הרבה מדברים על שלום, ורודפים ושונאים למען השלום את... אחיהם היהודים ! מהו השלום, ומהו גודל השלום ומה כוח השלום לטובת גאולת עם ישראל, וכמה מסוכן מי שפורש עצמו מן הציבור... במאמר הבא... ראש ישיבת ישיבת ברסלב מאיר, מדבר בפרשת השבוע בלק על השלום... וראוי לכל מי שאהבת ישראל בליבו, לקרוא מאמר זה ולהפנים למעשה ! והשם יברך את עמו ישראל בשלום !

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בלק

לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

שלום עליכם | אהבת ישראל | פרשת השבוע בלק

וזהו (במדבר כב-ב,ד) "וירא בלק.. ויאמר מואב אל זקני מדין,

עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו, כלחוך השור את ירק השדה".

הנה ידוע ומפורסם שהכח של כל אומה, וקל וחומר של עם ישראל, הוא באחדותה,

וכן הוא אצל כל קבוצה, וקיבוץ, וכמ"ש חז"ל (תנחומא שופטים יח) אמר רבי אלעזר הקפר ברבי: גדול כח השלום - שבשעה שישראל עושים חבורה אחת, אפילו עבודה זרה ביניהם, אין מידת הדין נוגעת בהם, שנאמר (הושע ד-יז) חבור עצבים אפרים הנח לו,

ובשעה שהן חלוקין – מידת הדין נוגעת בהם, שנאמר (שם י-ב) חלק לבם – עתה יאשמו. ע"כ.

וכן הוא בבראשית רבא (לח-ו) בשם רבי, ומסיים הא למדת גדול השלום ושנואה המחלוקת.

וכן אמרו במסכת כלה (פ"ח) בית שני, שאני משום שנאת חינם דחמיר לן טפי מעבודה זרה, ומנא לן? דכתיב חבור עצבים אפרים – הנח לו, בזמן שהם מתחברים ואפי' לעצביהם הנח להם. חלק לבם – עתה יאשמו.

וכן איתא בזוה"ק (פ' מקץ, דף ר:) דכד עמא כולהו אית בהו שלם [כאשר כל העם יש בהם שלום בניהם], ולא אית בהו מארי דבבו [ואין בהם בעלי מריבה], קב"ה חמס עלייהו [הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם] ודינא לא שלטא בהו, ואע"ג דכולהו פלחי לכו"ם [אף על פי שכולם עובדים עבודה זרה] ואינון בשלם – דינא לא שליט בהו. ע"כ.

ואפילו מתן תורה היה בזכות האחדות שבישראל, כמ"ש חז"ל (איכ"ר פתיחתא-כ) רבי אלכסנדרי פתח (תהלים קכ-ח) שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג, אמר הקב"ה 'שקדתי' להכניס בני לארץ ישראל מיד: ואהיה  כציפור בודד על גג. מה הציפור מתבודד וכו', כך כשיצאו ישראל ממצרים – היו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, "ויסעו.. ויחנו",

וכיוון שבאו להר סיני נעשו כולם 'הומוניא' (חטיבה אחת, ומאוחדים), 'ויחנו' אין כתיב כאן, אלא (שמות יט-ב) ויחן שם ישראל, באותה שעה אמר הקב"ה, הרי השעה שאתן תורה לבני. ע"כ.

ואמרו (תנחומא נצבים א) וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שהיו אגודה אחת.

ואמרו (מדרש אגדת בראשית ס"ד) בעוה"ז מפני שאין מתחברים (באמת) זה עם זה – מקנאים זה בזה,

אבל לעתיד לבא כשיתחברו [ישראל] זה עם זה – יתעלו !

ואמרו (במד"ר ט) כל ישראל אחים זה עם זה.

והנה אמרו חז"ל (סדר עולם רבא-טו) אין השכינה שורה אלא בקהל, כמ"ש (מלכים א,ז) אז יקהל שלמה את זקני ישראל וגו' ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל, וכן הוא אומר (ויקרא ט-ה) וירא כל העם וירוׁנוּ, ויפלו על פניהם.

ואמרו (ברכות ל.) לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי ציבורא.

וצריך כל אחד להיות מחובר היטב עם הציבור לשמוח בשמחתם ולהצטער בצרתם.

ואמרו חז"ל (דרך ארץ רבא פ"ב) המצטערים עם הציבור - עליהם הכתוב אומר (נחמיה א-ז) טוב ה' למעוז ביום צרה,

ואמרו (אבות פ"ב מ"ח) אל תפרוש עצמך מן הציבור, ואמרו (תענית יא.) פלוני זה שפרש מן הציבור – אל יראה בנחמת ציבור [השם ירחם זה ממש מפחיד !],

ואמרו עוד (שם) בזמן שהציבור שרוי בצער – אל יאמר אדם אלך לביתי, ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי, ואם עושה כן עליו הכתוב אומר (ישעיה כג-יג) הנה ששון ושמחה, מה כתיב בתריה? (שם כב,יד) אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון,

אלא יצער אדם עם הציבור, שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הציבור עיי"ש.

ואמרו עשרה עצים באגודה אחת א"א לשברם, אבל עץ בודד וכן עשרה בודדים בנקל לשברם. כי כוחינו באחדותינו.

וז"ש "עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו" מה שתפס לשון "הקהל" דייקא, לרמז שמכיון שהם בקהילה ואחדות, זה גודל כוחם, ומי יוכל להם.

ויהי רצון שלא נפרוש מהציבור, ובשמחתם (ושל כל אחד מהם) תהיה שמחתינו. ונהיה באהבה ואחדות.

בברכת התורה וכטו"ס

ישיבת ברסלב מאיר

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד