוימים, אך אנו מצהירים מעל במה זו שהדברים שנכתוב הם בשם רבותינו מאירי עיננו, וכל מי שיש לו קושיות, אין לו שום רשות להרהר ולערער על הדברים - בטרם יעיין "היטב" במקורות (מורה נבוכים - ח"ג פ"י, בישעיהו מ"ה ז' במלבי"ם וברד"ק, בספר האמונות והדעות במאמר א), ומובטח לכל מי שיעיין "כהוגן" במקורות הללו, שבעזרת אל עליון, יפתח לו השכל וההיגיון, ויעמוד היטב על עומק הרעיון.

   ובכן, אומר הנביא (ישעיהו מ"ה ז'), יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה:

----------------------------------------------------------------

   "יצירה" - זה דבר שנוצר ומשתנה ויכול אף להעדר, כמו אור, חיים, כוח הראיה ועוד (מלבי"ם ישעיהו מ"ה ז').

   "בריאה" - זה דבר המושתת על "שינוי והעדר" של דבר, כמו החושך והמוות והעיוורון וכו' (מורה נבוכים ח"ג פ"י).

   פירוש: לאחר שדבר מסוים נעדר, "כתוצאה מההעדר" הזה - באה תחתיו מציאות אחרת.

   (גם בריאת העולם שנאמר בה בְּרֵאשִׁית "בָּרָא", בריאה זו היא תוצאה של "ההעדר" - הפינוי מקום והצמצום, ואכמ"ל).

   "עשיה" - זה עצם ניהול הדבר המשתנה באופניו השונים, כמו הפעלת מינון האור והניתוב בינו לחושך (מלבי"ם שם "בביאור המילים").

----------------------------------------------------------------

    על פי זה מבארים רבותינו את הפסוק כך:

   ה' יצר את האדם והשמים והארץ והאור וכל הדברים הטובים, אך הוא לא יצר מוצר כזה שנקרא "חושך"!!!

   פשוט ה' יצר את  "האור" בצורה כזו שהוא יכול להשתנות ולהתמעט - ואף להיעלם ולהעדר, ולאותו מצב שהאור נעדר - קוראים "חושך".

   הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ח"ג פ"י) מבאר שבורא עולם לא יוצר דברים רעים - וכל יצירותיו הם דברים טובים בלבד! אלא שהוא נתן לדברים הטובים אפשרות "להעדר", והעדר הטוב - הוא בעצם התגשמות הרע, החושך, המוות, העיוורון, הבצורת וכו', ובאמת הרע עצמו אינו "מוצר פיזי", אלא הוא בסך הכול כינוי "להעדר הטוב".

   הרמב"ם ממשיל את זה לאדם שגורם לחברו להיות עיוור. כיצד הוא עושה זאת? על ידי שהוא נוטל ממנו את האפשרות לראות. "העדר הראיה", זה מה שנקרא "עיוורון". במילים אחרות, אין תכונה כזו שנקראת "עיוורון", אלא יש מצב של "העדר ראייה".

   אותו דבר "הגשם". יש מציאות של "גשמי ברכה", ויש מצב של "בצורת". אלא "שגשמי ברכה" זה מוצר שה' ברא, מוצר שיורד מהשמים, ואילו "בצורת" זה לא מוצר שקיים פיזית, אלא זה כינוי למצב של "העדר גשם".

   כך החשבון בכל הדברים השליליים שבעולם. על ידי שלוקחים את הדבר הטוב, "אותו העדר" הוא בעצם הדבר השלילי.

   את החשבון הזה צריך להקיש לכל הדברים הטובים והרעים, וזהו ביאורו המדויק של הפסוק יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה. (כמבואר בהרחבה בספר האמונות והדעות מאמר א' בקטע "והדעת החמישית").

   כעת התבררו לנו שתי יסודות מתוקים ונפלאים, אשר באמצעותם נוכל בעזרת ה' להשתיק ולהפסיק את הגלות, ומי שיאמץ אותם אל ליבו, הרווח יהא כולו שלו.

   א) אין יצירה כזו שנקראת "חושך", משום שבורא עולם לא יוצר דברים רעים ושליליים (מורה הנבוכים ח"ג פ"י)!!!

   ב) בורא עולם יצר את האור בצורה כזו שהוא יוכל להשתנות ולהעלם, ולמצב שהאור נעלם - קוראים "חושך".

   ממילא הכל נפלא, אפשר כבר להתחיל לרקוד, אין יותר ממה לחשוש. מה כוונת המשורר והפייטן?

   אמת! העולם הזה קודר, הנתונים קשים, אנו בגלות נוראה, אנחנו נמצאים במעמקי החושך, אלא שלא שמנו לב לפרט אחד. והוא: אין בכלל מוצר כזה שנקרא "חושך"!!! כל החושך שאנו רואים, זו רק תוצאה של "העדר אור". אך ברגע שנדליק את האור, כאשר נגביר אותו, באותה שניה יעלם החושך לנצח.

   וכיצד באמת ניתן להדליק את האור? על ידי התחזקות בתורה ובמצוות, וכמו שנאמר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו' כ"ג).

   אם נתחזק במצוות (נֵר מִצְוָה) ונרבה בלימוד התורה (וְתוֹרָה אוֹר), אזי ברגע אחד יעצר החושך ויעלם, ונזכה לאושר רוחני וגשמי, ויתקיים בנו הפסוק: וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם - ממש כמו שהיה במצרים.

   אלא מה, עושה היצר לאדם את החשבון הבא: העולם כל כך גדול, יש בו מיליארדים של בני אדם, וכלפי כלל העולם ואנשיו - אתה כל כך פצפון ולא חשוב, ומי בכלל מסתכל עליך? ממילא למה לך להתקדם בתורה ובמצוות? מה שווה המאמץ הקטן שלך - מול כל הפשע והרשע שבעולם?

   יהודי יקר! זכור ואל תשכח שתי נתונים חשובים שראינו במכת חושך.

   א) בו בזמן שלמצרי היה חושך "נורא", באותו רגע ממש היה ליהודי אור "עצום", למרות ששניהם היו באותו חדר ובאותו מטר (חזקוני שמות י' כ"ג).

   ב) חכמנו לימדונו שבמכת חושך לא כל היהודים זכו לאור גדול, ובעצם היו יהודים שבאותו זמן נענשו ואף נכחדו (תרגום יהונתן שם).

   ושתי הידיעות הללו מגלות בפנינו מציאות "תלת פאזית" - משולשת ומוזרה, כאשר מצד אחד - למצרים היה חושך אימים, מצד שני - ליהודים היה אור גדול. מצד שלישי - יהודי שלא היה ראוי, באותו זמן סבל ונענש.

   ללמדך, שבשמים כל אחד מקבל "טיפול אישי" לפי התנהגותו ומדרגתו - ואין קשר כלל בין איש לרעהו. אצל בורא עולם אין דבר כזה "צירוף תיקים" ולא "צירוף אנשים", אלא כל אחד מקבל את מה שהוא מבשל, והבורא משלם גם על המאמץ הכי קטן שהאדם עושה עבורו!!!

   אם כן, אם בורא עולם מחשיב כל מעשה קטן שהאדם עושה, מה איכפת לנו בכלל מכל הָרֶשַׁע וְהָפֶּשַׁע שבעולם? מדוע לא נשקיע "אפילו מעט"? למה לא נתחזק בנר מצווה ותורה אור - ועל ידי כך נגרום לחשכת הגלות הפרטית שלנו - להיעלם?

   ולסיום, בל נשכח! החושך הנורא (של הגלות), זה בסך הכל תוצאה של העדר אור (רוחני). ובאמת אם נדליק ונגביר את האור הרוחני ונתחזק בעבודת ה', ואפילו מעט, אזי נצליח להאיר ולהמתיק ולהשתיק ולהפסיק את הגלות האישית והלאומית, ונקדם את המשיח עוד קצת.

   וכמו שבמצרים במעמקי הגלות הקשה - ולמרות 49 שערי הטומאה - היה "אור גדול" ליהודים, ממש כך גם היום בגלותנו הקשה, למרות כל הָרֶשַׁע והטומאה, ניתן להגיע למצב של וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם, אור רוחני וגשמי גדול מאוד.

   אתה לא מאמין?!