"ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם. ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם. וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם. ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות" (בראשית מה,כה-כח). שאל אותי קרוב משפ': איך יכול להיות שיעקב לא שמע שיוסף חי במצרים, הרי במצרים לכאורה ידעו שיוסף הוא עברי, כמו שאמרו חז"ל: 'א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בשעה שאמר לו פרעה ליוסף (בראשית מא, מד) "ובלעדיך לא ירים איש את ידו" וגו', אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?' וכו' (סוטה לו,ב) אז איך זה לא התפרסם ונודע ליעקב ולאחים? וענה שזהו עניינו של זמן המיועד לעניין מסויים, כמו שנאמר "ויהי מקץ שנתים ימים" (בראשית מא,א) שיש עניין של הזמן שבו הגיע הזמן לדבר הזה (שיעלה יוסף לגדולה), כך גם לא הגיע הזמן עדיין שידעו האחים עד שהתוודע להם. לכאורה זה עדיין לא עונה, שנכון שוודאי שלכל דבר יש הכוונה ע"י מעלה, אבל על דרך הפשט איך זה קרה אם כולם ידעו?- לכן ניראה שבמצרים היתה הפרדה ברורה בין המלכות לבין העם, ולכן אע"פ שאיצטגניני פרעה ידעו, שאר העם לא ידע. ובפרט בדבר כזה, של ביזיון כביכול ליוסף, לא היה נגלה לעם. שגם היותו עבד זה בזיון, וגם היותו עברי זה בזיון מבחינתם, כמו שנאמר "וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים" (מג,לב) 'דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים ואונקלוס נתן טעם לדבר' (רש"י) [אמנם מתרגום אונקלוס שמסביר שזה מטעם שהעברים אוכלים את הצאן שהמצרים עובדים לו (כע"ז) אפשר שדווקא באכילת הצאן זה תועבה להם לאכול יחד. אולם בפשטות מעצם זה שהעברים אוכלים צאן זה עצמו תועבה למצרים לאכול איתם אפילו לחם, כפשט העניין] הרי שהמצרים רואים בצורה רעה את העברים, שלכן זה תועבה להם לאכול יחד, ומימלא לכן זה כביזיון ליוסף שידעו שהוא עברי, ולכן הסתירו זאת מעיני הציבור. ויותר מזה, ניראה שאף היועצים לפרעה לא ידעו שהוא עברי, שהרי הם אומרים 'עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?' ולא העירו על היותו עברי, כך שמשמע שלא ידעו זאת (אם כי אפשר שיותר הפריע להם היותו עבד מאשר היותו עברי). ואולי אפילו אם ידעו, ציווה פרעה שלא לדבר על זה יותר, ומימלא לא דיברו על זה. וטעמו היה כדי שלא יתבזה, כיון שלא ידע עברית, כמו שמספרת הגמ': '… ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה. אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר. א"ל: אגמרי. אגמריה, ולא גמר. אמר ליה: אישתבע לי דלא מגלית. אישתבע לו' וכו' (סוטה שם) הרי שפרעה חשש שידעו שלא יודע את השפה של יוסף, ולכן הגיוני שמנע מפרסום ודיבור על היות יוסף עברי, שבכך יכול להתגלגל שידעו שאינו יודע את שפת העברים. עוד אפשר, שאמנם נודע שהוא עברי, אולם לאבות היו המון גרים, כמו שאומרים חז"ל: '"וישב יעקב" וגו', אברהם גייר גיורים, הה"ד: (בראשית יב) "ויקח אברם את שרי אשתו”. אמר רבי אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא: אם מתכנסין כל באי העולם, לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין, ואת אומר "ואת הנפש אשר עשו בחרן”?! אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם... יעקב גייר גיורים, דכתיב: "ויאמר יעקב אל ביתו" וגו' "ויתנו אל יעקב" וגו'. ביצחק לא שמענו והיכן שמענו? רבי יצחק ותאני לה משום רבי הושעיא רבה, בשם ר' יהודה בר סימון: כאן כתיב: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו”. מאי מגורי אביו? מגיורי אביו' (ב”ר פד,ד). מימלא כיון שהיו הרבה עבריים, גם אם שמעו שעברי אחד עלה לגדולה, לא חשבו לרגע שזה יוסף, כיון שנילקח כעבד (ויעקב חשב שמת). עוד אפשר, ע”פ הסברו של מרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א ('תורת המקרא' “מקץ”) שיוסף בכוונה לא שלח לאביו אות חיים, כדי שלא יצטרך יעקב להרוג את השבטים מדין "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבנ”י.. ומת הגנב ההוא” (ראה שם שמוסבר היטב). מימלא אולי לכן גם יוסף ציווה שלא יפרסמו היותו עברי, כדי שלא יוודע לאביו, ולכן זה לא נודע ברבים. עוד אפשר, שהאחים שיתפו את הקב”ה בנדר שלא לפרסם: 'אמרו: נשים חרם בינינו שאין אחד ממנו מגיד הדבר ליעקב אבינו, אמרו ביניהם: ראובן אין כאן, בנימין אין כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, ואנו תשעה. אם כן היאך נעשו? שתפו המקום עמהם, והיו עשרה, וחרמו ביניהם שלא יגיד שום אחד מהם סוד זה ליעקב.. וירדו אחי יוסף לשבר אוכל במצרים, ומצאו את יוסף שהוא חי, והתירו את החרם, ושמע יעקב על יוסף שהוא חי, וחיתה רוחו של יעקב שנאמר "ותחי רוח יעקב אביהם"' (פרקי דר"א. לח). מימלא כיון שה' היה עמם בחרם, והרי כל דבר מתגלגל בעולם ע"פ רצון ה', לכן ה' מנע מלהתפרסם (זה דחוק).