חנוכה - הלכה יומית
בימים אלו,
אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים
אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך.
זמני ימי
החנוכה בשנה זו
ימי
החנוכה הם שמונת ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו
(התשע"ו) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני הבא (בעוד כשבוע). ובליל יום
שני, כלומר, מוצאי יום ראשון, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון
שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.
נס חנוכה
בתקופת
בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה,
ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו
בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם
מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם,
והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.
וכשגברו
החשמונאים על היוונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו
אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס
והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא
פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות
שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל
לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".
למה נקרא שמו
"חנוכה"?
כתב
רבינו פרחיה בפירושו על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא
משום שבימים אלה חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה' יתברך על הנס שנעשה
להם, כי היוונים סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש.
וכל אותם שמונת ימים של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו,
בסיוד הקירות ותיקונו מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).
הזהירות
בהדלקת נרות חנוכה
צריך
להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס
בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים
תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש
רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב
ובדרך חיבוב.
כמה נרות יש
להדליק
כמה
נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני
הבית רבים ובין שבני הבית מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל
לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד
יוצאי ארם צובא, שחלקם נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד
כ"שמש", והשני, זכר לנס שנעשה להם).
מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.
מהאתר: הלכה יומית - http://halachayomit.co.il/