"והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם, את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה, לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה" וגו' (במדבר לה,יג-טו). 'ערי מקלט תהיינה לכם - אין לי אלא שקולטות בארץ. בחו"ל מנין? ת"ל תהיינה' (הספרי). משמע שבחו"ל יש ערי מקלט נוספים. הרמב"ם פוסק 'מצות עשה להפריש ערי מקלט שנאמר שלש ערים תבדיל לך. ואין ערי מקלט נוהגת אלא בארץ ישראל' (רוצח ושמירת נפש ח,א). מביא על זה הכ"מ: 'מצות עשה להפריש ערי מקלט וכו' ואין ערי מקלט נוהגת אלא בארץ ישראל. מפורש בכתוב פרשת מסעי את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען. ומה ששנינו בסיפרי: אין לו אלא שקולטות בארץ כנען בחו"ל מנין ת"ל תהיינה, צ"ל דה"ק: אין לי אלא שקולטות אלא לבני הארץ, לבני חו"ל מנין. א"נ: חו"ל קרי לעבר הירדן'. התרוץ הראשון של הכ"מ קצת דחוק, כיון שלפי זה היה צ"ל בספרי 'שקולטות מהארץ', ולא 'בארץ' שמשמע שזהו המקום של העיר מקלט. והתרוץ השני הוא דחוק כיון שערי המקלט של עבר הירדן מפורש בפס' אז מה יש לרבותו בלימוד?. והנה מובא במשנה 'להיכן גולין? לערי מקלט. לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען, שנאמר (במדבר לה, יד) "את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען" וגו'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל, לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות, שנאמר "שש ערי מקלט תהיינה" עד שיהיו ששתן קולטות כאחת' ( מכות ב,ד). מימלא למדו מ"שש ערי מקלט תהיינה" שכולם מתחילות לפעול יחד. לכן אולי זהו גם הדרשה בספרי על הפס', שכוונתו שקולטות בארץ ביחד, ו'בחו"ל' הכוונה לעבר הירדן, שאף הם מתחילות לפעול יחד עם א"י ולא לפניהם, וזהו 'בחו"ל מניין' שמתחיל עם א"י. שנאמרו 'שלש ערים' ולכן היתי מחלק בין שלוש שבא"י לשלוש שבחו"ל, שיתחילו כל שלישיה יחד, קמ"ל "תהיינה" על ה"שש ערי מקלט", שגם בחו"ל (עבר הירדן) מתחיל רק יחד עם א"י. אולם זה דחוק כיון שבהמשך דורש הספרי 'תהיינה שש הערים האלה למקלט-למה הוא אומר? לפי שהוא אומר "ואת שלש הערים תתנו מעבר לירדן" שומע אני: הראשונה שמפרישים - תהיה קולטת? ת"ל "תהיינה שש הערים האלה למקלט” מגיד הכתוב שלא קלטה אחת מהם עד שהופרשו כולם', מימלא הספרי לומד את דרשת המשנה מהדיוק הזה ולא מהפס' הקודמים. ואולי צריך את שני הדרשות, שבהתחלה למדו שיש קשר בין הערים שבא"י ובעבר הירדן, מימלא לא מתחילים לקלוט בחו"ל עד שקולטים בא"י (וזהו 'אין לי אלא שקולטות בארץ' בפני עצמם, כיון שמובא בניפרד מעבר הירדן 'בחו"ל מניין' שמחכים לא"י? 'ת"ל תהיינה' שיש חיבור בין הערים שבארץ ובעבר הירדן), אולם כיון שמחולק שלוש ערים בפס', אז אולי בא לומר שברגע שעיר אחת בא"י מופרשת, היא והשלוש שבעבר הירדן יקלטו? לכן צריך עוד דיוק "תהיינה" לומר שכל הששה דינם אחד, שכולם קולטים כאחד, ומימלא במשנה מביאים את הפס' הראשון כיון שע"פ הפס' השני יוצא שכוונתו שלא קולטת אף אחת עד שכולם יקלטו. ואולי אפשר שאין כוונת הספרי מניין שבעבר הירדן יש עיר מקלט, שזה פשוט בפס', אלא 'שקולטות בארץ' פרושו שיש בהם את הדין המיוחד של קליטה של עיר מקלט: 'ותו ליכא? והא כתיב (במדבר לה, ו) "ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר"? אמר אביי: הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות' (מכות י,א) שכיון שבכל ערי הלוים קולטים רוצחים כשזה 'לדעת' (שנס לשם כדי שתקלטו העיר), ובערי מקלט זה קולט גם כשלא ידע שתקלוט אותו, שואל הספרי שמניין שבעבר הירדן יהיה כדין עיר מקלט, ולא יחשב רק כסתם עיר לוים בקליטתו (רק שמיועד לרוצחים, ולכן העמידוהו בשליש הדרך וקראוהו עיר מקלט) שאולי לכן הפרידה התורה "שלוש" "שלוש" לומר שדיניהם שונים, לזה מביא הספרי "תהיינה" שכל ערי המקלט דינם שווים. ומה שהספרי קוראהו 'חו"ל' ולא 'עבר הירדן' זה כדי להדגיש את ההפרש בקדושת המקום, שעבר הירדן כביכול כעין חו"ל ביחס לקדושת א"י, ולכן היתי מחלק בין ערי המקלט ודיניהם. או שמרמז שכיון שבעבר הירדן יש פחת בקדושתה, זה גורם שיהיו יותר רוצחים, כמו שמובא בגמ': 'בעבר הירדן תלת, בארץ ישראל תלת? אמר אביי: בגלעד שכיחי רוצחים, דכתיב (הושע ו, ח) "גלעד קרית פועלי און עקובה מדם". מאי עקובה מדם? א"ר אלעזר: שהיו עוקבין להרוג נפשות' (מכות ט,ב-י,א) 'בעבר הירדן תלת כו' – בתמיה, בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים?; בגלעד - שהיא בעבר הירדן שכיחי רוצחים; עוקבין – אורבין' (רש"י). ואמנם מובא שגם בא"י יש מקומות שיש בהם יותר רוצחים 'ומאי שנא מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי, ומאי שנא מציעאי דמקרבי? אמר אביי: בשכם נמי שכיחי רוצחים, דכתיב (הושע ו, ט) "וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה" וגו'. מאי חבר כהנים? א"ר אלעזר: שהיו מתחברין להרוג נפשות, ככהנים הללו שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות' (שם). בכ"ז עדיין מצד היחסיות אין מה להשוות בין כמות השבטים ביחס לכמות ערי המקלט, שבין א"י ועבר הירדן, ששם הרבה יותר ערי מקלט ביחסיות, כך שמוכח שהיו יותר רוצחים, וניראה שזה מצד הפחת שבקדושה (ולזה רומז הספרי בלשונו). ולכן גם הרוצח נימצא בעיר מקלט עד מות הכה"ג, שזה מרמז על הקדושה בעולם, שזהו '"עד מות הכהן הגדול" - שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול. ד"א: לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו' (רש"י. במדבר לה,כה). שהכה"ג היה צריך ליתפלל שלא תארע תקלה בזמנו, שבזה היה מתפלל על שלמות השכינה בעולם בזמנו (כמו שאומר שהרוצח מסלק השכינה והכה”ג משרה שכינה), כך שרמוז בדיני הגולה עניין השכינה בעולם אל מול הרוצחים (שבזה, בפחת הקדושה, ניגרם שיהיו יותר רוצחים)... ע"פ הטעם שזה עניין של שכינה אפשר שלכן אין דין של עיר מקלט בחו"ל, כיון שכ"ך נגועים שלא ראוי דין עיר מקלט שם, או שהעיר מקלט קשורה לשכינה ככפרה לרוצח בשגגה, ולכן בחו"ל אין את מעלת הקדושה של השכינה בשלמות, ולכן אינו יכול להיות שם לכפרה.