מה ההבדל בין תפילה קצרה למתפלל בדרך למתפלל בדרך סכנה?

האם יש הבדל בין תפילה קצרה שמתפלל אדם בדרך רגילה לבין אדם המתפלל בדרך סכנה?  האם תפילת הביננו ותפילה קצרה הם אותם תפילות? האם צריך לחזור ולהתפלל בבית תפילת שמונה עשרה שחוזרים?

נכתב ע"י יונתן שטנצל אב תשע"ו.

הגמרא במסכת ברכות דף ג. מביאה ברייתא של מפגש מרתק בין אליהו הנביא שהגיע לשמור על פתחו של חורבה בו נכנס  רבי יוסי להתפלל ומסקנת ההלכה של רבי יוסי במפגש המפתיע  עם אליהו הנביא הייתה שהמתפלל בדרך צריך להתפלל תפילה קצרה. וזהו לשון הגמרא:

"תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח, (והמתין לי) עד שסיימתי תפילתי. .

לאחר שסיימתי תפילתי, אמר לי: "שלום עליך, רבי", ואמרתי לו: "שלום עליך, רבי ומורי". ואמר לי: "בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו?" אמרתי לו: "להתפלל". ואמר לי: "היה לך להתפלל בדרך". ואמרתי לו: "מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים". ואמר לי: "היה לך להתפלל תפילה קצרה".

באותה שעה למדתי ממנו שלושה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה; ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך, מתפלל תפילה קצרה".

מצד שני, המשנה במסכת ברכות פרק רביעי משנה ד  קובעת על פי שיטת  רבי יהושע שדווקא אדם הנמצא בסכנה בדרך מתפלל תפילה קצרה ולכאורה לא כל מי שמהלך בדרך מתפלל תפילה קצרה  וזהו לשון המשנה: "רבי יהושע אומר, המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה. אומר: הושע השם את עמך, את שארית ישראל. בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפילה".

וכן הגמ' בברכות כט: מביאה נוסח נוסף לתפילה:

"ת"ר המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה ואיזה היא תפלה קצרה.

·        ר' אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י שומע תפלה

·        ר' יהושע אומר שמע שוועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה

·        רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה

·        אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה.

·        אמר רב הונא הלכה כאחרים

·        אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא

·       אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה

האם רבי יוסי שהיה תנא כמה דורות אחרי רבי יהושע חולק עליו וסובר שגם המתפלל בדרך ואינו נמצא בסכנה מתפלל תפילה קצרה,   או שרבי יוסי  סובר כי תפילה קצרה של המתפלל במקום סכנה ותפילה  קצרה של אדם הנמצא בדרך ללא סכנה הם תפילות שונות.

מדברי רש"י ותוס'  בברכות ג.  משמע כי מדובר בתפילות שונות ורבי יוסי סובר כי תפילה קצרה בדרך ללא סכנה היא תפילת הביננו ותפילה קצרה במקום סכנה היא תפילה אחרת  וזה לשונו: "תפילה קצרה [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר".  ותפילת הביננו הוא 3 הברכות הראשונות ואז מוסיפים תפילת הביננו ו 3 הברכות האחרונות כמו שהגמרא  מסבירה א"ת מהות תפילת הביננו בברכות דף ל. גם תוס בדף ג. מקשה ומגיע למסקנה כי מדובר בתפילת הביננו: "ונראה לי כפ"ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו". וכן כותב תוס' בברכות ל. וזה לשונו: "וי"ל דהכי קא בעי מאי בינייהו כל א' במקומו תפלה קצרה במקום סכנה והביננו שלא במקום סכנה:"

וההבדל בין תפילת הביננו לתפילה קצרה של סכנה. שתפילת הביננו לא צריכים לחזור ולהתפלל שמגיעים הביתה. אבל תפילה קצרה של מקום סכנה צריכים לחזור ולהתפלל תפילת שמונה עשרה שמגיעים לבית.

האם רבי יהושע יסכים לדברי רבי יוסי שמתפללים אף בדרך ללא סכנה תפילת הביננו?  ושאלתי את אחי רבי ישראל מרדכי  שליטא, והוא אמר לי שהרי רבי יוסי הסיק מסקנתו ההלכתית ממפגשו עם אליהו הנביא שהוא מלאך. והרי ידוע הויכוח הידוע של רבי יהושע עם רבי אליעזר בן הורקנוס שיצאה בת קול וקבעה שההלכה כמו רבי אליעזר ולמרות כך אמר :"לא בשמיים היא" וזהו לשון הגמרא. בבא מציעא נט: :"השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו

אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה

אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב.

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם

אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו

הטו כותלי בית המדרש ליפול

גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר  ועדיין מטין ועומדין

 חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאת בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר  שהלכה כמותו בכל מקום

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום"

ורבי יהושע לא סובר שניתן לקבל הלכות ע"י בת קול או סימנים מהשמיים. אז מסתמא גם רבי יהושע לא יקבל ממפגש עם מלאך מסקנה הלכתית כמו שקיבל רבי יוסי. ואולי ניתן לומר שרבי יהושע יסבור שרק המתפלל בדרך סכנה יתפלל תפילה קצרה.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קי סעיף א

בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך; או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות: הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד וכשיגיע לביתו, אין צריך לחזור ולהתפלל.  ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במוצ"ש ויו"ט.