העולם בעידן המודרני סוגד לקִדמה. הוא מטפח תפיסה שכל מה שטופח ונבנה בעבר הוא מיושן ולא רלוונטי. התקדמות, על-פי השקפה זו, משמעותה מחיקת העבר ובריאת עולם חדש, וכל המרבה בניתוץ ערכי האתמול – הרי זה משובח.

יוצריה של השקפת עולם זו שוכחים שהחשבון יוגש להם מהר מאוד. הלוא בעוד שנים אחדות בלבד יהיו הם עצמם שייכים לעולם האתמול, והדור הצעיר יראה אותם בלתי-רלוונטיים לעולם העכשווי. כי זו כל התורה כולה – לבוז להישגי העבר ולהתהלך בתחושה שהאור הגדול נתגלה רק לנו, כאן ועכשיו.

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, מפנה את מבטינו אל עולם הצומח, ומאפשר לנו לראות מהי התקדמות אמיתית. אכן, אין לדרוך במקום. צריך תמיד להתקדם, לצמוח, לשגשג. אבל צמיחה אמיתית אין משמעותה גדיעת הגזע, אלא הצמחת ענפים חדשים, עלים חדשים ופירות חדשים מתוך אותו גזע עצמו. העץ אינו משנה את מהותו ואת תכונותיו הבסיסיות, אלא מפתח ומרחיב אותן, וזו תפארתו האמיתית. גדיעת האילן אינה התקדמות ואינה התפתחות - קיצוץ בנטיעות הוא הרס וחורבן, לא פריחה וצמיחה.

נביא משל למה הדבר דומה:

על ענף עץ אחד גדלו ביחד שני עלים זה לצד זה. מבחינת תפיסת עולם הם היו שונים בתכלית, האחד תמיד שמח להישען על הענף שלהם ואילו השני הרגיש כבול, 'תקוע' ושהוא מרצה מאסר עולם...

יום אחד עבר בקרבתם ילד שהתפעל מהעלים הירוקים והוא קטף את העלה ששיחר לחופש. הוא שיחק והשתעשע מעט עם העלה ולבסוף הניח אותו והלך לדרכו.

הרוח העיפה את העלה והוא שש ושמח, הוא אף דאג להראות לחברו ה'תקוע' בענף הכיצד הוא חופשי ומאושר בעוד הוא יישאר על העץ עוד ימים רבים.

לאחר שהעלה שיחק ונהנה, הוא חש תחושה שלא הרגיש מעולם – העלה הרגיש שהוא צמא. אותה הרוח ששיחק בה אך לפני זמן מה ייבשה אותו כליל. הוא הרגיש שכל גופו משנה את הצבע מירוק עסיסי ויפה, לצהוב ומכוער. לפני רגעיו האחרונים הוא הביט בחברו הירוק ואמר בשארית כוחותיו: "איזו טעות עשיתי"...

והנמשל ברור:

התורה ומסורת אבותינו היא עץ החיים שלנו. בכוחה להאיר את דרכנו בכל התקופות ובכל המקומות, לצמוח ולפרוח ולהניב פרי הילולים. אדם שמנתק עצמו מכך ומבקש להרגיש "חופשי" - סופו של דבר שהוא קמל. לנו הזכות להיות שותפים לצמיחה וללבלוב האלה, וזאת על-ידי התחברות למסורת אבותינו והעיסוק בתורה מתוך נאמנות לעקרונותיה.

הרב מנחם ברוד, מתוך האתר: "חב"ד-שיחת השבוע" - http://www.chabad.org.il/

מתוך האתר: "דבר תורה" - www.dvar-tora.co.il