פרשת השבוע מקץ
פרשת מקץ | יש קץ לתענוגות עולם הזה...
הנה כתוב בתהלים (תהלים צ-י. נ.ב אשר הכניס רבינו נחמן מברסלב לתיקון הכללי)
ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ורהבם עמל ואון, כי גז חיש ונעופה, מי יודע עז אפך. וכתיב (שם ט) כי כל ימינו פנו בעברתך, כילינו שנינו כמו הגה.
ודבר זה קיים בכמה אנפין ואופנים, יש שהתרחקו מהתורה והמצוות לגמרי רח"ל, וחיים כגוים והם החילונים והמסורתיים למיניהם, והרפורמים וחבריהם למיניהם, המאבדים את הזהות היהודית שלהם וזרעם לדורי דורות.., (ובועטים בה ויש שגם רודפים את אחיהם התמימים שעוד אוחזים ביהדותם) ונבלעים ונטמעים לצערינו וכאב ליבנו בין הגויים.
ויש יהודים כשרים השומרים תורה ומצוות (ואפילו מדקדקים על קלה כבחמורה), ואעפ"כ עיקרם, וראשם ורובם בעניני הבלי העולם הזה פרנסה וחדשות, ופוליטיקה, אוכל טעים, תענוגים ותענוגות, נהנתנות וכל הבלי העולם הזה, ולנשמותיהם ולנצח עוסקים פה ושם, ועושים את העיקר שבעיקרים [שעות התמדה בלימוד התורה ועסק המצוות] – טפל שבטפל, והטפל שבטפל עושים עיקר שבעיקר.
ואף שמדי פעם יש להם איזה הרהור תשובה ואיזה רצון כל שהוא, להתחיל מחדש להתנהג מעכשיו כיהודי כשר באמת, ולעשות רצון ה' באמת, כמו שקיבלנו מצדיקי הדורות עד משה רבינו ע"ה, [לנצל את הזמן]..,
מכל מקום מכל מיני טעויות בהשקפה ומריחוקם מהדרכת הצדיקי אמת, מחשבתם הטובה מתנדפת מהר מאד מאד, ולא נשאר ממנה זכר [וזה לשון עולם - על שם ההעלמה שגורם ומשכיח את התכלית מהאדם]. וככה ממשיכים לחיות כבהמות נדמו, עד סוף שארית ימיהם, לדאבון לב, ואכן על זה ידוו וידאבו כל הדווים והדאבונות, כל ראש לחולי וכל לבב, דוי.
וזה בחינת פרשת השבוע = "ויהי מקץ שנתיים ימים", דהיינו שאדם בסופו של דבר לא חי לנצח בעולם הזה, והזמן רץ מהר מאד כידוע, ויתכן שיגיע לקץ וסוף ימיו ושנותיו, על סף פטירתו בבחינת בר מינן ע"ה, והוא אעפ"כ אותה בהמה, נוהג כמנהג הבהמות, אוכל ושותה וחושב עדייןן על נהנתנות משאירית הפליטה הנשארת לו,
ומתעניין בחדשות ופוליטיקה ושטויות, ולא חושב על סופו ואחריתו הקרב ממש ממש, וחולם את חייו, כחלומות באספמיא,
וזה "ופרעה חולם", פרעה – היינו פר ובהמה, ע"ה על סף המות והפטירה, והוא בשלו בהמה וחולם עדיין, ועדיין לא התעורר בתשובה ועדיין אייפונו בידו. (לשון 'אייפון' כן, כן).
ובאמת לא כן המידה, וכי להיות בהמה יצרנו בוראנו עם נשמה מן העליונים, וכי לשרוד חיינו בחלומות ודמיונות שוא ומדוחים באנו לעוה"ז החולף. וכי לא נצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשינו ומחשבותינו?!
והאמת היא שאין שום ייאוש בעולם כלל, וכמו שלימד לדורות עולם רבינו הקדוש ז"ל רבי נחמן מברסלב, אין זו מליצה לעידוד גרידא, אלא גם מציאות בבריאה.
והבא לטהר מסייעין אותו (שבת קד.), וכל אדם יכול וחייב לעשות מהפיכה בחייו,
ולהתקרב בכל לבו ומאודו להשי"ת לתורתו הקדושה, ולצדיקי אמת, אשר ההדרכה וההשקפה הטהורה אצלם, ודרכם יש לנו תקוה לזכות לחיי נצח כרצון ה'.
והכל לפי העניין, וגם בזה צריך יישוב הדעת שלא יעשה דברים הפוכים.
ויהי רצון שנזכה להתקרב תמיד להשי"ת וצדיקי אמת עוד ועוד.
