מה כתוב בתורה - פרשת בלק
בָּלָק
פֶּרֶק
כ"ב: בָּלָק מְגַיֵּס אֶת בִּלְעָם
בָּלָק מֶלֶךְ
מוֹאָב פָּחַד מִיִּשְׂרָאֵל,
הִזְעִיק אֶת
בִּלְעָם שֶׁאֶת הָעָם יְקַלֵּל.
זִקְנֵי
מוֹאָב וּמִדְיָן הָלְכוּ לְבִלְעָם לִקְרֹא,
אַךְ ה' אָסַר
לְקַלֵּל, וּבִלְעָם לֹא הִמְרָה אֶת דְּבָרוֹ.
שָׁלַח בָּלָק
שְׁלִיחִים נִכְבָּדִים יוֹתֵר,
אָמְרוּ
לְבָלָק: "בֹּא עִמָּנוּ וְתִתְעַשֵּׁר".
שָׁאַל
בִּלְעָם אֶת ה' אִם בְּכָל זֹאת זֶה אֶפְשָׁרִי,
אָמַר לוֹ ה':
"לֵךְ, אַךְ תַּעֲשֶׂה רַק אֶת דְּבָרִי".
הִשְׁכִּים
בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וְהֵכִין אֶת אֲתוֹנוֹ,
הָלַךְ
בְּשִׂמְחָה לְמוֹאָב, לִפְגֹּשׁ אֶת אֲדוֹנוֹ.
ה' כָּעַס
כִּי הוֹלֵךְ הוּא בְּחֶדְוָה,
שָׁלַח
מַלְאָךְ עִם חֶרֶב וְהָאָתוֹן הִתְעַכְּבָה.
הִכָּה
בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַחֲזִירָהּ לַדֶּרֶךְ
וְשׁוּב
הִפְרִיעַ הַמַּלְאָךְ, וּלְבִלְעָם נִלְחֲצָה הַבֶּרֶךְ.
הַמַּלְאָךְ
הוֹסִיף וְחָסַם לְגַמְרֵי אֶת נְתִיב הָרְכִיבָה,
בִּלְעָם
כָּעַס וְהִכָּה אֶת הָאָתוֹן מַכָּה מַכְאִיבָה.
פָּתְחָה
הָאָתוֹן אֶת פִּיהָ וְשָׁאֲלָה בְּזַעַם:
"מַדּוּעַ
אַתָּה מַרְבִּיץ לִי? אִכְזַבְתִּי אוֹתְךָ אֵי פַּעַם?"
הוֹדָה
בִּלְעָם שֶׁאָכֵן הִיא אַף פַּעַם לֹא אִכְזְבָה,
הִתְגַּלָּה
לוֹ הַמַּלְאָךְ, וְאָז הֵבִין מַדּוּעַ הִתְעַכְּבָה.
שׁוּב
הִזְהִיר הַמַּלְאָךְ אֶת בִּלְעָם:
"אַל
תַּמְרֶה אֶת דְּבַר מֶלֶךְ הָעוֹלָם".
יָצָא בָּלָק
לִקְרָאתוֹ, וְגַם זָבַח בָּקָר וָצֹאן,
אָמַר
בִּלְעָם: "מוּל רְצוֹן ה' לֹא יַעֲזֹר כָּל הוֹן".
פֶּרֶק
כ"ג: נְבוּאוֹת בִּלְעָם
לָקַח בָּלָק
אֶת בִּלְעָם לִרְאוֹת אֶת קְצֵה הָעָם,
הִתְנַבֵּא
בִּלְעָם: "ה' לֹא קִלְּלָם וְלֹא זָעַם.
זֶה הָעָם
לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וְהוּא רַב בַּכַּמּוּת,
הַלְוַאי
שֶׁבְּסוֹף יָמַי כְּאֶחָד מֵהֶם אָמוּת".
נֶחֱרַד
בָּלָק וּלְקָחוֹ לִשְׂדֵה צוֹפִים,
מִשָּׁם
יִרְאֶה רַק קְצָת, אוּלַי יַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים.
"הֵן עַם
כְּלָבִיא יָקוּם", בִּלְעָם בְּשֵׁם ה' אָמַר.
בָּלָק לֹא
הִתְיָאֵשׁ וּלְקָחוֹ אֶל הַמִּדְבָּר.
פֶּרֶק
כ"ד: הֶמְשֵׁךְ נְבוּאוֹת בִּלְעָם
"מַה
טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל,
זַרְעוֹ
בְּמַיִם רַבִּים, מִמִּצְרַיִם הוֹצִיאוֹ הָאֵל,
מְבָרְכָיו
בְּרוּכִים וְאוֹרְרָיו אֲרוּרִים",
כָּךְ
הִתְנַבֵּא בִּלְעָם דְּבָרִים בְּרוּרִים.
כָּעַס
בָּלָק: "אַל תְּדַבֵּר עוֹד!
בְּרַח לְךָ,
בִּלְעָם, לֹא יִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד".
הִצְטַדֵּק
בִּלְעָם: "הַדָּבָר אֵינוֹ בִּשְׁלִיטָתִי,
גַּם אִם
תְּמַלֵּא בְּזָהָב אֶת כָּל בֵּיתִי".
הִמְשִׁיךְ
בִּלְעָם לְנַבֵּא וְאָמַר בְּיָזְמָתוֹ:
"אֹמַר
לְךָ, בָּלָק, מַה יִּקְרֶה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִיתוֹ,
עוֹד יָבֹא
הַיּוֹם וּבְיִשְׂרָאֵל יִזְרַח כּוֹכָב,
מַנְהִיג
שֶׁיִּמְחַץ אֶת כָּל בְּנֵי שֵׁת וְאֶת מוֹאָב".
הִמְשִׁיךְ
בִּלְעָם לְנַבֵּא: "יִשְׂרָאֵל יַכֶּה בֶּאֱדוֹם,
גַּם עֲמָלֵק
יִפֹּל", הוֹסִיף בִּלְעָם מִבְּלִי לִדֹּם,
"גַּם
אַשּׁוּר וְעֵבֶר, אַךְ עָתִיד הַקֵּינִי לוֹ מֻבְטָח".
בִּלְעָם
וּבָלָק נִפְרְדוּ, כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ הָלַךְ.
פֶּרֶק
כ"ה: חֵטְא הַזְּנוּת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב
יִשְׁרָאֵל
יָשְׁבוּ בַּשִּׁטִּים מוּל מוֹאָב,
הִתְחִילוּ
שָׁם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹתָיו.
הַבָּנוֹת
פִּתּוּ אֶת הָעָם לֵאלֹהֵיהֶן לִזְבֹּחַ,
כָּעַס מֹשֶׁה
וְצִוָּה בַּזּוֹבְחִים לִטְבֹּחַ.
וְהִנֵּה
אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל קָרַב אֶל מִדְיָנִית,
קָם פִּינְחָס
וְלָקַח אֶת הַחֲנִית.
דָּקַר אֶת
שְׁנֵיהֶם, וְהַמַּגֵּפָה נִפְסְקָה חִישׁ,
מֵתוּ בָּהּ
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף אִישׁ.