שאלה:

תשובה:

1.       מהי מלאכת הבישול?

מלאכה המכשירה או משביחה דברי מאכל ע"י בישול, אפיה או צלייה.

2.       מהו הכלל במלאכת הבישול?

הכלל במלאכה זו הוא: שמכינים את המאכל ע"י חום אש. ע"י החום המאכל מתרכך והטעמים הטמונים בו מתערבבים וע"י כך נוצר טעם חדש.

3.       מה דין מאכלים שניתן לאוכלם ללא בישול? האם מותר לבשלם בשבת? הדגימי!

אם הבישול משביח אותם אסור לבשל מהתורה. דוגמא: מים, למרות שהם ראויים לשתיה צוננים מאחר והבישול משביח אותם אסור לבשלם מהתורה. (למשל, יש חשיבות לבישול של המים בהכנת קפה שחור, המים חייבים להיות חמים), אבל, מאכלים שהבישול אינו משביח אותם האיסור לבשלם הוא מדברי חכמים.

4.       המבשל באש או בתולדת אש- עובר על איסור תורה. הסבירי.

"המבשל באש"= מבשל בשבת על אש ממש, אסור מהתורה.

"המבשל בתולדות האש"= בישול בשבת באמצעות דברים שהתחממו על ידי האש, גם אסור מהתורה. לדוג' המחמם מחבת על האש, ואח"כ כיבה את האש שתחתיה וטיגן עליה ביצה, עבר באיסור תורה.

5.       מי שהדליק את האש בשבת מתחת למחבת אח"כ כיבה את האש ואז טיגן ביצה על מחבת זו (היא עדיין הייתה חמה מאוד). מה דינו? נמקי!

עבר על 3 אבות מלאכה מהתורה, והן: הבערה, כיבוי ובישול בתולדת אש.

6.       מה דין המבשל במיקרוגל? נמקי!

עובר על איסור מבשל מהתורה. נימוק: מפני שכיום זהו אחד מדרכי הבישול המקובלים.

7.       כתבי שלושה איסורים שונים במלאכת בישול!

1.       איסור בישול מהתורה.

2.       גזירת חכמים שלא יעשה אדם דבר שעלול לגרום לו להגביר את האש. כגון: לחתות בגחלים.

3.       גזירת חכמים שלא לעשות פעולה הנראית כבישול  (=מחזי כמבשל)

שאלה:

תשובה:

א.      הכלל היסודי בהלכות שאסור לייצור משהו חדש.

אנו מצווים להידבק במידותיו של הקב"ה ולקבוע את השבת ליום מנוחה וקדושה, כמו שהקב"ה ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי שבת.

ב.      איזה מאכל אסור לחמם בשבת ואיזה מאכל מותר? הסבירי.

מאכל שאסור לחמם בשבת הוא מאכל שהבישול הופך אותו ממעמד חי למבושל. מאכל שמותר לחמם בשבת הוא מאכל שכבר מבושל כל צורכו לפני שבת. משום שהחימום אינו יוצר במאכלים מהות חדשה.

ג.        הסבירי את הכלל: "אין בישול אחר בישול".

אם המאכל מבושל כל צורכו לפני שבת, מותר לחממו בשבת אף על פי שהחימום משביח את טעמו. נימוק: אינו יוצר במאכל מהות חדשה. מדובר במוצק לכל הדעות אך לגבי מאכל נוזלי ישנה מחלוקת נראה בהמשך

ד.      מתי המאכל נחשב מבושל ואז מותר לחממו בשבת?

ישנה מחלוקת. דעה א'- אם המאכל ראוי לאכילה בשעת הדחק אין בו יותר איסור בישול, מותר לחממו בשבת. דעה ב'- להלכה מוסכם שהמאכל נחשב מבושל משעה שנגמר כל בישולו וניתן להגישו לאורחים בלי להתנצל. וכך נקבעה הלכה.

ה.      כתבי השלכה הלכתית לידיעה אם התבשיל מבושל כל צורכו לפני שבת או לא?

אם הוא מבושל כל צורכו לפני שבת מותר לחממו  בשבת כי אין בישול אחר בישול, אם אינו מבושל כל צורכו לפני שבת אסור לחממו בשבת. כיוון שכל חימום יזרז את בישולו וזה איסור מהתורה.

שאלה:

תשובה:

מהו שיעור החום הנמוך ביותר שעדיין מסוגל לבשל?

ישנן דעות שונות: 1)   71 מעלות  2) 45 מעלות. מה נפסק להלכה?: משום שיש ספק, צריך להחמיר וחום של 45 מעלות נחשב כמסוגל לבשל ולכן אין להניח מאכל חי בסיר שהחום שלו 45 מעלות. וכן אסור להניח מאכל חי (כמו דג) בסמוך לאש במקום שיכול להתחמם ולהגיע ל45 מעלות.

כתבי שיטה נוספת בהגדרת חום שהיד סולדת בו.

כל משקה או מאכל שרוב האנשים יכולים לשתות או לאכול בבת אחת נחשב החום שלו לחום שאין היד סולדת בו. אבל אם רוב האנשים אינם יכולים לשתות או לאכול אותו בבת אחת, סימן הוא שהחום שלו כחום שהיד סולדת בו.

אם מניחים מים בקרבת פלטה, באיזה מקרה יהיה מותר להשתמש במים אלו?

אם הם במקום שגם אם יעמדו שם יום שלם לא יגיעו לחום שהיד סולדת בו, אין בכך איסור.

האם מותר להניח מים קרים במקום שהם עלולים להגיע לחום שהיד סולדת, והאם הדין ישתנה אם אדם ישגיח על המים שלא יגיעו לחום שהיד סולדת?

אסרו חכמים להניח מים במקום שהם עלולים להגיע לחום שהיד סולדת וגם אם אדם ישגיח על המים. נימוק: חשש שמא יסיח את דעתו והמים יתחממו לחום שהיד סולדת וכך יעבור על איסור בישול. הערה: מותר להניח מאכל או משקה במקום שאין סיכוי שיגיע לחום שהיד סולדת.

שאלה:

תשובה:

מאכל נוזלי או מאכל שאם יניחו אותו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. מה דינו?

נחשב כלח (נוזל), וכאן יש מחלוקת האם מותר לחממו בשבת. להלכה נפסק בשולחן ערוך – וכך נוהגים הספרדים, "יש בישול אחר בישול בלח" שכל תבשיל נוזלי שהתקרר והחום שלו ירד מחום שהיד סולדת, כבר התבטל ממנו הבישול הראשון ואסור מן התורה לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו. לדוג': 1. אסור להוציא מרק מן המקרר ולחמם אותו. 2. אם הורידו את המרק מהפלטה והחום ירד מחום שהיד סולדת בו, אסור להחזירו לפלטה.

האם מותר לחמם בשבת רוטב פטריות קרוש? נמקי.

מותר לחממו, אעפ"י שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי. נימוק: כיוון שלפני החימום הוא קרוש ונחשב כמוצק.

שאלה:

תשובה:

לפי מנהג תימן האם יש בישול אחר בישול בלח? הסבירי!

אין בישול אחר בישול בלח. ולכן, אם בשלו מרק בערב שבת והניחו אותו במקרר, מותר בשבת להוציאו מהמקרר ולהניח אותו על הפלטה עד שירתח. וכן לגבי רטבים וכל שאר תבשילים נוזליים.

לפי מנהג אשכנז, האם יש בישול אחר בישול בלח?

אם התבשיל הנוזלי התבשל כל צורכו לפני שבת והתקרר אסור לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו. אם התבשיל עדיין חם מעט מותר לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו.

שאלה:

תשובה:

א.      האם מותר לחמם בשבת מאכל שכבר התבשל כל צורכו? נמקי!

ב.      האם מותר בשבת להעביר מאכל ממצב מבושל לצלוי או ממצב אפוי למבושל? נמקי!

א.      מותר. נימוק: מפני שהאיסור הוא להעביר מאכל ממצב חי למצב מבושל. אבל לאחר שהמאכל התבשל אין איסור לחמם אותו.

ב.       דעה א': אין בזה איסור. נימוק: שהואיל וע"י חום האש המאכל כבר עבר ממצב חי למצב מבושל או אפוי או צלוי אין בו יותר איסור בישול. ושינוי מצבו אינו נחשב איסור בישול אלא, שינוי הטעמה נוספת שאין בה איסור.

דעה ב': אסור לשנות מהות המאכל מצלוי למבושל כיוון שזה נחשב כבישול חדש. וכן אסור לקחת אפוי ולהכניס לתוך סיר בישול שע"י כך הופכים את הלחם מאפוי למבושל.

בדיעבד (לאחר מעשה) אם בישלו דבר אפוי ולהיפך, מה דין המאכל?

המאכל מותר. נימוק: בדיעבד אפשר לסמוך על דעת המתירים.

מי שרוצה לטבול ביסקוויט בתה כיצד ינהג לדעת המחמירים?

צריך להקפיד שהתה יהיה בכלי שלישי שאינו מבשל.

מי שרוצה לטבול לחם במרק, כיצד ינהג לדעת המחמירים?

יעביר את המרק מהסיר לצלחת ע"י מצקת, ואז הצלחת נחשבת כלי שלישי – וכלי שלישי אינו מבשל.

שאלה:

תשובה:

כיצד נקראת פעולת ערבוב התבשיל בשבת?

מגיס

מדוע אסור לערבב בשבת תבשיל שלא התבשל כל צורכו?

ערבוב המאכל שבקדירה משפר את איכות הבישול ובזה עובר על איסור תורה.

תבשיל שלא התבשל כל צורכו-האם מותר בשבת להסיר אותו מהאש ולערבב אותו?

כל זמן שלא הסתיים בישולו והיד סולדת בו אסור מהתורה לערבב אותו גם כאשר התבשיל הוסר מהאש.

האם מותר לקחת אוכל מתבשיל שלא התבשל כל צורכו לפני שבת?

אסור. נימוק: אסרו חכמים להוציא מאכלים מתוך סיר שהתבשיל שבתוכו עוד לא מוכן לאכילה, משום שלקיחת המאכל תגרום לתנועה בתוך הסיר וזאת פעולה של הגסה (האיסור גם כשהתבשיל מונח על האש וגם כשהוסר מהאש והיד סולדת בו).

תבשיל שנגמר בישולו בשבת והמאכל ראוי לאכילה, האם מותר לקחת מהתבשיל הזה אוכל?

מותר. נימוק: כיוון שאין בו יותר איסור בישול. בכל מקרה, אסור לערבב את התבשיל בעודו על האש (גם כשהוא מבושל כל צורכו) כיוון שהמערבב נראה כמבשל (= מיחזי כמבשל).

האם מותר להוציא תפוח- אדמה מסיר החמין כשהסיר עומד על האש? נמקי!

אסור להוציא. נימוק: נראה כמבשל. אסור משום הגסה.

באיזה מקרה יהיה מותר להוציא תפוח אדמה מהחמין? נמקי.

כשהמאכל מבושל כל צורכו, מורידים את הסיר מהפלטה, מוציאים בכף את תפוח האדמה. ואם רוצים להחזיר, צריך להקפיד על כללי ההחזרה כגון: אש מכוסה, והתבשיל מבושל כל צורכו לפני שבת.

שאלה:

תשובה:

האם מותר להוסיף ממים חמים שנמצאים על הפלטה לתוך סיר החמין (שבושל כל צורכו לפני שבת) שעומד להישרף? נמקי.

יש שתי דעות:

דעה א': מותר. נימוק: כל זמן שהמים בחום שהיד סולדת מהם אין בזה איסור בישול.

דעה ב': אסור להוסיף מים חמים לתוך קדירה שעומדת על הפלטה. נימוק: המים במיחם הם כלי ראשון וברגע שישפכו אותם הם נחשבים כעירוי שאין בכוחו לבשל, וכאשר הם יכנסו לתוך הסיר יחזרו להיחשב ככלי ראשון. הפתרון: או הגבהת הסיר או _שקית קוקי בתוך החמין