פרשת השבוע - שופטים
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלקיךָ" (דברים יח, יג)
"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' (תְּהִלִּים קי"ט). דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי...".
(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, א)
בראש כמעט כל תורה בליקוטי מוהר"ן יש פסוק, במקרים רבים מספר תהלים. הפסוק שרבי נחמן בחר לפתוח את תורה א', ובעצם את כל הספר ליקוטי מוהר"ן, הוא הפסוק (תהלים קי"ט, א): "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' ", שעוסק בנושא התמימות.
כבר במילה הראשונה, "אַשְׁרֵי", אפשר לזהות קריאת כיוון, מקום שאליו רבי נחמן רוצה לקחת אותנו וללמדנו שהאושר האמיתי נמצא דווקא בתמימות - "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ", וכפי שגם כתב במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, יב): "וְעִקָּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵך בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ... וַאֲזַי בְּוַדַּאי לא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם".
רבי נחמן טוען - רק כאשר האדם ישיל מעליו את הרצון לכבוד עצמי ויוותר על מלכותו ויתנהג בענווה ובתמימות, הוא יקבל את הזכות לחזות בכבוד הא-לוהי, הוא אותו כבוד נסתר אשר חבוי בעמקי הבריאה.
על הפסוק (ירמיה כג, כד): "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה' ", דרש רבי נחמן:
"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ - כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ" (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', ריט).
"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים" - כאשר האדם מסתיר את מעשיו ומתנהג בענווה ושפלות, דהיינו "מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ", ולא מופיע בכל גאון עוזו, "אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ" - ובכך זוכה הוא לגילוי ולקשר עם הקב"ה.
"אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ..." - על כך אמרו חז"ל (מסכת סוטה ה, א): "אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא: כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם".
את הפסוק (דברים יח, יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלקיךָ" – רבי נחמן פירש: תבין שאתה לא מבין.
הרב דן האוזר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home
הרב דב זינגר, מתוך האתר: "ישיבת מקור חיים" - http://makor-c.org/default.asp?lang=he