הרב שלמה גורן
הרב הראשי לצ.ה.ל.

אורות הקודש

הוד שבתפארת וזוהר שבקדושה, שופעים ועולים מן הנרות הללו שאנו
מדליקים מדי שנה בשנה בחג האורים. נחל קדומים של טהרה בוקﬠ בכחו הנסתר
מן האור העליון של נרות החנוכה לנבכי הנפש, ומעלה לשיא השגב של רוממות
ההכרה האנושית את כחה, תפארתה, ועליונותה המוחלטת של רוח ישראל, הצופנת
בקרבה את סוד קיומה של היהדות הנצחית, המסמלת את שלטון הצדק והמשפט ﬠל
פני תבל. סוד נצח ישראל, רז הרזים של עם סגולה החוסה בצל שדי, הקיים עלי
מוקדי אש, גנוז באור הנרות הללו המביע במשמעותו הפנימית והﬠמוקה את ההבדל
היסודי ביו כחו של ישראל לכחם של העמים, בין שר ישראל לשרו של ﬠשו, בין
היהדות לבין היונות.
עולם הרוח עומד תדיר בסימן המאבק הבלתי פוסק ביו שני הזרמים, במחשבה
ובמוסר, בתיאוריה ובמעשה, בין האידיות היוניות שבאו לידי בטויין המעשי
באליליות במשמעותה העיונית המיוחדת, לבין האידיאל הרוחני והמוסרי העליון
המתגלה באמונה האומן של היהדות ונובﬠ ממקור היחוד, חי העולמים, של נשמת
ישראל סבא.

במרכז שיטתם המחשבתית של היונים עמדה האש, הכח העולמי המניﬠ את
גלגלי השמים וﬠמודי תבל, המחדש עולם ומלואו, עולם שתחילתו אש וסופו אש.
מהותו של העולם הזה היא המלחמה המתמדת הבלתי פוסקת, בה הכל זורם שוטף
וגועש. האש מסמלת איפוא את הכח הדינמי ביצירה, המהווה את ה"יש“ הקוסמי
של העולם שכולו גשמי.
לעומת זאת במרכזה של היהדות עומד האור, ראשית ההויה בבריאת הﬠולם
היה האור, ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. השכינה מתגלית בﬠולם ע"י האצלת
אור פני ה'. ה׳ באור פניך יהלכון, ונהורא עמא שרא, באורך נראה אור. גאולת ישראל
באור, קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' ﬠליך זרח. מחצב אורות הקודש הללו מתחת
כסא הכבוד מתגלה באור תורת ישראל באספקלריה המאירה לארץ ומלואה תבל
ויושבי בה. נר מצוה ותורה אור. ﬠולמנו ראשיתו אור, תוכו רצוף אור (אור עולם
באוצר חיים) ותכליתו האור הﬠליון האין סוף. לא יהיה לך השמש לאור יומם
ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור ﬠולם ואלהיך לתפארתך.
מאבק איתנים זה בין הכח הרוחני המתגלה באור. לבין הﬠצמה הפיסית
המתגלית באש בא לידי בטויו הנמרץ במלחמות שהתחוללו ﬠל הרי יהודה וירושלים,
בארץ הקדושה הזאת בימי החשמונאים. אם היתה בדברי ימי ﬠולם מלחמה בה
התנגשו שתי השקפות חובקות זרועות עולם בגﬠש איתנים, הרי היתה זאת מלחמת
המכבים, מלחמת יהודה ביון. האור המﬠודן והמזוכך, המאיר ומקיים את נפש הﬠולם.
היא ההבﬠה הנפלאה של היהדות הצרופה פחי שמן זית זך להעלות נר תמיד. אור
פנימי נשגב זה, זוהרו של היהדות הצרופה פחי שמן זית זך להעלות נר תמיד. אור
באש יוקדת המתפרצת להכרית כל יקום. זאת היא מהותו הפנימית של נס חנוכה
הגדול, השמן הטהור שנסך במנורת המאור לפני ה׳ שרה ﬠם האש ויוכל. אור השמן
שבﬠר ולא אוכּל היה לﬠדות לכל באי ﬠולם שהשכינה שורה בישראל. האור שהיה
לאש קודש נצח את אש החורבן. "והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה".
אכן אורות הקודש שאנו מﬠלים בימי החנוכה מביﬠים לא רק את נס המנורה
והשמן במובנם הרגיל, כי אם גם את נצחון השקפת ﬠולמה של היהדות, ﬠל פני
השקפות ﬠולם זרות.
בהﬠלותינו מדי שנה בשנה בחג האורים את אורות הנצחון והישﬠ לנס ﬠולם,
מכריזים אנו מחדש ﬠל נצחיותה של רוח ישראל השופﬠת ﬠוז וגוברת ﬠל אויביה,
באמיתותה, טהרתה וקדושתה, המתגלים בתורת ישראל ובﬠם ישראל.
חײלי צבא הגנה לישראל, ממשיכי שרשרת הגבורה והקדושה של החשמונאים,
הנה הפקד בידכם נר ישראל, אור היקרות למשמרת, שמרו ﬠל פקדון היקר מכל,
האירו בו את הדרך תלכו בה ואת המﬠשה אשר תﬠשון. והוא יﬠטרכם בזוהר הנצחון,
בﬠטרת הישוﬠה והדרור, ולאורו נסﬠ ונלך.

בית יﬠקב לכו ונלכה באור השם.

-דברי מרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א פורסם ב”מחניים” יב (תשי"ב) ובבטאון נב (תשכ”א).