פרשתנו מתארת שלושה מבין ארבעת הבנים [הבן חכם יופיע רק ב"ואתחנן"]. תכונתו של הבן איננה בהכרח גזירה משמים. אמנם יש בה גורמים תורשתיים ["ישראל רחמנים הם"] וגם השפעות סביבתיות רבות, אך בעיקר בבחירתו החופשית של האדם, ומעל הכל: תפילה וסיעתא דשמיא! [תפא"י בפירושו למשנה האחרונה בקידושין מרחיב על היחס שבין המזל לכוח התפילה והעבודה].

אכן יש פגמים ומומים מולדים שאינם ברי שינוי, ואת חלקם ניתן לזהות באמצעות בדיקות דם כרומוזומליות [קריוטיפ] וכן בשיטות חדשות כגון הצ'יפ הגנטי –cgh.

בגיליון השבת שעברה העלנו שאלת נחיצותן של בדיקות גנטיות מהבחינה ההלכתית-אמונית. הגר"מ פיינשטיין, בהתייחסו לבדיקת נשאוּת טיי-זקס [אג"מ,אה"ע,ד,י] קבע עמדה הלכתית ולפיה כאשר קל לבדוק ולגלות מחלות והדבר מקובל ונעשה נורמטיבי בעולם הרחב: "מי שאינו בודק את עצמו –הריהו כסגירת העיניים". עוד הוסיף שיש לבדוק זאת בצנעה ולא בציבוריות יתרה, וכן בסמוך לגיל הנישואין. ומסתברת כוונתו: אף שבדרך כלל אסור לבריא לחפש מחלות ["תמים תהיה"] מ"מ אם יש בבדיקות תועלת למניעת בעיות עתידיות והדבר מקובל, יש לעשותן בזמן המתאים [לא לפני!] וללא פרסום ויצירת אווירה לוחצת בציבור. תשובתו של הגרמ"פ נכתבה בשנת תשל"ג. מאז עברו קרוב ל 40 שנה, והתחום התפתח עד מאד. נראה אפוא שבזמננו, הואיל והוכח שבדיקות גנטיות עשויות להועיל למניעת סבל וצער עתידי, יש לבצע בדיקות למחלות רצסיביות לפני הנישואין ["דור ישרים" ובהתאם למוצא העדתי] או אף למחלות דומיננטיות אחרי הנישואין במידת הצורך ולפי המקרה. אולם כל זאת ללא פרהסיה, ובתנאי שאין צד של נזק או תסבוכת שעלולים להיווצר בעקבות ביצוע הבדיקות כדי שלא יצא שכרו בהפסדו. לכן יש לנהוג בעניין זה בזהירות ובהתייעצות עם מורה הוראה.