ליקוט מביאור יש"ר (יצחק שמואל רג'יו) לפרשת במדבר

א,ב: במספר שמות לגולגלותם: האם מותר למנות אנשים לפי ראשים וגולגלות? יש"ר: "לא שיעברו לפניו והוא ימנה אותם בראשם, אלא שייקח מכל אחד ואחד מחצית השקל, בקע לגולגולת, שהרי כבר הוזהר שלא ימנם כי אם על ידי כופר נפשם". לפי יש"ר, 'לגולגלותם' הכוונה לפי מטבע ה'בקע לגולגולת'. אי"ם לא רואה בזה פשט הכתוב, ומבחין בין מניין העם ביוזמתו, שהיא צריכה להיות על פי מטבע מחצית השקל, לבין מניין העם בפקודת ה', שהיא כן לפי ראשי אדם, לגולגלותם.

א,ג: תפקדו אותם לצבאותם: מהו לשון 'תפקדו'? יש"ר: "עניין 'פקידה' בכל מקום – זיכרון והשגחה על הדבר. והונח על עת הגמול, אם לטובה אם לרעה, כמו 'פקד יפקוד אתכם', 'פוקד עוון אבות', לפי שאז ישגיח ה' על הנפקד, וכן הדבר הנשמר והנגנז יקרא 'פיקדון', לפי שהשומר משגיח עליו שלא יאבד, וכאן ציווה על ספירת העם בלשון 'פקידה', לרמוז שלא יספרם כרועה שמונה עדרו, אלא יתנו מחצית השקל, בשקלים ישגיח ויזכור מספר העם". כדאי להיפקד לה', להיות נזכר ומושגח על ידו.

ג,א: ואלה תולדות אהרן ומשה: מיהם 'תולדות משה'? יש"ר: "ומנה כאן רק תולדות אהרן לבד, ואחרי זה במניין הלוויים מונה גם בני משה, כי אמר שם 'משפחת העמרמי' (ג,כז), ודאי הכוונה על בני משה, כי בני אהרן הוזכרו לבדם, ולא היו בני עמרם בנם, רק אהרן ומשה". מעניין. אי"ם סובר שבני משה חזרו עם יתרו למדיין ומשה לא פגש אותם יותר, ואילו 'משפחת העמרמי' הכוונה לא לבני עמרם דווקא, אלא למשפחה המורחבת.

ג,כג: אחרי המשכן יחנו ימה: מה הכוונה 'אחרי'? יש"ר: "נקרא המזרח בשם 'פנים' והמערב 'אחור', כי פני האדם אל זריחת השמש, ועל סדר זה נקרא דרום 'ימין' וצפון 'שמאל', ופירוש 'אחרי' כמו 'אחורי'". למדתי שפני אדם, המבט וההתכווננות, צריכים להיות קדימה לזריחה ולעתיד, ולא לעבר ולשקיעה.

ג,לט: כל פרודי הלוויים ... כל זכר מבן חודש ומעלה, שניים ועשרים אלף: מדוע שבט לוי היה כה קטן ביחס לשבטים האחרים? יש"ר: "והנה לא פרו ורבו שבט לוי כשאר השבטים ... והטעם בזה כי ריבוי עם ישראל היה בדרך פלא בהשגחת ה' כדי שיוכלו לכבוש את הארץ ולעבדה ולשמרה, ולא תרבה עליהם חיית השדה למיעוטם ... ובעבור ששבט לוי היה עתיד להתייחד בעבודת הקודש, ויתפרנסו מן המעשר, ולא יהיה להם נחלה בחלוקת הארץ, לכך גזרה חכמתו יתברך שלא יתרבה שבט לוי כשאר השבטים, כי אם יהיו רבים – לא יספיק להם המעשר לאכול ולא עריהם לשבת בם, לכך היה ריבויים כפי צורך עבודתם, לא יותר מזה". ה' נותן לכל אחד כדי פרנסתו וצורכו, ועושה נס למי שצריך.

שבת שלום, שבת של היפקדות לה', פנינו אל השמש העולה, והסתפקות במה שה' חושב לתת לנו, אורן, בן וכו'