המשך למאמר הקודם

ולאור יסוד הדברים שחלל הנוצר מעזיבת הקדושה מיד מתמלא בטומאה השם ירחם, אם כן האם בכה נבכה על שעזבו אותנו ימי הפורים הקדושים שאפילו יום כיפור הוא רק כמו פורים??? האם החלל שנוצר עד חג הפסח חלילה יתמלא בטומאה ח"ו?? 

וגם לאחר מכן כאשר יעברו ימי חג הפסח הקדושים והטהורים, שבהם אכלנו קודש - "מצות", וחיינו באמונה ובקדושה עילאית, ואת "יעלה ויבוא" אמרנו ברגש, ובהלל התלהבנו ורקדנו מתוך שמחה וקדושה, ובהללו "עבדי ה'" נדלקנו באש יוקדת, ובמוסף התעלינו טפח מעל הארץ באומרנו "וטהר ליבנו" לעובדך באמת, והנה כאשר יחלוף הפסח האם זה תם ונשלם??? ומה יהיה??? האם עלינו לחשוש ולפחד מהחלל הגדול שנוצר ??? מה, האם יהיה בנו את המושג "וטמאה"???

ואכן בפסח יש המשך של ספירת העומר שמחבר אותנו לחג השבועות ואין כאן הפסקה, ואין כאן "חסל סידור פסח" במובן השלילי, כי העבודה של פסח ממשיכה, ביתר שאת בספירת העומר, אז אין חלל כי זה כמו חול המועד ארוך.

אבל זה עידוד קצת רק לאחרי פסח עד חג השבועות, אבל אחרי שבועות וכן אחרי רצף הימים הנוראים וימי חגי תשרי המסתיימים במוצאי שמחת תורה, אז מה אומר ומה אדבר???

וגם איך אפשר להסתפק בספירת העומר כשחסר לנו את המצות וההלל והמוסף והיעלה ויבוא???? זה כלפינו בתחושתנו כמו טיפה מהים!!!!  נכון שחוזר לנו התפילין שהתגעגענו אליהם בימי החג, נכון זה מעודד!!! אבל בכל זאת צריך חיזוק נוסף שימלא את החלל שלא יכנס חלילה טומאה!!!!

וברוך השם בליל יום טוב של שביעי של פסח, בורא עולם האיר את עיני וממש בפעם הראשונה בחיי הבנתי מה אני אומר ומתפלל בתפילת ערבית, זה התחיל מכך שיהודי כהן ת"ח המתפלל איתי בבית הכנסת שאל אותי לפני ערבית איך יתכן שאת שירת אז ישיר משה - משה ישיר גם בעת הגאולה השלימה בביאת המשיח וכמבואר ברש"י, וכי מה עניין מרכבות פרעה וחילו ירה בים לזמן הגאולה???

ועניתי לו, שבעצם הנס העיקרי בקריעת ים סוף הוא כפי שכתב הרמב"ן: שבורא עולם השתלט על השכל של פרעה ושל כל הבכירים שלו שכולם השתגעו, ולכן הם קיבלו החלטה לא הגיונית ונכנסו לים, שהרי לא הייתה להם סיבה הגיונית שיסכנו את עצמם להיכנס לים שנקרע, הרי נס קריעת ים היה רק בכדי להציל את עם ישראל???

ודבר זה היה ברור למצרים, שהרי בכל ה 10 מכות ראו במפורש שבורא עולם מציל את היהודים ומפלה בין היהודים למצרים!!!

ואכן הנס היה שהם היו באותו רגע משוגעים, וזה לשון הרמב"ן "ואין בכל המופתים כפלא הזה, וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם וחיזק את לבם להיכנס לים".

וזה קשה לבורא עולם, כי בורא עולם נותן בחירה לאדם, לשלוט בשכלו ולבחור, וכאן בורא עולם חרג מהרגילות שקבע וטבע בעולמו, והתערב להם בבחירה ובשכל והחליט במקומם, ולכן גם נאמר קשים מזונותיו וזיווגם של אדם כקריעת ים סוף, כי גם בשידוכים ופרנסה מצאנו את עניין זה שהקב"ה משתלט על השכל שלנו ומחליט עבורנו.

וזה מה שכתוב בסוף השירה, "ה' ימלוך לעולם ועד, כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים", ולכאורה לא מובן מה הקשר בין הפסוקים, שבגלל שבא סוס פרעה לכן השם ימלוך לעולם ועד???

והתשובה היא - "כי בא סוס פרעה", דהיינו שה' השתלט על השכל שלהם, לכן זה מחזק אותנו ש"ה' ימלוך לעולם ועד", שזה מוכיח שלאחר בריאת העולם בורא עולם מולך בעולם בזה שהוא משתלט על דעתם של אנשים בשידוכים ובפרנסה, ולב מלכים ושרים ביד ה'.

ואכן בתפילת ערבית הבנתי מה שאנחנו אומרים כל לילה בערבית, שהתוצאה של קריעת ים וראו בניו גבורותיו הייתה "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם" יחד כולם הודו והמליכו ואמרו "ה' ימלוך לעולם ועד", שהבינו שבורא עולם שולט על השכל ועל הדעת ועל הבחירה של בן האדם לעולם ועד, וכאמור בפרנסה ובשידוכים.

אבל ההמשך יותר מפתיע, שאומרים "כי פדה ה' את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו" ולא הבנתי מי חזק מאתנו?? המצרים!! מי החליט שהם חזקים מאתנו??? אולי אנחנו חזקים יותר מהמצרים, רק שנגזרה גזירה והיינו בגלות לכן הם הצליחו לשעבד אותנו?? אז מי זה החזק ממנו??

וקפצתי בשמחה בתשובה שקיבלתי תוך כדי תפילה מבורא עולם, "חזק ממנו" זה "היצר הרע", כי על היצר הרע הגמרא אומרת יצרו של אדם כל יום מתגבר עליו ואם אין הקדוש ברוך עוזרו "אין יכול לו" – זה החזק ממנו.

ואפשר לחדד את העניין בכך, על פי מה שהוסיף לי ידידי, שרוב רובו של עם ישראל לא רצו לצאת ממצרים שהרי רק חמישית או אחד מחמישים יצאו, וכל כך למה??

והתשובה לכך היא, שרוב רובו של עם ישראל פחדו מהיצר הרע, שפחדו שלא יוכלו להשתלט על היצר הרע, בפרט שהם היו שקועים במט' שערי טומאה, וזאת למרות שהם ראו את הניסים הגדולים והאמינו בבורא עולם, אבל עדיין פחדו מהיצר הרע, כי חזק הוא ממנו!!!

ולפי זה היות בקריעת ים סוף, עם ישראל ראה שבורא עולם משתלט על השכל, לכן בשמחה רבה קבלו את מלכותו יתברך, כי אמרו בורא עולם אנחנו נשדל להיות יראי שמים, נברח מניסיונות!! ונסגור פתחים ליצר הרע!!!

ואם בכל זאת היצר הרע בכל אופן ירצה להשתלט עלינו, אנחנו נבקש מבורא עולם, אבא תשתלט לי על השכל - "ה' ימלוך לעולם ועד", אומנם גם במצב כזה חייבים לזכור "עזוב תעזוב עמו" שגם עליך החובה לעבוד יחד ולא להפיל הכל על הבא לעוזרך, ובמקרה שלנו זה בורא עולם.

שכמו שאתה בורא עולם השלטת על פרעה וחילו והחלטתה במקומם, ולעולם ועד אתה בורא עולם משתלט על השכל בשידוכים ובפרנסה וגם על לב מלכים ושרים, אז גם עכשיו תשתלט על מוחנו ותגאל אותנו מיצר הרע.

ולכן כל לילה ובכל שחרית מזכירים את "ה' ימלוך לעולם ועד", זה לא רק הזכרת יציאת מצרים בלילה וביום, אלא זה דלק ואנרגיה עצום לחיזוק, כן כפי שגאל ה' את יעקב כך יגאלנו מהיצר הרע החזק ממנו לעולם.

וזה התשובה לשאלה הקודמת, שמשה רבינו כמו ששר שירת הים בים סוף, כך  "אז" ישיר את השירה הזאת - לעתיד לבוא, שאז גם יהיה "מלאה הארץ דעה את ה' ויטו שכם אחד לעובדך", שה' ישחוט את היצר הרע, ויהיה שליטה מלאה של בורא עולם בשכל שלנו.

ולכן אז נזכיר שראינו והיכרנו כוח מדהים זה של בורא עולם  עוד בקריעת ים סוף, שמשם  למדנו איך לנצח את היצר הרע, על ידי שהשלטנו את בורא עולם על שכלנו, וכך ובזכות זה זכינו להגיע לגאולה השלימה – שבורא עולם השתלט על שכלנו לגמרי ובאופן מוחלט "שכם אחד לעובדך".

ולכן מוסיפים בהשכיבנו "ותקננו בעצה טובה מלפניך, והסר שטן וכו'" כי זה הכוח שעלינו להשתמש יום יום גם אחרי שעברו אלפי שנים מקריעת ים סוף, ולכן זה בתפילת ערבית שבכל יום ויום, שזה חיזוק אמתי לחיי היום יום לנצח את היצר הרע הבוער בקרבנו.

על כן, גם כשהסתיים חג הפורים וגם כשיסתיים חג הפסח ושאר החגים הקדושים, לא נרגיש חלל!!! כי עוצמת שירת הים תלווה אותנו משך כל השנה, וכאשר "ה' לי - ולא אירא", ואין בי חלל וריקנות, כי הקדושה נשארת ביתר שאת וביתר עוז, וה"וטהר ליבנו" של פסח יבער בנו עד שבועות, וממנו עד חגי תשרי, ובכל שבת נתרענן שוב בתפילת מוסף "וטהר ליבנו" אמן ואמן.