הרב ש. גורן, הרב הראשי לצ.ה.ל.

שרשרת הגבורה

רוח הגבורה ועצמת הנפש אשר באו לידי בטויין האדיר במלחמת התקומה
והשחרור של מדינת ישראל, המסירות הכבידה לקדושת המערכה, אשר גילו
חיילינו-גבורינו בהביאם בכנפיהם את בשורת הנצחון והדרור אל ארץ מכורתם,
לא תוֹפﬠות מקריות הן בתולדות ﬠמנו נוראות ההוד.
ﬠוז הרוח וחרוף הנפש לפתוח במלחמת שחרור מﬠטים מול רבים, לא מוכנים,
ובלתי ממוכנים, מול אויבים מאומנים, ערובים ודרוכים לקרב, ועל אף הכל הבטחון
הפנימי בנצחון הﬠתיד לבא אינם נתנים להסבר צבאי מקומי וזמני.
התופעות הנפלאות הללו חוליות קודש הן הממשיכות את שרשרת הגבורה רבת
הפאר מימי החשמונאים כהני ה', שאת אורות נצחונם אנו מעלים בימי חנוכה
אלו על הרי יהודה עטורי החופש.
חילות החשמונאים לא נשענו על עוצמת ידם וכח זרועם, הם ידעו והכירו כי
הם המעט מכל העמים, הם ראו ממולם את חילות יוון אדירי הכח ומלומדי הקרב,
אבל בהיותם משוכנעים בצדקת מלחמתם שהיתה מלחמה על כל הקדוש והיקר
להם, חרפו את נפשם למות, ושמו מבטחם באלקי ישראל. "ויאמרו היד ה' תקצר
לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט, הן לה' התשועה,
ורוב חיל לא ימלט. הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו
וטפינו ולבוז את שללינו, ואנחנו בעמוד על נפשינו להלחם בעד חיינו ותורתנו”.
אז פרץ שטף הגבורה של גור אריה יהודה המכבי בראש צבאות הלוחמים
שחרתו על לוח לבם, ועל נס דגלם "מי כמוך באלים ה׳׳׳, והציף את ארץ יהודה
המשועבדת והנרמסת תחת מגף רגלי היוונים. כך קם והיה נס חנוכה הגדול.
לא נצחון מקומי וזמני היה נס מלחמת החשמונאים. הוא לא הצטמצם במסגרת
לאומית בלבד ובתחומיה של ארץ ישראל, התנגשו אז כחות האור הצרוף של הטוהר
העליון עם כתות הרשע והחושך של האלילות היוונית אשר ניסו להשתלט על
העולם, ולהדביר תחתם את נפש העמים, והאור העליון גבר על החושך, והביא
אתו את גאולת ישראל.
ממﬠין גבורת גאולים זה שבא לידי בטויו המושלם בימי המכבים שאב ﬠמנו
צמא הגאולה, את כוחותיו הנפלאים האין-סופיים שאיפשרו לן לעמוד על נפשו במשך
תקופת דורות הגלות הארוכה והקשה. במשברים הגדולים ביותר שהתרגשו ובאו
על ראשו נשא בלבו את רוח הגבורה החשמונאית הנשגבה שלא פסקה לפעום בקרבו
אף לרגע. הגחלת הקדושה שהתלקחה לשלהבת קודש בימי המכבים לא בכתה.
ממﬠין קדוש זה שאבו חיילי צבא הגנה לישראל את גבורת נפשם ואת עוז
רוחם בהרימם את דגל השחרור והתקומה, ובקראם מלחמה לגאולה ישראל. רוח
גבורת קדומים זו, היא אשר הביאה לנו בשניה את הנס הגדול של נצחון המﬠטים
על הרבים, כאז כן עתה גבר ישראל על אויביו ונשא ברמה את נס הנצחון של
הטהורים וגבורי הנפש. התלקחה מחדש האש החשמונאית שאינה כבה לעד.
צבאות ישראל, חילות הקודש של מלחמת התקומה והדרור, בכם מפﬠמת הרוח
ובלבכם יוקרה האש הקדושה שנלקחה מﬠל גבי מזבח ה' שﬠליו ﬠליתם. חג זה
חגנו הוא, חג צבאות ישראל המנצחים והכובשים, הנושאים אתם ברמה את מנורת
המאור של קדשי האומה אל כל מקומות כבושיהם. חג המﬠטים אך אדירי הרוח,
המנצחים את כחות ההרס הרבים הקמים ﬠליהם, ומביאים אתם את נצחון הצדק אל
כל אשר ילכו.
הדליקו את נרות הדרור והפדות ﬠל חומות ציון המצפות ﬠדײן לגאולה. שאו
ﬠמכם בעיר ובכפר במחנות ובבסיסים במשלטים ובמוצבים, את צו הגבורה של
מנצחי ישראל הגדולים, "כי ה' אלקיכם ההולך ﬠמכם להלחם לכם ﬠם אויביכם
להושיﬠ אתכם”.

לכו בכחכם זה והושﬠתם את ישראל!

-דברי מרן שר התורה הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א פורסם ב”מחניים” ח (תש”י).