'אמר רב: כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים, ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי, ר' אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. תניא אידך, ר' אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, שנאמר (ירמיהו ג, יד) "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם". אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר (ישעיהו נב, ג) "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" חנם נמכרתם בעבודת כוכבים, ולא בכסף תגאלו, לא בתשובה ומעשים טובים. אמר לו רבי אליעזר לר' יהושע: והלא כבר נאמר (מלאכי ג, ז) "שובו אלי ואשובה אליכם". אמר ליה רבי יהושע: והלא כבר נאמר (ירמיהו ג, יד) "כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון". אמר לו ר' אליעזר: והלא כבר נאמר (ישעיהו ל, טו) "בשובה ונחת תושעון". אמר לו ר' יהושע לרבי אליעזר: והלא כבר נאמר (ישעיהו מט, ז) "כה אמר ה' גואל ישראל וקדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו" אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר (ירמיהו ד, א) "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב". אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר (דניאל יב, ז) "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה" וגו'. ושתק רבי אליעזר. ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" וגו' ' (סנהדרין צז,ב-צח,א). בגמ' לאחר הבאת מחלוקת ר"א ור"י האם צריך תשובה בשביל הגאולה מביאה הגמ' 'ואמר רבי אבא' וכו', מה הקשר בניהם, שלכן נאמר עם וו החיבור?- מביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א בשם הרצי"ה ('קמעא קמעא' עמ' 72. ראה שם ברור נרחב לסוגיא הזו) שכיון שהוכרע כר"י (שאפילו ר"א הודה לו בשתיקתו) נשאלת השאלה כיצד נדע מתי באה הגאולה, הרי אין את ההוכחה שבנ"י חוזרים בתשובה?- לזה מביאים את רבי אבא. ואולי אפשר לומר שלגמ' קשה, כיון שר"א חזר בו, אז איך רב אומר כמותו שתלוי בתשובה? ולזה הביאו את דברי רבי אבא, שגם רב לא מתכוון שישובו בתשובה ממש, אלא תשובה לא"י, שכשבנ"י חוזרים אז הארץ נותנת את פירותיה, וזהו תחילת הגאולה. מימלא לזה התכוון רב ששבים בתשובה, והוא סובר כברייתא הראשונה, שגם לר"י יש תהליך שלך תשובה ע"י מלך אכזר, שכוונתו שבורחים ממנו לארץ, ואז חלים דברי רבי אבא שמתחיל הגאולה. ואולי אפשר שכיון שבברייתא השניה לא מובא לר"י כלל שעושים תשובה , וכן ביר', אז איך זה יסתדר עם הברייתא הראשונה שלר"י יש תשובה?- לזה מביאים את רבי אבא, שבעצם גם ר"י וגם ר"א מסכימים שתהא תשובה ע"י שיבה לארץ. אלא שכמו שהוכח בדורותינו, בתחילה באו מעט חלוצים בשל הצרות (ברוסיה) הרי שקם מלך אכזר, הכוונה שיש צרות גדולות ליהודים, אולם עדיין זה לא גרם שהמוני בנ"י יעלו לארץ, אלא רק לאחר השואה, שקם 'מלך אכזר' גדול מאוד. מימלא ר"א דיבר על ההתחלה, שכעין עשו תשובה מעצמם, שהרי עובדה שאחרים לא עלו (ולא נחשב כ"ך כמלך אכזר). ור"י מדבר על אחרי השואה שכולם רצו לעלות בשל המלך האכזר, ואז קמה המדינה ופורחת הארץ בשיאה, ומוכח שיוצאת משממון הגלות, שקמה מדינה וכל הארץ פורחת, ומימלא דיברו על שני שלבים. וכך גם ההתייחסות בברייתא השניה האם נחשב ששבים בתשובה, שעולים מרצונם (בשל צרות מקומיות) או עולים בלית ברירה מבריחת הגלות כמו אחרי השואה, שלא עולים מרצון לא"י אלא לברוח מהגלות, ולכן אינו נחשב כ"ך תשובה גדולה, והודה ר"א שוודאי שיא מעלת הגאולה מוכח כר"י בהקמת המדינה ושכל הארץ פורחת וזה בא בשלב השני (ולכן לשניהם יש פס' כיון שבשניהם יש אמת). וביר' זה בהתייחסות לשלב הראשון, שלר"א בא עם תשובה, ולר"י זה לא נחשב ממש תשובה כללית לגאולה, כיון שהיו רק מעטים, ובהתייחסות לשלב השני עלו כעין ברירה ולא נחשב ששבו מעצמם בתשובה (ע"י המלך האכזר) [אלא נחשב שנעשית תשובה מעצמה בעליה לארץ]. ואולי אפשר שבברייתא השניה בבבלי ר"א צריך עליה לארץ מעצמם, ולר"י עצם העליה, גם בלית ברירה, מספיק להביא את הגאולה (מימלא לא חולקת על הברייתא הראשונה, אלא מלך אכזר הריהו בלית ברירה, ולא מרצון לתשובת עליה לארץ) ומביאים את רבי אבא שלכן בפריחת הארץ מוכח הגאולה, והפריחה נעשית ע"י "..תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" ולא משנה כיצד יבואו, שרבי אבא ממשיך את דברי ר"י (שר"א הודה לו) שבכל מצב באה הגאולה כשבנ"י חוזרים לארץ. ואולי אפשר שהביאו את רבי אבא כיון שאמנם ר"י סובר שלא תלוי בתשובה, אבל כשבאים לא"י ונישארים רשעים גדולים, אולי אז לא באה הגאולה, אלא עדיף לצאת לחו"ל שלא לחטוא בארץ, שאמנם לר"י אין צורך בתשובה שלמה, אבל כשבמעשיהם רשעים גמורים, אז גם ר"י יודה שאין אז הגאולה?- לכן מביאים את דברי רבי אבא שאם א"י פורחת סימן שזהו הגאולה, גם אם במעשיהם של בנ"י בארץ ניראים כרשעים גמורים, שעצם ההגעה לארץ זהו התחלת הגאולה. שרבי אבא למד שא"י פורחת סימן שניגמרה הגלות, שעליה נאמר "ושממו עליה אויביכם" , שכיון שישראל חוזרים אז הארץ לא נישארת בשממונה (שזה דווקא אצל "אויביכם") ומימלא ההגעה היא מביאה את הגאולה, ולא משנה מה נחשבים האנשים מצד מעשיהם הפרטיים. ואולי כיון שר"א הודה לר"י אז כולם סוברים שלא צריך תשובה (כמהרש"א, שזה תשובה רגילה) אז אולי גם לא צריך חלק תשובת הארץ, שיבואו לא"י? קמ"ל רבי אבא שבלי ישראל בארץ אין גאולה, וזה לכו"ע. ולהסבר שלר"י זה תשובת הארץ, הכוונה ברבי אבא שבא לפרש את ר"י, שמפרשו שסובר שצריכים לשוב לארץ (שמפרש מהו השיבה ע"י מלך אכזר). ואולי בא רבי אבא לומר שאמנם תשובה לא חובה בשביל הגאולה, אבל היא מקרבת את הגאולה לכו"ע, ואותו דבר הגעה לא"י מקרבת את הגאולה.