כאמור בגיליון הקודם, מותר לחולה לצרוך תרופות חסרות טעם שבולעים אותם כגלולה או קפסולה, גם אם אינן ברשימת התרופות. יש גלולות וקפסולות שאינן תרופות של ריפוי אלא מכילים רכיבים מגוונים של ויטמינים ויסודות מזון אחרים כגון ברזל, אבץ ועוד רבים, שלגביהם משתדלים להימנע מלצרוך מוצר שאינו ברשימה, ואם המוצר לא מופיע (כי אין עליו מידע וא"כ יש חשש שהכניסו רכיב שמקורו דגני) ניתן בד"כ למצוא חלופה כשרה (כגון בברזל: פוריפול, פוליק  ופולקס 400 וכן הברזל של חברת הדס). באופן כללי מקובל, שגם הרגילים לצרוך ויטמינים מידי יום, לא ייפגעו מהפסקה של שבוע, אלא אם שמעו אחרת מרופא.

בשוק יש מוצרים תזונתיים בפרט לתינוקות שיתכן ומכילים קטניות. יש לזכור שקטניות אינן חמץ (פסחים,לה,א) אלא שבתקופת הראשונים, פשט המנהג בכל קהילות האשכנזים ובחלק מקהילות הספרדים לאסור אכילתם בפסח. ונוהגים להחמיר ולא לפרוץ גדר אף מעבר למה שנכלל בגזירה. למשל, אין אוכלים גם את הקטניות עצמן או את השמן המופק מהם -אף שלא בושלו ולא באו במגע עם מים, וגם נמנעים מלצרוך מאכלים שספק רב אם מוגדרים כקטניות כגון בוטנים וסויה.

במהלך הדורות היו מצבי דחק של שנות בצורת ועוני, והפוסקים התלבטו עד כמה ניתן להתייחס למצב כ"שעת הדחק גדולה" בכדי להתיר קטניות לציבור הרחב. על חולה כתב המשנה-ברורה (תנג,ז): "אף שאין בו סכנה מותר לבשל לו אם צריך לזה". ברם נראה, שבזמננו הדבר לא שכיח. תעשיית המזון בכלל, והמיוחד לפסח בפרט, התפתחה מאד, ויש מגוון רחב ומצוי של מוצרי מזון גם למחמירים השונים. אכן, חולים שמטעמים רפואיים אינם רשאים לצרוך מזון אחר ונזקקים לקטניות, או שהם סובלים מבעיות עיכול וזרעי קטניות יפתרו את הבעיה, וכן לתינוקות שזה הרגלם –מותר, אך יש לבדוק השגחה! ועדיף להשתמש במה שדומה פחות לדגן כגון קמח תירס/קורנפלור ולא אורז (משנה-ברורה הנ"ל). מצד הדין אין צורך בהפרדת כלים, כי הטעם הנפלט אינו בכלל הגזירה. בדיעבד בוודאי מותר לאכול תבשיל שבושל בסיר שבלע טעם קטניות, וכן לבשל בו לכתחילה לאחר 24 שעות. אך לכתחילה נהוג לייחד לשימוש כזה כלי מיוחד ולסמנו.