ליקוט מביאור יש"ר (יצחק שמואל רג'יו) לתורה – פרשת שופטים

יז,ח-ט: כי יפלא ממך ... והגידו לך: ואולי השאלה שיש לך תהיה מופלאה גם מן הכהנים והלויים? יש"ר: "אל תחשוב שגם בעיניהם יפלא מה שנפלא ממך, כי הם בלי ספק יגידו ויבארו לך את דבר המשפט, והתורה הבטיחה שכל סתום יהיה לפניהם מבואר, כי תהיה השכינה עמהם ... ורוח ה' מרחפת על משרתי קדשו ולא יעזוב חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול". ה' יגרום לך שיגידו לך, ויגידו נכון לפי רוח ה'. מעניין.

יז,טו: שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו: מדוע ה' צריך לבחור מלך, ולא לאפשר לעם לבחור אותו? יש"ר: "לפי שהמלך צריך להיות איש מבין בדרכי ה' ובעל נפש יקרה בכוחותיה לילך בדרכים אלו, ואין מבין תעלומות לב זולתי ה'". נבין מכאן שאפילו האדם עצמו אינו מבין בתעלומות לבו, שהרי ה' מפתיע וממנה אנשים למלך שלא חשבו על זה כלל (שאול, דוד ועוד).

יז,כ: לבלתי רום לבבו מאחיו: מדוע 'מאחיו' דווקא, ולא סתם 'לבלתי רום לבבו'? יש"ר: "לא די שלא יתגאה ולא יגביה ערכו יותר ממה שהוא באמת, אבל נוסף על זה יקטין ערכו ממה שהוא ...יהיה לבו שווה ברום עם לב הקטן שבישראל, וזהו 'מאחיו', שבכללם גם דלת עם הארץ, וזוהי באמת מדת הענווה הגדולה". למדנו מהי ענווה אמתית, שהיא יחסית לקטן שבסביבתך הטבעית.

יח,א: לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל: מה ההבדל בין 'חלק' ל'נחלה'? יש"ר: "חלק – בבזה ... ונחלה – בארץ".

יח,ד: ראשית דגנך ... תתן לו: האם 'ראשית' היא מהדגן הראשון? יש"ר: "המובחר שבדבר ייקרא 'ראשית', כמו בשמים ראש". הכוונה לתת מהטוב, לאו דווקא מהראשון שבא ליד.

יח,ח: לבד ממכריו על האבות: מה הלוי מוכר? יש"ר: "מלבד מה שיוכל למכור כל תבואות ביתו, מאבותיו שבעירו". פשוט וחלק. יש ללוי גם עסק פרטי משלו, ועבודתו במקדש אינה גורעת מעסקיו, אלא מוסיפה עליהם.

יח,טו: נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך: מי יכול להיות נביא? יש"ר: "לא תבוא הנבואה, לא במלאכה ולא בתחבולה והשתדלות, כי אם את אשר יבחר בו (ה') יקריב אליו ויקימהו לנביא, ופתאום יקרא אליו לאמר, קום לך והנבא אל עמי ישראל, וזהו 'יקים לך'". נבואה אינה באה בלימוד והכנה, אלא בהקמה פתאומית של ה'. מעניין.

כ,ה: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו: מדוע יש לשחרר מהמלחמה את אלה שלא חנכו בית חדש, לא חללו את הכרם ולא לקחו את האשה המאורשה, הרי אם ימות במלחמה לא יהיה לו יותר צער על שלושה דברים אלה? יש"ר: "כדי שלא ירך לבב הנשארים בראותם שימות האדם ממלחמה קודם שהשיג מבוקשו ויבכו עליו על שמת בחצי ימיו ... ובחמלתם יתרשלו מלצאת במלחמה פן כמקרהו יקרה גם להם". הבעייה אינה באיש הירא אלא בלוחמים. מעניין.

כא,ד: והורידו זקני העיר ... אל נחל איתן: מהו 'נחל איתן'? יש"ר: "נחל – ככר, ואמר שהבקעה (הככר, המקום) ההיא תהיה איתן, כלומר קרקע בתולה העומדת בכוחותיה שניתנו לה מששת ימי בראשית, כי על זה יורה שורש 'איתן' ... כי לפי שלא נעשית בה מלאכה מעולם – לכן נקראת איתן". למדנו שאיתנות באה מאת ה', מששת ימי בראשית, ולא דווקא מאימונים ומאמץ יתר.