מברכים את הכלה "שהשמחה במעונו", במעונו של הקב"ה.

וכן נאמר בשבע ברכות, "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" מכאן שכל חתן וכלה הנישאים, הריהם חוזרים למעונו של הבורא למסלול הנישואין של אדם וחוה בגן עדן מקדם במעונו של הבורא,  לאותה שמחה ראשונית שהקב"ה שמח ושימח את אדם וחוה בגן עדן ומאותה שמחה שהקב"ה שמח עם אדם וחוה והיה השושבין שלהם ע"י גמ' ברכות, אותה שמחה חיה וקיימת בכל הדורות ולאותה שמחה מכניס הבורא  כל חתן וכלה ומשמח אותם. כי אצל הבורא הכל נצחי וקיים לעד, ולא נפסק.

הרי שאומרים לכל חתן וכלה כי העולם לא מתחיל ממך, מן האמצע, אלא הכל צריכים להגיע לראשית, לראש, להתחלה למעון הבורא לשמחת הנשואין הראשונה, ומכח שמחה כללית זו של כל החתנים והכלות מהראש והפתיחה שם מצורפים כולם, בכח משותף זה וראשוני כולם בונים יחד את העולם. התורה ואת ישראל.

בס"ד, מה שאמרתי בשבע ברכות של בתי הצעירה אסתר תחי', שהיתה בסיון תשס"ג

מכתביו של מזכה הרבים איש המחשבה רבי שלמה שטנצל זצ"ל תלמידו הקרוב של רבי שלמה וולבה זצ"ל