קריעת ים סוף היתה ביום השביעי ליציאת בנ"י ממצרים, ואף אנו מציינים זאת ביו"ט שביעי של פסח. יום שביעי זה הוא כנגד שבת, כקשור לקדושת שבת (וראה ב'תורת המקרא' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, שעניין שבת התגלה בעולם הפיזי בקריעת ים סוף). והנה השבת היא קדושת כלל השבוע, בהיותו הקדושה שהופיעה בסיום שבוע הבריאה כנגד כלל הבריאה, ולכן בים סוף ביום השביעי, נעשו עשרה ניסים 'עשרה נסים נעשה להם על הים' וכו' (תנחומא "בשלח" סימן י), כנגד עשרה מאמרות שבהם ניברא העולם (אבות ה,א), שכל הטבע הוא נס שמתגלה בצורת טבע, לכן בקריעת ים סוף שנעשה שינוי בטבע ע"י נס, זה נעשה כנגדו, לומר שכל העולם הוא נס, העומד ע"י ה', דרך עשרת המאמרות. והנה מובא במכילתא כמה טעמים בזכות מה ניקרע הים: '..דאמר ר' ישמעאל: מה תצעק אלי - בזכות ירושלם אני אקרע להם את הים.. דבר אחר: בשביל הבטחה שהבטיחתנו אברהם [יעקב] אביכם - אני אקרע לכם את הים, שנאמר: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה. רמז לו פרוץ את הים... ר' בנאה אומר: בזכות מצוה שעשה אברהם אני אקרע להם את הים, שנאמר: "ויבקע את עצי העולה", וכתיב הכא: "ויבקעו המים”. ר' שמעון התימני אומר: בזכות המילה אני אקרע את הים, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי”. אמרת, אי זו היא ברית שהיא נוהגת ביום ובלילה? הוי אומר זו מילה... וחכמים אומרים: למען שמו עשה עימהם, שנאמר: למעני למעני אעשה וגו' וכתיב: בוקע מים מפניהם. מפני מה? לעשות לו שם עולם. ר' אומר: כדאי היא האמנה שהאמינו בי, שאקרע להם את הים, שנאמר: וישובו ויחנו וגו'. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים, שנאמר: כי זכר את דבר קדשו וכתיב: ויוציא עמו בששון וגו'. ר' אליעזר בן יהודה איש ברתותא אומר: בזכות השבטים אני קורע להם את הים, שנאמר: נקבת במטיו ראש פרזיו וגו'. מהו אומר? לגוזר ים סוף לגזרים. שמעיה אומר: כדאי היא האמנה שהאמין בי אברהם אביהם ,שאקרע להם את הים, שנאמר: והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. אבטליון אומר: כדאי היא האמנה שהאמינו בי, שאקרא להם את הים, שנאמר: ויאמן העם וישמעו וגו'. שמעון איש קטרון אומר: בזכות עצמות של יוסף, אני קורע להם את הים, שנאמר: ויעזוב בגדו אצלה וגו'. וכתיב: הים ראה וינס. ר' נתן אומר משום אבא יוסי המחוזי: והלא כבר הכתבתי: בכל ביתי נאמן הוא. אתה ברשותי והים ברשותי ואני עשיתיך עליו גזבר. ר' חנניה בן חלניסי אומר: והלא כבר הכתבתי: אח לצרה יולד - אח אני לישראל בשעת צרתן. אחים - אלו ישראל: למען אחי ורעי וגו'... ר' אחא אומר: מה תצעק אלי - בשבילך אני עושה... אחרים אומרים: דבר גדול עשו ישראל, כדאי היא האמונה שהאמינו בי, שאקרע להם את הים..' (מכילתא שמות מסכת "ויהי" פרשה ד). ובקיצור בזכות: ירושלים, הבטחה ליעקב, מצות אברהם, מילה, למען שמו, האמונה, אברהם, שבטים, אמונת אברהם, אמונת ישראל, עצמות יוסף, משה, צרה לישראל, משה, אמונת ישראל. (יש שם עוד דעות אבל לא מובאות כאמירה בזכות מה נבקע הים). והנה אמונת ישראל מופיעה שלוש פעמים, משה פעמיים, ואברהם שלוש, אז אם נצמצם אותם לאחד יצא שירד חמשה טעמים, ומימלא יצא עשרה טעמים, וזהו כנגד עשרה ניסים שנעשו להם בים סוף. והנה בפרוט שבדברי החכמים יצא 15, שניראה שכל חכם שהביאו בשמו יש לו מעלה מצד דבריו (שגם אם הביאו לדוגמה בזכות האמונה יש בזה שינוי קל בתפיסה שבין החכמים) שלכן הביאו מפס' שונים, ולכן יש מעלה של 15 כנגד שם "י-ה" שנראה שנקבע בעולם ביציאת מצרים, שלכן כשעמלק פגעו באמונה בה' בעולם עדיין נישאר שם "י-ה" (“כי יד על כס י-ה"). ועניין 15 מופיע בהגדה של פסח בעניינים שעלינו להודות עליהם ('דיינו'), שאלו הדברים שהקב"ה עשה בשבילנו, ולכן בזה אנו מתחברים לה' ומתקדשים ומקדשים את כל העולם. וזה התגלה בקריעת ים סוף שהיה בקדושה גדולה, כנגד שבת ותיקון העולם שניברא. לכן '...מלמד שכל המים שהיו בכל המעיינות ובבורות ובכל מקום נבקעו שנאמר "ויבקעו המים"' (שמו"ר כא,ו), שהיתה השפעה לכל העולם. ולכן בו זכו למעמד נבואי גדול עד 'שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל' וכו' (מכילתא "שירה" ג) שהיה כעין תיקון העולם לעתיד. ובזה אולי יובן המדרש '"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (תהלים צג, ב) "נכון כסאך מאז" אמר רבי ברכיה בשם רבי אבהו: אף על פי שמעולם אתה, לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר "נכון כסאך מאז"' (שמו"ר כג,א), שבעקבות מעלת קריעת ים סוף כשבת, וחיבורו לבנ"י בהתגלות ה' בעולם על ידינו בשירתנו, נעשה קיום לכסא ה' בעולם, ולכן נישאר "כס י-ה" גם אחרי עמלק, כמו שאמרנו.