בס"ד

דבר תורה לע"נ  הרב יוסף הכהן בן שרה זצ"ל לשבת נשא ולחג השבועות  ד סיוון התשע" ו

 ברכת כהנים במתן תורה?

------------------------------------------------------------------

בפרשת נשא  אנו קוראים על ברכת הכהנים שסמוכה לפרשת סוטה, בסוף הפרשה נאמר," ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", איך אפשר " לשים את שם ה" עלינו ? ,  ועוד שהשנה חג השבועות צמוד לשבת נשא, בעשרת הדיברות  מופיע הפ"ס "הנה אנכי בא אליך העב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך" .. בהמשך כתוב " היו נכנים לשלושת ימים אל  תגשו אל אשה ..."וגם הכהנים הנגשים אל ה" יתקדשו פן יפרוץ בם ה" ..בסוף עשרת הדברות מופיע הפ"ס," אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" ,  איך בדיוק ראו בני ישראל את ה" ולא מתו חלילה?  האם הם קיבלו את ברכת הכהנים שאנו אומרים מידי יום מהקב"ה עצמו?  יחד עם הכהנים שהתקדשו לפני מתן התורה?  ויותר מכך , האם היום  אנו "יכולים " להיות שוב באותו מעמד  מדהים של מתן תורה ו" לראות" את הקב"ה "? [ מפחיד?

תכף תראו שלא כל כך...]

"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם",תניא , מנין שלא יהיו ישראל אומרים ,ברכותיהם תלויות בכהנים, והכהנים  לא  יהיו  אומרים  אנו נברך את ישראל? תלמוד לומר" ואני אברכם" כלומר הקב"ה מברך את ישראל ולא הכהנים , מכאן שהקב"ה מתאווה לברכת הכהנים , אם כן מה מעמד הכהנים?

ופירש רשי, " תלה הכתוב בהן להיות ברכה זו את שימת  על עמו ולא עשאה ישראל אלא לצורך המקום" ,היינו הברכה תלויה בכך שהכהנים יברכו את ישראל ,בלעדיהם לא תחול הברכה, אם כן אולי חזרנו קצת אחורה? אם כך מה מקום הקב"ה אם הברכה תלויה בהם, הרי הוא לא תלוי בדבר והכל תלוי בו?

במצוות עשה שע" ח  נאמר  " שחפץ ה" בטובו הגדול  לברך  על ידי המשרתים החונים תמיד בית ה" וכל מחשבותם  דבקה בעבודתו ונפשם קשורה ביראתו כל היום  ובזכותם תחול הברכה ויתברכו מעשיהם .. ואל תתמה לאמור ולו חפץ ה", בברכתם יצווה אותם את הברכה ואין צורך בברכת הכהנים? ..  כי בהכשר מעשינו תחול הברכה עלינו", כלומר, ברכת הכהנים  מכשירה אותנו  לקבל מהקב"ה את ברכת הטוב,  והרי נאמר  "  אין נותנים כוס של ברכה אלא לטוב עין " שנאמר," טוב עין הוא יבורך" ,אל תקרי יבורך אלא יברך, ועוד שהכהנים אומרים, " וציוונו  לברך את עמו  ישראל באהבה" .

 משמע הכהנים מברכים את ישראל והקב"ה מברך את הכהנים  ואז הברכה חלה על כל ציבור המתפללים.

ברכת הכהנים סמוכה לפרשת סוטה  שהיא ההפך הגמור ממנה  ונשאלת השאלה מדוע?

פרשת הסוטה  מתייחסת למקרה שבו הבעל חושד באשתו  שזילזלה  בערכי הצניעות  לאחר שהתרה בה בעדים שלא תסתר  עם פלוני  והיא נקראת " פרשת הסוטה" מכיוון שיש חשד שהיא סטתה  מדרך הישר או  מקרה שעברה על בעלה  רוח קנאה   ואישתו טהורה לגמרי, במקרה זה האישה שילדה  שחורים תלד לבנים ,ילדה בצער  תלד ברווח  ,ושוב נשאל מה הקשר  ?

ברכת הכהנים  היא נשיאת חן   " יברכך ה" ישמרך  יאר ה" פניו אליך ויחונך  " ישא ה", פניו אליך וישם  לך שלום" .

" יאר ה" פניו אליך" איזו קדושה וטהרה ענקית! הארה שאין  יותר גדולה וטהורה ממנה , בניגוד לפרשת הסוטה , בה  הבעל כועס על אשתו   ויותר מכך  ,  כדי להשכין שלום בין הבעל  לאישה  הכהן מצווה "וכתב את האלת האלה הכהן בספר  ומחה אל מי המרים  ", יש כאן ציווי למחק את שם ה" [ שהוא איסור גמור] כדי להשכין שלום  !  בדומה  לברכת הכהנים  שפירושה הוא ברכת השלום והטוב  , כן " טוב עין הוא  יבורך" , ה" כובש את כעסו  ופניו נשואות לעבר  ישראל , ממש כשם פרשתינו" נשא" מלשון  להעלות  קומה   בקדושה ובטהרה כמו במעמד הר  סיני.

בני ישראל נדרשו לשמור פרישה מהאישה למשך שלושה ימים  לפני מעמד הר סיני מסיבה דומה,  כדי לשמור על קדושת וטהרת הבית.

איש ואישה זה פעמים אש , כשנכנס בהם שם " הויה"   השלמות והקדושה   שורה במשפחה  ,משפחה יהודית שהולכת  בדרך התורה משכינה את שם הויה אצלה בבית ! האישה שנחשדה בניאוף  מעלה גם בשם ה" ,לכן  צריך למחות את שם ה" במים  דווקא אולי  [ חידוש?] כסימן לטהרה כמי המקווה שמטהרים את  הנידות וכן את הכלה לפני חופתה  , מה שמתאים גם לכתובת התורה שאנו קורים בחג השבועות הוא חתונת הקב"ה וכנסת ישראל  .

פרשת המנורה  בפרשת בהעלותך  מתקשרת נפלא גם לעניין ברכת הכהנים ופרשת הסוטה" ,איך?

"לפי שראה  אהרן  את חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם לא הוא ולא שבטו , אמר לו הקב"ה

חייך שלך גדולה משלהם  ,שאתה מדליק ומיטיב את הנרות בוקר וערב " , הרמב"ן שואל מדוע ניחמו הקב"ה דווקא  בהדלקת הנרות ?  ועונה ע" פ  מגילת סתרים לרבנו נסים שרומז לחנוכת בית חשמונאי ,

ואמר לו הקב"ה לאהרן ,אל תירא ,לגדולה מזאת  אתה מוכן , הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הם נוהגים,  אבל הנרות "אל מול פני המנורה יאירו ", כל הברכות שנתתי לך לברך את בני   לא בטלות לעולם!

וידוע שבזמן שאין המקדש קיים אין קרבנות ,ומנורת הזהב לא דולקת ,[אבל נרות בית חשמונאי ,חנוכה נוהגים גם לאחר החורבן] לכן ברכת הכהנים סמוכה למעשה המנורה  ולקרבנות הנשיאים , כיוון שהמנורה מסמלת שהשכינה שורה בישראל ולמרות שה" יתברך הוא מקור האור  , הוא מצווה עלינו  להאיר  לפניו   בברכת הכהנים , ועוד  הדבר קשור גם לאברהם אבינו , שבשעה שאמר לו הקב"ה לך לך מארצך  ", למה היה הדבר דומה?, לצלוחית של פוליטון [בושם] שהייתה מוקפת  צמיד פתיל ומונחת בקרן זוית  ולא היה ריחה נודף  ,כך אמר הקב"ה לאברהם [ שלא היה כהן..]  הרבה מעשים טובים יש לך  ,טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולמי".

כך גם אנו ,בשעה שאנו מברכים איש את רעהו ולא מחמיצים פנים או , יותר גרוע, נוהגים" אחד בפה ואחד בלב".. אנו זוכים למימוש האימרה " והמברך יתברך" , ועוד שברכת הכהנים היא פנים אל פנים  ,

הכהנים אמנם מסתירים את פניהם  מפני השכינה ששורה עליהם ,שכן גם אם הכהן לא מתכוון לברכה אלא חושב על משהו אחר, הברכה חלה בכל מקרה! וזאת  כיוון שה" יתברך הוא המברך  אותנו דרך הכהן שהוא שליחו שנאמר," שליחו של אדם כמותו".

אך אם  נשים  לך,  איך הקב"ה מברך אותנו אם הכהן לא בדיוק מחבב אותנו.. או טרוד במשהו אחר, האין זה אחד בפה ואחד בלב חלילה? שהרי כתוב בברכת הכהנים " ישא ה" פניו אליך"

מסתבר  שלא, העניין דומה  לאדם שאוכל דבר מה מועט  ומברך, " ואכלת ושבעת וברכת" , אמר הקב"ה בני מדקדקים על כל ברכה בשיעור כזית ,ואיך לא אשא פני אליהם ? שהרי מדובר במידה כנגד מידה, שכשם שאנו מברכים את ה"   על דבר  מועט  כך הקב"ה מברך אותנו  למרות מיעוט  המצוות  וכך גם שכהן מסויים  לא בדיוק  מכוון בברכת הכהנים אלא כוונה מועטת, הקב"ה מברך בכל זאת שהרי הכהן הוא רק צינור להעברת הברכה, וגם עם הצינור קצת   נוזל .. אצל הקב"ה אין זו בעיה אלא הוא מתקן את " הצינור הנוזל"  בברכתו הוא עצמו ! כך גם שאנו ממעטים במעשים טובים  והקב"ה אינו " שבע" מאיתנו  הוא מברך אותנו בלב שלם! וידוע  מחז"ל שהקב"ה גם מקיים מצוות  ,   ,מניח תפלין , שומר שבת וכשרות כמובן .. אבל איך אם הוא לא דמות הגוף  ?   כאשר אנו מקיימים מצוות   הקב"ה מקיים גם  הוא את אותם המצוות !לכן כדאי לנסות לכוון בברכות ובמצוות כמה שאפשר  .

מעמד  מתן תורה  שהיה גם  מלווה בברכת הכהנים היה כאמור מעמד   מיוחד, אך לא חד פעמי  ..

כאשר אנו מתפללים   אנו  מבקשים ברכה מאת ה" יתברך    וכאשר אנו קוראים בתורה הקב"ה מדבר עמנו! ועוד שהתורה היא מקור הברכה  וכאשר אנו לומדים תורה  ומתפללים כראוי אנו למעשה בקשר  ישיר עם הקב"ה וזוכים לברכת כהונה ישירות ממנו .

אנו רואים כמה חשובה מידת טוב הלב והעין  , שנאמר " ואהבת לרעך כמוך" , אנו  יוצאים  מימי ספירת העומר  שבהם נהרגו תלמידי רבי עקיבא על שלא   נהגו כבוד זה בזה אפילו שהיו ענקים בתורה!

בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם   אפילו שכולם היו מדקדקים על קוצו של  יוד  .

 הבה  נדבק  באימרה " והמברך  יתברך"  ונזכה  לממשה בלב שמח  יחד עם  לימוד תורת ה" הקדושה ולימוד חג השבועות כל אחד   כמנהגו   ונשמח בשמחת  חתונת ה" יתברך וכנסת ישראל[ אנחנו !!]

ונזכה אודות לכך  לבניין בית הבחירה במהרה  ובקיץ בריא  שמח שלו וטוב! חג שמח !