ליקוט מביאור יש"ר (יצחק שמואל רג'יו) לפרשת כי תבא
ליקוט מביאור יש"ר (יצחק שמואל רג'יו) לפרשת כי תבא
כו,ה: וענית ואמרת: מהו 'וענית'? יש"ר: "כל ענייה היא הרמת קול כעין שיר. והונח על המשוררים במקהלות העונים אלו לקראת אלו, ומשם הושאל על כל הרמת קול בשיר". מעכשיו – עונים בשיר.
כו,ה: ארמי אובד אבי וירד מצרימה: מיהו הארמי והאם זהו לבן? יש"ר: "אילו היה 'ארמי' על לבן היה כתוב מאביד או מאבד, ועוד מה טעם לומר לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה, ולבן לא סבב לרדת למצרים, לכן ייראה שהכתוב מדבר באברהם ויעקב אבות האומה, ומלת 'ארמי' הוא תואר לכל אחד מהם בעבור היותם גרים בארץ ארם". פשט נאה ומתקבל.
כו,יז: את ה' האמרת: מהו 'האמרת'? יש"ר: "לשון אמירה כפשוטו, ובבניין הפעיל עניינו, ושיעור הכתוב כך הוא: על ידי שנכנסת עם ה' אלוהיך בברית במעמד הר סיני, גרמת וסבבת מאמר ה' ורצונו שיהיה לך לאלוהים ואתה תלך בדרכיו". יש לנו אפשרות הנעה לפעולה גם על ה', שנגרום לו לומר שהוא יהיה לנו לאלוהים. מעניין מאד.
כז,ט: היום הזה נהיית לעם: והרי כבר נהיו לעם מיום מתן תורה? יש"ר: "אבל עדיין לא שמעו כל המצוות, ועתה שהשלים לבארם אמר 'היום הזה' נשלם כריתת הברית, ומעתה אינו חסר כי אם שתשמור חוקיו". למדנו שאין עם נקרא עם בלי כפיפות מעשית לה', כלומר שמירת מצוותיו.
כז,טו: ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ... מעשה ידי חרש: האם גם מעשה החרש המפסל אסורים? יש"ר: "גם העשייה בסתר אסורה, אולי יאבד ממנו וימצאנו אחר ויגרום זה שיעלה זיכרון האלילים והעבודה המשוקצת אליהם על רוחו ועל לבבו ויטעה בו". כל מעשה, ולו התמים או לצורך פרנסה בלבד, עלול להוות גורם לעבירה של אחר, לכן צריך להיזהר במלאכה של דבר אסור.
כז,טו: ארור האיש ... ושם בסתר: במה שונה עבירה הנעשית בגלוי מזו הנעשית בסתר? יש"ר: "כל הארורים שנים עשר, כנגד שנים עשר שבטים, וכולם עבירות שרגילים להיות בסתר ... חוץ משניים שרגילים להיות פעמים בגלוי ופעמים בסתר, והן עבודה זרה ומכה רעהו, ולכן פירש בשניהם 'בסתר', שעל העבירות בגלוי לא באו לקלל כי בית דין יענישוהו על הגלויות ... רוצה לומר, הוא (ה') יקח נקמה מן הנסתרות שהרי נתקללו בשם ה'". למדנו שבין ה'ארורים' נכללו רק עונשים בידי שמים. מעניין.
כט,ח: ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו: מהו לשון 'תשכילו'? יש"ר: "לשון השכלה הונח בכתבי הקודש על השגת הדברים שהם חוץ מגבול בינת האדם ודעתו, ויילאה האדם מהתבונן בם, אז ישכיל עליהם בשכלו הטוב, כגון ההשגה באמיתת ה' היא נשגבה מבינת כל אדם ... וזהו 'למען תשכילו', שתזכו למצוא בכוח השכל נמצאות נאותות אל התכלית שתרצו להשיג, וההשכלה תהיה בכל אשר תעשון". למדנו שהשכלה היא לא רק עניין של התמדה בלימוד, אלא מאמץ להתבונן בשכל אדם וניסיון להשיג דברים שהם חוץ מגבול בינתו. ניסיון לדעת = השכלה. מעניין.
שבת שלום, שבת שיר לה', שנהיה עמו, נעשה רק מצוות ובגלוי ונשכיל להבינו. אורן, בן וכו'.