דבר תורה לפרשת"תזריע"

לאור המקדש

פרשהזו פותחת באירוע המשמח של היולדת. אחר שנטהרה היולדת היא עולה לבית המקדש ומביאה קרבןלעולה ועוף לחטאת: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂבֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶלהַכֹּהֵן" (ויקרא יב, ו). הקרבן לעולה הוא מובן וטבעי, כל הרוצה להתנדב לבית המקדשמביא קרבן עולה, אך על מה ולמה צריכה היולדת להביא קרבן חטאת הבא בד"כ על חטאמסויים?

חז"לנדרשו לזה ואמרו שבעקבות צער הלידה היולדת נשבעת כי לא תלד יותר, לאחר מכן האשה מתחרטתושבועה זו מחייבת אותה להביא קרבן חטאת (נדה לא, ב). אמנם לא כל הנשים נשבעות כך, ובכלזאת מחוייבות להביא קרבן חטאת, וכנראה שהסיבה עמוקה יותר (רקנטי עה"ת ויקרא יב,ו).

ידועשצער הלידה הוא מהקללות שנתקללה חוה בחטא עץ הדעת: "בעצב תלדי בנים". בשעהשהאשה כורעת ללדת, זהו הזמן שיש בו פרעון מחטא עץ הדעת. צער הלידה והסיבוכים השוניםהעלולים להיות בלידה גורמים למיעוט צלם הדמות ומיעוט הבאת ילדים לעולם, ששורשם בחטאעץ הדעת, וממילא אף אם האשה איננה נשבעת בפועל, הרי היא כנשבעת שלא תלד, ועל זה באקרבן חטאת.

בחטאעץ הדעת היתה אכילה שאיננה על פי רצון ה', שגרמה לאדם ולחוה לרדת מדרגתם, עתה היולדתמביאה קרבן לחטאת שאותו יאכלו הכהנים וירוממו את האכילה למדרגה גבוהה יותר, שכן כהניםאוכלים ובעלים מתכפרים (יבמות מ, א).