לאור המקדש

חז"ל שאלו מדוע נסמכה פרשת המרגלים לפרשת צרעת מרים? אלא שהיו המרגלים צריכים ללמוד ממרים ולא להוציא דיבה על מנת שלא ילקו, ובכל זאת לא חששו והוציאו דיבה רעה (מדרש בהעלותך- שלח יג). לפי זה אף אנו נוסיף לשאול, מדוע נסמכה פרשת הנסכים לפרשת המרגלים?

המדרש (במדבר רבה שלח יז), מביא את דברי ר' חנינא: "'אכול בשמחה לחמך' - זו פרשת חלה. 'ושתה בלב טוב יינך' - זו פרשת נסכים. מהו כי כבר רצה? וגו' זו הכנסת ישראל לארץ..." כלומר, בזכות הפרשת חלה ובזכות יין הנסכים בישר לנו הקב"ה שניכנס לארץ (רש"י במדבר טו,ב). ובכל זאת, מה מיוחד בשתי מצוות אלה שבזכותן זכינו להיכנס לארץ?

המרגלים חטאו בכך שמאסו בארץ חמדה, כבר בתחילת הליכתם הלכו בעצה רעה, וזה לא היה רצון ה' אלא שיכנסו לארץ ישראל ויקיימו מצוותיה. המרגלים לא עשו את תפקידם המוטל עליהם: לרגל את הארץ ולהתחזק ולהביא מפרי הארץ.

דומה שהתיקון לחטא המרגלים שסיפרו בגנות הארץ, צריך להיות כבר מהשורש: צריך כבר בתחילת הליכתם לשנות את היחס לארץ ישראל, לאהוב את הארץ, להכיר בקדושתה להידבק בה כארץ ה' וכארץ הקודש, לשם כך זכינו במצוות הפרשת חלה, שכבר בתחילת כניסת עם ישראל לארץ ישראל נצטווינו להפריש חלה, כמצוה הנוהגת אך ורק בארץ ישראל שהיא ראשית עריסותינו. במצוה זו אנו זוכים להכיר בארצנו ובמצוות שניתן לקיים בה. מוסיף הרב זמבה ואומר על פי המשנה בביכורים: שאם רואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר - קושרו בגמי כדי לסמן אותו לקראת הביכורים. המשנה נתנה דוגמאות של אותם פירות בדיוק שהביאו המרגלים! שלאחר מכן יבוא אותו אדם, יעלה למקדש ויקרא את פרשת הביכורים, יודה להקב"ה ויספר בשבח ה' ובשבח הארץ: "ואת האדמה אשר נתת לנו". זהו ממש תיקון  לחטא המרגלים.

יתירה מזאת, המרגלים השתמשו בפרי הארץ על מנת להוציא דיבת הארץ שכל דבר שאין בו מקצת אמת אינו נשמע (רש"י במדבר יג,כז), ויש בזה לרמז על מאיסה גם בבית המקדש, שכן בזכות המקדש יש ברכה בפירות האילן. אנו מנסכים את היין בקרבנות עולה ושלמים, ובכך גם מתקנים את חטא המרגלים, כדי להודות להקב"ה ולעבדו במקדשו.

נמצא שהתיקון לחטא המרגלים במאיסה בארץ ובמקדש נעוצה בחשיבה החיובית וברצון לקיים את מצוות ה'. בריחה ממצוות ה' גם אם הכוונות טובות, הרי שאנו חוזרים שוב לחטא המרגלים של מאיסה בארץ ובמקדש.

מאת הרב אבי כהנא

מהמכון לכהנים - "נזר הקודש"