ב"ה                                                                           ראש חודש מנחם אב תשע"ו

אהרון הכהן לא מת

שנאמרה באהרון גוויעה כביעקב אבינו "ויראו כל בני ישראל כי גווע אהרון" חוקת כא, כט.

מאת: פרופ' הלל ויס

"עמדו כהנים לעבודתכם" זו קריאת ההשכמה של איש הר הבית היא הקריאה המהדהדת במיוחד ביום הזיכרון לאהרון אבי כל הכוהנים, יום זיכרון לבניו אלעזר ואיתמר ונכדו פנחס הגנוזים  ב'גבעת פנחס'[1], הנזכרת בפסוק הסיום של ספר יהושע  הלא הם בכפר המעבר אל ארץ כנען לרישתה מעברתא [עוורתא] ליד איתמר בדרך הכניסה לארץ. אין להעלות על הדעת שממלכת הכוהנים והגוי הקדוש יחוננו עפרות מקדשם וכל עפרות עירם וארצם, ללא יקיצת הכוהנים לסדר עבודתם. הם הכוהנים מכוח היותם זרעו של אהרון מהווים גרעין הקדושה, הפרישות וההבדלה בעם ישראל שהרי כל מקום שאתה מוצא קדושה שם אתה מוצא פרישות ולא שיוויוניות ודמוקרטיה ליברלית כעצת בלעם וכמעשה בלק!

בפרשת 'קורח' הקודמת ל'חוקת' מתגלים בלועי קורח דורשי שיוויוניות בשם הקריאה "כולם קדושים" לכן כדי לעקור מליבם השטות ותאוות השררה מחולל אהרון בשם ה' את נס המטה הפורח והגומל שקדים למשמרת עולם.

כעת השבת פרשת 'מסעי' אנו קוראים "ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום: ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש: ואהרון בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר: וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בארץ הנגב בארץ כנען בבא בני ישראל. [לג, לז-מ]

 פרשת מות אהרון נזכרת שוב בהקשר עבודתם המיוחדת של אלעזר ופנחס בנו בכל הפרשות הקודמות ובפרשת ירושת הארץ בספר יהושע שבו מצוין כי אלעזר נטמן בגבעת פנחס. כל כהן מן השושלת אופיו ותפקידו. אהרון האיש  רודף השלום, אלעזר הכהן המשיח ופנחס איש הלחימה, המשיג שלום עם הקב"ה  שקנא להשם שאך לו בשכר מעשהו  נתן הקדש ברוך הוא ברית שלום כהונת עולם. הבנת המערכת הזאת בשלמותה סב, בן ונכד היא  המסד לירושת הארץ ולשלום שהיה רודף אחרי אהרון כפי שישלימו אתנו כל הנחרים בנו.

פרשה זו מסעי, המסכמת כל מסעי ישראל אינה מייחדת לשום מסע מערכת פסוקים כמסע הזה שכבר עלה בפרשת חוקת ויעלה שוב בפרשת עקב. הלא דבר הוא! לאות ולזיכרון  הלכה למעשה.  פטירת אהרון  וזכרונו - עקרון מחולל ארץ. פרשת הנחלות והכניסה לארץ שאף הם עיקר הפרשה כרוכים  בשיבה איש אל אחוזתו ומצוינים אף  במות הכהן הגדול, שמותו כפרה לרוצחים בשגגה השבים מערי המקלט לבתיהם. כמו התקיעה ביובל בבית המקדש ביום הכיפורים בשנת החמישים שבה האחוזות והנחלות שבות אל נוחליהם הראשונים, אל בתי האבות עד העולם.

משמת אהרון נסתלקו ענני הכבוד ובטל כוח ההרתעה של ישראל, וישמע הכנעני הוא אירוע מקביל למלחמת עמלק בישראל ולמלחמת עין אומות בימינו, ממש עכשו! לפי שנסתלקה הקדושה היינו השכינה ואין רואה כי שם השם נקרא עלינו ולכן יראים ממכה [בסגול] ולא מהקב"ה. "וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך". [קריא מכה] כדי שאדום וישמעאל ואף עם ישראל עצמו יראה בשוב השם ציון בשוב ענני הכבוד יש לקבוע משמרות בניו של אהרון ושבט לוי כולו.

כדי להחזיר השכינה יש להעיר את חבצלת השרון ולהחיות את אהרון בזרעו ובניו ונגדה נא לכל מכחישי סגולת הכוהנים ובחירת עם ישראל. בם בחר השם אשר הבדיל את ישראל מכל העמים כי לא ככל הגויים בית ישראל.

ביום זה יש לפקוד ולחנוך כוהנים חדשים לעבודתם ולוודא שהמשמרות במקומם בשמים ובארץ. עושה שלום במרומיו כאהרון שהיה רודף שלום.

בשנת תשע"ג נוסדה משמרת הכוהנים הראשונה על ידי ראש הכוהנים הרב ברוך כהנא שעלה ביום הזה [ראש חודש אב עם כוהנים ולויים להר הבית וכך מדי שנה התפתחו המשמרות. אין תרגול הכנה למקדש שאותו לא הוביל הרב ברוך בכוהניו ובקוראי שם השם.

הרב ברוך כהנא ירום הודו כלבנון לובש את בגדי אביו הכהן הגדול מאחיו כפי שלבש אלעזר בן אהרון, הסגן, הכהן המשיח את בגדי אביו. שמירת המשמרת מכל משמר מוטלת על כולנו, כל שוחרי המקדש שאם לא כן אנו חוזרים שבע מסעות אחורנית כפי שקרה במות אהרון.

כיוון השם, שהרב ישראל אריאל שליט"א ראש מכון המקדש הינחה הקמת תנועת ההתנערות נוער המקדש והצעדה בירושלים צעדת הטהרה לליל ראש חודש אב כביטוי לתחייה הלאומית של יקיצה אל העבודה.

ישראל במעמדם, כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם.

זיכרון לכנס לפני שתיים לפני שלוש ולפני שנה. [כל הכתוב במודעה התקיים: נמצא בסרטוני יוטיוב]