אחת מאבני היסוד בשיטת המוסר "הקלמאית", מיסודו של רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם), היא חשיבות הסדר. אחת הראיות שהביאו בעלי המוסר הקלמאים לחשיבותו של הסדר מצויה בפרשת במדבר. בפרק ב' של ספר במדבר התורה מתארת באריכות את סדר מחנה ישראל במדבר. הפסוקים מפרטים את מיקומו המדויק של כל אחד מדגלי השבטים בשעת חניית המחנה ובשעת נסיעתו.

השאלה שמתעוררת מאליה היא מדוע התורה הוצרכה לעסוק בהרחבה בנושא סדר מחנה ישראל במדבר, והזהירה באזהרות חמורות על שמירת חוקותיהם, עניין הנראה בעינינו כנושא שולי ופעוט.

כבסיס למענה לשאלה הנ"ל, אחד מגדולי תלמידיו של הסבא מקלם, המשגיח רבי ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר, מתאר בפנינו את החינוך שספג ממורו הדגול רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם) ב"תלמוד תורה" בקלם:

"אני נתחנכתי בקלם מקום שם היו זהירים מאד בענין של סדר, הסבא זצ"ל היה כועס אם לא העמידו את הכסא במקומו ובדיוק כמו על מעשה דחילול שבת. אני ירשתי ממנו בגד אשר היה נראה כבגד חדש ממש, והוא ז"ל נשאו שלושים שנה, והנה אצלנו אם הקמטים שבמכנסים נראים יפים תמיד, הסיבה היא רק מפני שאנו מביאים המכנסים לחייט בכל חודש לתקן הקמטים... אנו מניעים פעמים אין מספר הכובע שעל ראשנו, לפעמים אחורי הראש, ולפעמים לצד ימין או לצד שמאל, אבל הסבא זצ"ל היה משים כובעו על ראשו פעם אחת ביום כראוי, ומאז ואילך לא היה הכובע זז כלל ממקומו כל היום אפילו לא כחוט השערה".

(דעת תורה, מאמר ס"ו, הובא בספר חכמת המצפון, במדבר, חלק א', עמודים כז - כח).

בספרו "תנועת המוסר" (חלק ב', עמודים 189 – 187), הרב דב כץ מתאר את הסדר ששרר ב"תלמוד תורה" בקלם:

"דקדקו גם בנקיון וסדר הבית והכל היה משופשף ומסודר עד להפליא. בכל זויות הבית עמדו כלי יריקה ואשפה, ולא קרה שאיש יתעלם וילכלך את הרצפה, או ישליך תחתיו אילו פיסות נייר ושיירי דברים. לא קרה שאיש יניח איזה חפץ שלא במקומו או שלא כסדרו, או יגע סתם באיזה חפץ ויטלטלו ממקום למקום... בבית התלמוד הקלמאי לא ראו בסדר - ענין חיצוני גרידא, כי אם תכונת נפש שרשית וראי להשקיף בו על המצב הפנימי. אם יש דבר שאיננו כשורה בחיצוניותו של אדם, הרי זה אות שיש ליקוי בפנימיותו. מי שחפציו מבולבלים, גם רעיונותיו מבולבלים ומי שאיננו מקפיד על נקיון ביתו, איננו מקפיד גם על טהרת רוחו. ומשום כך ראו בבית התלמוד הקלמאי, בהפרת סדר כל שהיא - שערוריה שלמה".

בהמשך השיחה מביא רבי ירוחם משל שהיה אומר רבי שמחה זיסל, כדי להסביר את חשיבותו של הסדר:

"הסבא זצ"ל היה אומר שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף שהעיקר הלא הם המרגליות, והקשר שבשלשלת הלא הוא באמת רק דבר טפל, אבל מכל מקום אם יתירו זה הקשר הנה יפלו כל המרגליות ארצה. כן הוא ענין של סדר, סדר הוא השומר כל טוב שבעולם, אע"פ שהוא לעצמו איננו אלא דבר של טפל, אם האדם הוא מסודר אז התורה והתפילה וכל המצוות שלו שמורים ובטוחים בקיומם, ואם לאו חס וחלילה כל המרגליות יפלו ארצה, צריך האדם לקום משנתו בזמן קבוע, להתפלל בזמן קבוע, להתחיל לימודו בזמן קבוע, וגם לפסוק מלימודו צריך להיות בזמן קבוע". (שם, עמוד כח).

טיעון נוסף שמעלה רבי ירוחם הוא טיעון פרקטי. המשטר והסדר הוכחו כאמצעים הטובים ביותר לשיפור התפוקה וההישגים. הדבר נכון בעולם ההישגים החומריים וודאי שגם בעולם העבודה המוסרית:

"רואים אנו אומות אשר יש להם מעלת הסדר, והיא אמנם הסיבה להם לשלמות בתעשיה ובמדע... קל וחומר כשנשתמש בו לתורה ולמצוות". (שם, עמוד כט).

ראיה נוספת להכרחיות הסדר מביא רבי ירוחם מעולם הטבע שמונהג ומסודר בסדר ודיוק מופלא, וסוגר את המעגל ומתייחס לשאלה מדוע התורה הוצרכה לעסוק בהרחבה בנושא סדר מחנה ישראל במדבר:

"כל הבריאה מתנהגת בסידור נורא, לו איזה דבר ישנה זמנו אפילו בחוט השערה היה העולם חרב מיד, אם השמש זורח במוקדם רגעים אחדים, מיד היו יוצאים חורבנות נוראים ח"ו, מכאן לראות שסדר אינו רק כקשר שבשלשלת מרגליות כנ"ל, אלא סדר הוא דבר אשר הכל תלוי בו, ובלעדיו לא יוכל להתקיים שום דבר, סדר הוא לעיכובא, סדר הוא מן המעלות היותר גדולות, וכמעט שהוא עטרת כל המעלות... אחר כל דברינו אלה נבין פשוט מה שהפליגה תורה כל כך בענין הסדר של הדגלים".

(שם).