בקריאת שמע אנו אומרים: “שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (דבריו ו,ד) והכוונה: 'ה' שהוא אלקינו עתה ולא אלקי האומות ע"א הוא עתיד להיות ה' אחד, שנא' (צפניה ג) "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'" ונאמר (זכריה יד) "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"' (רש"י). 'תניא, סומכוס אומר: כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. אמר רב אחא בר יעקב: ובדלי"ת. אמר רב אשי: ובלבד שלא יחטוף בחי"ת. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' חייא בר אבא חזייה דהוה מאריך טובא. א"ל: כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת' (ברכות יג,ב). הרי שה-ח' מרמזת על מעלה ומטה, שזהו כנגד ז' רקיעים וארץ, וה-ד מרמז על ארבע רוחות העולם. וכיון שממליך את ה' בכל אז זה מאריך ימיו, כיון שלשם כך בא אדם לעולם, לקדש שם ה' בעולם, לתיקון העולם, כמו שיהיה לעתיד. וניראה שיש שבעה רקיעים כעין שבוע הבריאה, שאנו צריכים לתקן לקדש את העולם קדושה כשמים. ויותר מזה, כיון שהתיקון בעולם הוא לארבע רוחות שמים, שזהו תיקון לכל הצדדים הקיימים, אז כיון שאנו בעשייתנו בכך מקדשים את העולם אז ה' עוזרנו כנגד מעשינו: 'תנו רבנן (ויקרא יא, מד) "והתקדשתם והייתם קדושים", אדם מקדש עצמו מעט, מקדשין אותו הרבה. מלמטה מקדשין אותו מלמעלה. בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא' (יומא לט,א). לכן במעט שאנו עושים בעולם, ה' מגביר כנגדנו, ולכן נחשב לנו העשיה בעולם כאילו בארבע, כנגד הרוחות, וה' עושה כנגדנו בארבע (ואצלנו זה המעט, כי עשינו רק בעולם [1] רק שנחשב כארבע בשל ארבע רוחות העולם, שה' מחשיב לנו תוספת של שלוש, שמוסיף כעין לנו מצידו, ובנוסף גם ארבע נוספים כנגד מה שנחשב לנו). ולכן זה יוצא ח'- 7 רקיעים והארץ, ותחילתו הוא מה-ד', הארבע רוחות העולם. והנה בתפילין הם כנגד תיקון העולם, שלכן עליהם נקרא ששם ה' עלינו (ומשפיע כנגד הגוים כמתקן את העולם, שמשפיע עליו), ולכן ה' משתבח בתפילין שלו על ישראל, כי אנו מקדשים שמו בעולם ע”י התורה שמתקנים את העולם ומגלים שמו, וזה קשור לק"ש: 'א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר (ישעיהו סב, ח) :נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו". "בימינו" זו תורה, שנאמר (דברים לג, ב) "מימינו אש דת למו". "ובזרוע עוזו" אלו תפילין, שנאמר (תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן". ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא, ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? א"ל (דברי הימים א יז, כא) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל? אין, דכתיב (דברים כו, יז) "את ה' האמרת היום" וכתיב "וה' האמירך היום". אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דברים ו, ד) "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"' (ברכות ו,א). לכן ניראה שבתפילין של ראש יש ש', כנגד שם ה' שקבע את המציאות הקיימת שבעולם (שד-י: 'והיינו דאמר ר"ל: מאי דכתיב (בראשית לה, יא) "אני א-ל שד-י"? אני הוא שאמרתי לעולם די. אמר ר"ל: בשעה שברא הקב"ה את הים היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב"ה ויבשו, שנאמר (נחום א, ד) "גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב"'. חגיגה יב,א) שאנו משיכים לתקנו ע"י קידושנו. ולכן בו יש ש' עם 4 ומצד שני ש' עם 3, שניראה שרומז על שה' משלים לנו עוד 3 שיחשב כ-4 ומוסיף 4. וכן כנגד 4 שה' עושה כנגדנו, ואצלנו יש 3 האבות שדרכם אנו שייכים לתיקון העולם, שהאבות הם הניבחרים, ולכן דרכם אנו שייכים לתיקון העולם, וכן קל לנו לתקן דרך כוחם שעשו בתיקון העולם. ויחד יוצא 7 כנגד העולם שניברא בשבעה ימים, שאנו מתקנים את כולו, וכן שבעה רקיעים נחשבים למושלמים ע"י שאנו כאן מתקנים את העולם. וניראה כמו כן, שבאבעת המינים נאמר: 'ד"א, "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" הה"ד (תהלים קב, יח): "פנה אל תפלת הערער וגו'" שנצחו ישראל בדין ונמחלו עונותיהם, והן אומרין נצחו ישראל שנאמר (ש"א טו, כט) "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם". הוא שדוד אומר לישראל אם קיימתם מצות לולב שנקרא נעים שנאמר "נעימות בימינך נצח" הרי אתה מבושר שנצחת לאומות העולם, שנאמר "וגם נצח ישראל" לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם "ולקחתם לכם"' (ויקרא רבה ל,ג). שמדוע בארבעת המינים מוכח שניצחנו בדין ונימחלו עוונותינו?- אלא שבהם אנו מכריזים על היותנו עבדי ה' הבאים לתקן את העולם, ומה שח"ו חטאנו אין זה כי אם חיצוני לנו, ולכן שלא ידבק בנו, ומימלא לא יהיה מקום לאומות להרע לנו (בשל חטאינו). וזהו כמו: 'ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך. ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות. יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם' (ברכות יז,א). וזהו מרומז בארבעת המינים, שהם ארבעה מינים, שזה 4, וכן מאוגדים יחד (מתוכם) שלושה מינים, שזהו 3. שזה מרמז על תיקון העולם כולו וקידוש שם ה' בכל, כמו שאמרנו. ולכן גם יש סה"כ 7 יחידות (אתרוג, לולב , 3 הדסים ו-2 ערבות) כנגד העולם שניברא בשבוע, וכנגד 7 הרקיעים, שאנו מאחדים את ה' בכל. ולכן אנו קשורים לה' ולא ח"ו לרשעה, ולכן מראה את נצחוננו בדין, שאנו קדושים לגמרי. וניראה שלכן יש גם בחגי תשרי 4 יו"ט (ר"ה, יוה"כ, יו"ט ראשון של סוכות ושמ"ע) כנגד 4 (וזה בתשרי שהוא זמן של מחשבת בריאת העולם, שהוא רוחני, ולכן כנגד 4 שה' עושה כנגדנו ברקיעים) ובניסן יש 3 יו"ט (יו"ט ראשון של פסח, יו"ט אחרון ושבועות) כנגד 3 (ובניסן הוא הבריאה בפועל ולכן כנגד מה שמחשיב כמעשינו). וכן בפסח יש 3 מצוות (פסח מצה ומרור) ובסוכות 4 מצוות (4 המינים), וסוכות הוא כנגד הלעתיד לבא ופסח על לשעבר (ראה ב'מועדי ישראל' 'התעלמות הנביאים הראשונים מחג הסוכות' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א) ולכן בפסח זה 3 כנגד האבות שהיו בעבר (שמכוחם אנו ממשיכים, וכך גם במעשינו נחשב כתוספת של 3 לקדושה [וכן 3 כמו חזקה, שמעשינו נחשב כמעשה חזק שמתווסף למעשינו כעין 3, כנגד רוחות העולם ולא רק האחד המקומי]) ואילו בסוכות זה 4 כנגד ליתיד שאז הכל יתוקן, שיהיה הכל כשמים טהורים וקדושים. והנה אולי בזה יובן: '"שלשה המה נפלאו ממני" ג' המה פסח מצה ומרור, "וארבעה לא ידעתים" אלו ד' מינים שבלולב' (ויקרא רבה ל,טו), שאולי בא לרמוז בזה (מעבר לפשט המדרש שם) על 3 המצוות של פסח וארבעת המינים, ששלמה היה מתקשה כיצד להשלים את עניינם, שזהו תיקון העולם (כמו שאמרנו) שהתקשה כיצד אפשר לתקן את כל העולם ולהגיע בכך לתיקון של העתיד, בגאולה. איך אפשר לעשות זאת בצורה מהירה, בתור מלך מבית דוד הקשור למשיח בן דוד שמביא את הגאולה.